דיאטת סאות'-ביץ': "כך הורדתי 7 קילו ונפלתי בסביח"
תקשיבו טוב: דיאטת סאות'-ביץ' היא הדיאטה הכי חמה בעולם (והיא כוללת המבורגר!). הרופא שהמציא אותה מכר שישה מיליון ספרים ונכנס לרשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם של המגזין "טיים". ההבטחה הגדולה: בשבועיים הראשונים לדיאטה תרדו בין שלושה וחצי לשישה ק"ג. בשלב השני תוכלו לחזור לאכול. בשלישי תוכלו לחזור לחיות. זיו לנצ'נר החליט ללכת על זה. הוא הוריד שבעה ק"ג. ואז נפל חזק בסביח
את אמריקה אפשר להבין. בארץ שבא הוכרז השומן כאויב הציבור, נסחפים מיליונים אחר דיאטה חדשנית שהגה רופא קרדיולוג, המבטיחה השלת קילוגרמים ושיפור בריאותי ללא מאמץ-על, ושמכרה כ-6 מיליון ספרים תוך פחות משנה. בסדר. השאלה היא איך אפשר להבין אותי. איך אני, גרגרן מקצועני, התגלגלתי לשבועיים של שלב א' הרדיקלי (ושבוע נוסף בהתנדברות) בדיאטת סאות'-ביץ' – הדיאטה החשובה והנמכרת ביותר השנה בארה"ב שמגיעה עכשיו לארץ עם הוצאת תרגום הספר לעברית ("דיאטת סאות'-ביץ'", הוצאת מטר). איך, בשם אלוהי המעדנייה, איך אני, המנוי קבוע על תוכנית ההרזיה "נורת'-גבעתיים", המבוססת על וויסקי סקוטי, שוקולד בלגי ולאפה עיראקית, מצאתי עצמי שקוע בדיאטה בררנית בשומן ובפחמימות, ועוד בשלב הנוקשה שבו אין לחם, פסטה, אורז, תפוחי אדמה ופירות. בואו ננסה להסביר.
***
דיאטה לכל החיים

 

סיפורנו מתחיל בשלהי שנות התשעים, במרפאתו של ד"ר ארתור אגטסטון בסאות'-ביץ', מיאמי. הקרדיולוג המשקיען לקח ללב את כישלונותיהם של מטופליו ביישום דיאטות שונות, והחליט לפתח בעצמו תוכנית תזונה שתסייע במניעת בעיות לב וכלי דם שמקורן בהשמנת יתר. לאחר שעות עבודה רבות הצליח הדוקטור לפתח דיאטה שעשתה פלאים בתחום שיפור "תמונת הדם" (ירידה ברמות הכולסטרול הרע והטריגליצרידים), והשיגה תופעת לוואי מלבבת: ירידה משמעותית במשקל.

 

ההצלחה החלה להתגלגל. מטופלים שניסו ורזו העבירו את המתכון לחברים, שניסו ורזו אף הם. הדיאטה התפשטה במהירות לאוכלוסייה הצעירה והמעודכנת של סאות'-ביץ', שהקשר בינה לבין מחלות לב מקביל לקשר שבין שרי אריסון לקו העוני. גם רופאים החלו לנסות את הדיאטה (הראשון, לעדותו, היה ד"ר אגטסטון עצמו), עד שזכתה לכינוי "דיאטת הרופאים".

 

במקביל התעוררה התעניינות תקשורתית, כולל מעקב יומי אחר מטופלי הדיאטה בתוכנית חדשות מקומית בטלוויזיה במיאמי. השלב הבא, הבלתי נמנע, היה כתיבת ספר שיפיץ את הבשורה. הספר היה לרב-מכר. חמישה מיליון העותקים שנחטפו בששת החודשים הראשונים הביאו אותו למקום הראשון בטבלת הבסט-סלרס החשובה של ה"ניו-יורק טיימס", והקרדיולוג אגטסטון הפך לנכס לאומי. להכרה המרשימה ביותר במעמדו זכה בסוף החודש שעבר, כשהמגזין "טיים" בחר בו לרשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם – ועוד בקטגוריית "גיבורים ואייקונים".

 

בספר, שנפתח בפרק בעל השם המרגיע "פחות משקל, יותר חיים", מובהרים עקרונות התוכנית. הדיאטה מציגה עצמה לא כדלת פחמימות ולא כדלת שומן, אלא
ככזו המלמדת להסתמך על הפחמימות ועל סוגי השומן הנכונים והטובים. "המשוואה שמאחורי ההשמנה", לשיטתו של אגטסטון, היא זו: ככל שהסוכרים והעמילנים שאנחנו אוכלים מעובדים ונספגים מהר יותר במחזור הדם, כך אנחנו נעשים שמנים יותר. המסקנה: כל מה שמזרז את התהליך שבו הגוף מעכל פחמימות מזיק, וכל מה שמאט את התהליך – מומלץ. הגורמים המאטים הם סיבים תזונתיים, שומן ומזונות חומציים כלימון וחומץ.

 

ומה הסיפור של פחמימות ושומנים טובים ורעים? או. סוגי השומן המגונים ביותר הם שומן רווי ובעיקר שומן טראנס (בו נעשה שימוש נרחב בתעשיית המזון המוכן ובמסעדות מזון מהיר). אלה שומנים מזיקים ומסוכנים, שמעלים את רמת הכולסטרול הרע ומקיימים קשרי מסחר מפוקפקים עם אירועי לב ומוח. לעומתם מתגוררים באזורנו שומנים ידידותיים מאוד, ובראשם שומנים בלתי רוויים כגון שמני זית, קנולה ובוטנים. הם בריאים, הופכים את המזון לטעים יותר וגם משביעים.

 

הפחמימות הטובות והמזינות מקורן בירקות, בפירות ובדגנים מלאים. כשאוכלים פחמימות עתירות סיבים, השומן שבמזון כמעט שאינו גורם נזק. הפחמימות הגרועות ביותר הן המעובדות, המתועשות, שהופשטו מהסיבים ומשאר הרכיבים התזונתיים. אכילת פחמימות כאלה, מבשר ד"ר אגטסטון, מעוררת תשוקה לעוד פחמימות גרועות – וזהו התהליך האחראי למגיפת ההשמנה בחברה שלנו.

 

לפיכך הוא ממליץ בחום להחליף פחמימות גרועות בפחמימות טובות. איך בדיוק? לחם מדגנים מלאים במקום לחם לבן, אורז מלא במקום אורז לבן, פסטה מחיטה מלאה במקום סתם פסטה, והשיא: עלי חסה במקום לאפה!

 

ההסתה נגד הפחמימות הרעות בספר כה נרחבת ומנומקת, עד שקל לראות בכל אחת מהן אויבת מסוכנת. במהלך השבוע הראשון לדיאטה אפשר היה להבחין בי (ויש לי עדים) מסתובב בין דוכני הסופר ומוכיח כיכרות לחם ושקיות פסטה במילים: "רעה! את פחמימה רעה!"

 

הפחמימות הרעות והשומנים הרעים הם השטן של דיאטת סאות'-ביץ'. "המדד הגליקמי" הוא התנ"ך שלה. מדובר בסולם המודד את שיעורי התרומה של מזונות שונים להעלאת רמת הסוכר בדם – וכתוצאה מכך להשמנה. הדיאטה מחולקת לשלושה שלבים: הראשון דרסטי, נמשך שבועיים ומקמץ מאוד בפחמימות. זהו שלב המתיימר לתקן את אי-יכולתו של הגוף לעבד כראוי סוכרים ועמילנים. הירידה הצפויה במשקל בשלב זה: שלושה וחצי עד שישה ק"ג, רובם ממרכז הגוף.

 

השלב השני, שנמשך עד ההגעה למשקל הרצוי, מעט נדיב יותר בתפריטו: מחזירים בהדרגה חלק מהפחמימות שנאסרו בראשון. ממשיכים לרזות, אבל לא באותו קצב: חצי קילו עד קילו בודד בשבוע.

 

השלב השלישי נמשך כל המשך חייך. "התוכנית היא לא כל כך דיאטה, אלא יותר דרך חיים", מלמד הדוקטור. הנחמה היא שכמו בדתות טובות, ניתן למעוד ולחזור בתשובה. אם פישלתם וזללתם באירוע או בחופשה, אתם רשאים לשוב לשבוע אחד לשלב א' ולתקן את דרככם. אמן.

 

האמונה ביכולתו של הגוף להשתנות מוגדרת ככלי חשוב בביצוע הדיאטה. באמצעות השינוי שאנחנו מחוללים בתזונתנו כבר בשלב הראשון, קובע ד"ר אגטסטון, אנחנו "מכבים מתג" בתוך הגוף – והתשוקות הפיזיות ששלטו בהרגלי האכילה שלנו פשוט נעלמות. נו, נראה.
***
קנטטה לפריטטה

 

למרות שהדיאטה מתגאה בכך שהיא פשוטה לתפעול, נדרשת לא מעט עבודת הכנה עוד בטרם סוגרים את הפה. לכל יום תפריט מדויק ובו ארוחות מוכתבות ומנות מסוימות. צריך לערוך קניות תכופות, להכין את המנות, צריך ציוד הולם ויכולת ביצוע. בשתי מילים: צריך עזרה.

 

"דרך החיים" שלי, כפי שדוקטור אגטסטון מכנה זאת, על המטבחון הסינגלי, האכילה בחוץ וחוסר האונים הטכני, אינה מאפשרת התמודדות עם תוכנית צבאית שכזו. וכאן בדיוק נכנסה לתמונה סייענית יקרה, שתרמה את גופה ומטבחה למבצע. אני לא יודע איך הצלחתי לגרור אותה, אבל אני יודע שזה לא היה עובד בלעדיה.

 

בכל יום במהלך הדיאטה מוגשות חמש ארוחות: שלוש עיקריות ושתיים קטנות. אגטסטון טוען שריבוי הארוחות על פני היממה מסייע לגירוש הרעב, ומונע מראש רמה נמוכה של סוכר בדם. והוא כנראה צודק, אבל כמה מארוחות הביניים נשמעו לנו כה מופרכות (פרוסת גבינה צהובה-לייט או סלרי עם משולש גבינה מותכת-לייט) – עד שעל חלקן דילגנו ואת חלקן הטמענו בארוחה סמוכה.

 

לתפריטים מצורפים מתכונים רבים, פרי מטבחיהם של שפים במסעדות מיאמי. מצד אחד, סבבה – הרי לכם גיוון וגם סוג של גורמה מהודק חגורה. מצד שני – הרי לכם התעסקות מעט מתישה, כי למי מתחשק לחזור בערב מהעבודה ולעמול על מעדני גורמה, ועוד דיאטטיים?

 

בגדול, רשימת המאכלים המותרים בשלב א' כוללת בשר בקר רזה, חזה עוף, דגים (ניתנים להמרה בפירות-ים), גבינות מופחתות שומן, ביצים, מעט אגוזים וירקות – אבל לא כל הירקות. ברשימת האסורים מככבים חלקי בשר ועוף שמנים, גבינות שמנות, פירות, עמילנים ופחמימות מורכבות (כולל כל סוגי הלחם, המאפה, האורז והפסטה) וירקות מסוימים (תפו"א, בטטה, סלק, גזר ותירס). על אלכוהול וממתקים אין מה לדבר.

 

המאכלים שסתם מופיעים ברשימת האסורים יצאו בזול. מזונות מסוימים, נבחרים, חוטפים מד"ר אגטסטון את כל האש. לו אני תפוח אדמה, למשל (ויש הטוענים שאני לא רחוק), הייתי נעלב מהאיש עד עמקי נשמתי. "את תפוחי האדמה חייבים לסלק. אין דרך לכלול אותם בדיאטה", הוא רועם. מאכלים מושפלים נוספים הם הלחם הלבן ("עד כמה הוא מזיק? יותר מגלידה. היא פחות משמינה") ומיצי הפירות ("נחשול סוכר טהור").

 

ומכאן – להענקת פרסי המנות הדיאטטיות. בקטגוריית המנה הנחשקת זוכה סטייק סינטה צלוי. בלי מתכון, בלי הוראות הכנה – הצ'ופר האמיתי של התוכנית. אחרי שעות של חסה וברוקולי מאודה, נתח בשר איכותי ואדמדם מתקבל באהבה חושנית.

 

המנה המפתיעה היא פריטטה גבינות – מאפה חמדמוד המשלב, בין השאר, ביצים, בצל, פלפל ועגבניות. אנחנו קראנו לו "השקשוקה של סאות'-ביץ'". המנה השנואה היא ג'לי ללא סוכר, קינוח כושל לארוחת הצהריים, שנזנח בבוז אחרי יום אחד. אם זה המתוק שלכם, נישאר מרירים. ולסיום, פרס המנה המגוחכת מוענק למחית "תפוחי אדמה" סאות'-ביץ' – ומדובר, כמובן, בכרובית מעוכה המתחזה לפירה תפוחי אדמה. לו השף אנדרה בינוונו, שממטבח מסעדתו נשלפה היצירה, היה נופל לידינו ברגע בו טעמנו את התוצאה לראשונה, היינו מראים לו מהי מחית "השף".

 

חוויה מעניינת היתה ההיכרות הראשונית עם המאכלים היצירתיים, האקרובטיים לעתים, שהדיאטה מכתיבה. הדרך ארוכה היא, אבל ד"ר אגטסטון אופטימי כחתן בחופתו. בתום היום הראשון של הדיאטה הוא מבטיח: "כשתסיימו את הכפית האחרונה של קינוח הריקוטה בטעם מוקה, כבר תתחילו לפטור עצמכם מבעיית התשוקה לפחמימות... הדם שלכם כבר שונה ממה שהיה 24 שעות קודם לכן: הוא בריא יותר".
***
פסיכו-דיאטה

 

בדרכו להשתלטות על בטנם הסוררת של קוראיו, עובר ד"ר אגטסטון במוחם ומבצע הפצצות ריכוך. יותר מקרב קלורי, זוהי מלחמה פסיכולוגית. קמפיין עקבי ונמרץ מתנהל באסטרטגיה של שיווק אמריקאי אגרסיבי, ומוגש בעטיפה רכה, מנומסת ומנומקת. לאורך הספר מקפיד הדוקטור על מינונים מדויקים של דרבון ומוטיבציה, ביקורת על המתחרים ושימוש בעדויות אוהדות.

 

כך, למשל, הוא מנחה את אלה שרואים את העולם בין שתי פרוסות, איך להתמודד עם גזירת השלב הראשון: "ייתכן שתשתוקקו לבייגל או לטוסט שאתם רגילים לאכול בבוקר, אך אם תשתדלו לסלק מראשכם מחשבות על לחם, שאר גופכם ילך אחרי הראש", הוא גורס. בתמורה מבטיח הדוקטור שיפור מיידי ומתמיד במשקל, בבריאות, בתחושה. כמאמן כדורסל הוא צועד לאורך הקווים, מוחא כף בחבטה ולא מפסיק לעודד: קדימה, קדימה!

 

דיאטות מפורסמות אחרות זוכות לטיפול מיוחד. לחלקן הוא אמנם מחמיא על תרומה מסוימת – ביצירת מודעות, למשל – אבל כל הדיאטות המוזכרות סופגות ביקורת כזו או אחרת, שמבהירה מי כאן המלך. אגטסטון מתחשבן עם דיאטות דלות שומן ועתירות פחמימות, וגם עם דיאטות עתירות שומן ודלות פחמימות. הלקאה חגיגית, עליה נראה שהוא מתענג במיוחד, היא הביקורת על הממסד. למשל: ועדת הסנאט פרסמה הנחיות תזונה לאומיות, שהגדירו את השומן כ"אויב הציבור מספר 1" – והאמריקאים הפכו לשמנים יותר ובריאים פחות. וגם: פירמידת המזון של משרד החקלאות בארה"ב היא משטר אכילה המבוסס על סוכרים. הכי מעצבנת את רופאנו, כך נראה, תוכנית שנוצרה במילייה שלו: הדיאטה דלת השומן של אגודת הלב האמריקאית. לזו הוא שש להכניס בכל הזדמנות, ואת ניצחונו עליה הוא חוגג בתנועות אווירון של אלון מזרחי.

 

דחפור השיווק מעמיס על הספר וידויים אישיים המהללים את הדיאטה ותוצאותיה. כל פרק בחלק העיוני מסתיים בסעיף כזה שנקרא "דיאטת סאות'-ביץ' שלי". קחו לדוגמה את קתי א', בקטע שכותרתו "אני אף פעם לא מרגישה שאני מפסידה משהו". הקשיבו לה: "כבר שנתיים לא אכלתי אף פרוסת לחם, וגם לא גרגר אורז. זה עניין של שליטה עצמית, ואני לא מרגישה שאני מקפחת את עצמי".

 

המתוודים הלהוטים, שמדווחים על קלות הביצוע (כמו ג'ודי ה', שהורידה 61 קילו בשנה. טוב, היא שקלה 174), נשמעים לפעמים לא רק מגויסים, אלא כמי שהדוקטור מדבר מגרונם. זה קורה בעיקר כשהם משננים סיסמאות שלו, לדוגמה בעניין המזון התעשייתי דל השומן, שבמקום השומן מפוצץ בסוכר.

 

יש להודות, עם זאת, שההסברים בספר ברורים ומובנים. רוחם אמריקאית, פשטנית, רפטטיבית – אבל הם עוברים היטב. לראשונה בתולדותיי, אחרי שבתיכון ידעתי לכל היותר לדקלם את זה אך לא לעכל, הבנתי איך עובד העניין של אכילה והשמנה. מה עושים עם זה, זו כבר שאלה אחרת.
***
משמעת המבורגר וסלט

 

ד"ר אגטסטון יודע נפש בהמותיו ומבין שהמלכודות הגדולות אורבות לנו מחוץ למטבח הקפדני שהרכיב עבורנו בבית. מסעדות, ובעיקר מסעדות מזון מהיר, אתרי חופשה ואירועים הם המקומות שבהם מועד כל חניך צייתן של דיאטת סאות'-ביץ' לסנן "סססאמק" בשפת אמו ולהסתער על הררי קלוריות שיורידו השקעה ממושכת לטמיון.

 

לכן מקדיש הספר פרק מיוחד לאכילה במסעדות ומנסח כללים שיעזרו למאמיניו להישאר רזים, בריאים וחברותיים בו-זמנית. החוקים, יש להודות, רחוקים מלשובב נפש. קחו בחשבון כי התמדה בדיאטת סאות'-ביץ' תהפוך את אחת מהנאות החיים הגדולות שלכם – אכילה בחוץ – למשהו חלקי מאוד. הרי לכם, אפוא, צרור פטנטים לאכילה נכונה במסעדות: אל תבואו נורא רעבים. איכלו משהו קטן (נניח פרוסת גבינה צהובה-לייט) רבע שעה לפני שאתם מגיעים. בקשו מראש שלא יגישו לכם את סלסלת הלחם, או שיסלקו אותה מהשולחן מיד אחרי שהכופרים הצטיידו בפרוסות שלהם. התרחקו בכל מסעדה מאורז ומתפוחי אדמה. לעולם אל תזמינו שום דבר מטוגן. אל תשתו אלכוהול – מקסימום מעט יין אדום. ותרו על קינוח עשיר, ואם אתם ממש חייבים – קחו רק שלוש נגיסות, לעסו אותן לאט לאט ומיד החזירו את השאר למטבח.

 

אם הדוקטור יגיע פעם לארץ, אני מוכרח להזמין אותו לארוחה. בינתיים, ניסינו להחיל את מגבלותיו המחמירות של שלב א' על אכילה במסעדות. בואו נאמר שזה היה אתגר. באחד מימי השבוע, תאמינו או לא, זימן לנו התפריט הדיאטטי המבורגר. הספר אפילו אמר שאין הכרח להכין במו ידינו, ובלבד שיהיה זה המבורגר מבשר משובח. אפילו על ממדיה של הקציצה לא נאמרה מילה. פירצה בגודל כזה קוראת בקול לטיפוסים מסוגי, ועד מהרה היינו סמוכים על שולחנה של מסעדת המבורגרים איכותיים, חשים כואנונו ביום ראשון של שחרור עם מגבלות.

 

הייתם צריכים לראות את הקוטר הענק שבו נפערו עיניה של המלצרית כשהזמנו "המבורגר בלי לחמנייה, בלי רטבים ובלי שום תפוחי אדמה, עם סלט ירוק בצד, בבקשה". מסביב התחוללה אורגיית שבת בצהריים של צ'יפס, קטשופ ומרקיזי שוקולד, ואנחנו תקענו את הראש בקציצה העירומה והיינו מאוד מרוצים מעצמנו. כשהשאלה היא מה עדיף במהלך דיאטה קפדנית – אכילה מצונזרת קשות במסעדה או ויתור מוחלט והסתגרות בתפריט הבית – היציאה מנצחת. זה לא רק הגיוון בטעמים, אלא גם הקונטקסט החברתי. הנה אנחנו שוב כמו כולם, אחים במשפחת האדם – אמנם סגפנים, אבל בחיים.

 

כך זה היה גם בבתי קפה, שבהם התאמנו את הסלטים המוגשים לסלטים המותרים. ביקשנו להוריד רכיבים, החזרנו סלסלות לחמים בעלי ניחוחות מהממים, שלפנו מהתיק רוטב לייט ויצקנו כמה טיפות מהירות. קצת פאדיחה, לא נעים.

 

הרגלי אי-נשנוש חדשים נאלצנו לחנוך גם בקולנוע (אין פופקורן) ובכדורגל (בלי גרעינים). מארחים הביטו בנו בחמלה, מרחיקים מעט את קערת המאפים ומציעים חליטת צמחים. האמת היא שלא היה נורא בכלל. התפריט הרגיל אכן מספק ומשביע, וכשאתה בעניין, ממש לא הורס אותך שמישהו לידך טורף קרואסון. המסכן פשוט לא מבין עד כמה רעה הפחמימה, וכשניסיתי להסביר – חטפו עלי קריזה קטנה. אל תהיה מיסיונר, גערו בי. זה לא אני, לחשתי, זה המדד הגליקמי.
***
ועכשיו לטחון פחמימה

 

בואו נחסוך את המתח: כן, רזיתי. חמישה קילו בשבועיים הראשונים, ועוד שניים בשבוע הנוסף. בסך הכל שבעה ק"ג בשלושה שבועות של שלב א'. המאזניים מאשרים, אנשים מעירים, וגם התחושה הטובה ניכרת. נכון שמדובר, כולה, בשבעה קילו, נכון שכל חיתוך מיידי של פחמימות מורכבות, אלכוהול, ממתקים ושטויות היה מביא תוצאות – ובכל זאת.

 

כולם שואלים אם היה קשה. ובכן, השבועיים הראשונים ממש זורמים, כמעט רצים, ולא במקרה זהו אורכו המקורי של השלב המחמיר. את השבוע שהוספנו כבר סחבנו קצת בקושי. בנקודה מסוימת המגבלות הרבות די נמאסות, ומדי פעם חשים מרוטים. יש אפילו רגעי שבירה קטנים, וצריך לדעת לדלג מעליהם. ועדיין, הבעיה העיקרית היא ההכנות, ההתעסקות, נשיאת הארוחות לעבודה, טרטורי ההפקה.

 

"עם תום השלב הזה", הבטיח לנו ד"ר אגטסטון, "התשוקות הלא-בריאות – בעיקר לממתקים, מוצרי מאפה ועמילנים – ייעלמו". אז ככה, דוקטור: לא נעים לי לקלקל את המסיבה, אבל קשה לומר שממש איבדתי את זה. בוא נגיד שאם תעבור לידי ברחוב פחמימה מגונה כזו, ריחנית ומתוקה, אתקשה לשלוט בתשוקה שלי. אמנם זו תהיה היא שתפתה אותי, דוקטור – לי יש עדיין עקרונות נכונים ו"דרך חיים" – אבל בשורה התחתונה, אני עדיין אשמח לטחון אותה.

 

עם זאת, מוכרחים להודות שבמהלך הדיאטה לא חסרו לנו במיוחד הפחמימות המורכבות (לחם, פסטה, אורז). היה בסדר, אכלנו לא מעט, לא היינו רעבים וממש לא טיפסנו על קירות. מי שיבצע את הדיאטה כהלכתה, יגלה בשלב השני, הממושך יותר, ידידים חדשים כפירות, לחם מדגנים מלאים, אורז מלא ופסטה מחיטה מלאה. במילים אחרות, התפריט שלו יהיה מלא יותר – ומן הסתם גם הסבלנות שלו תהיה כזו.

 

השאלה הקריטית היא, כמובן, ועכשיו מה? סוגיית אימוץ העקרונות לחיים שלמים – השלב השלישי בדיאטת סאות'-ביץ' – היא בעצם האתגר הגדול של כל דיאטה: לזכור ולשמור. החוכמה היא לא רק להשיל קילוגרמים, אלא בעיקר לתחזק את ההישגים.

 

את זה, אחים עגולים, אני משאיר לכם. אני את תפקידי מילאתי. אני הייתי רק שפן הניסיונות הלבן של שלב א'. ואני, ברשותכם, הולך להוריד סביח.
***

ד"ר ארתור אגטסטון: לא חלמתי על משהו כזה

 

ד"ר ארתור אגטסטון, ממציא דיאטת סאות'-ביץ' ואחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם, מסביר איך הפך למירי בלקין (אבל עם כסף).

 

בשיחת טלפון מהמרפאה שלו במיאמי נשמע דוקטור ארתור אגטסטון חביב וקולח, לגמרי לא תופס מעצמו למרות ההצלחה הכבירה והמקום ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם. הוא חדור להט רפואי וחדוות עשייה, ושש להסתער על יעדי בריאות נוספים. ההצלחה, הוא משדר, לא שינתה אותו. בניגוד לכוכבים אחרים שיורים את המנטרה, מפיו זה נשמע משכנע.

 

"יופי, אני מקווה שתמשיך לשלב השני", הוא מדרבן כשאני מדווח על מאבקי בשלב א' של הדיאטה, וממהר להדגיש כי המטרה היא בסופו של דבר שינוי דרך חיים ולא סתם הורדת משקל מהירה.

 

- מה בעצם חידשה דיאטת סאות'-ביץ'? הרי המודעות לנושאי פחמימות ושומן טוב ורע התקיימה גם קודם.

 

"אני חושב שהיה הרבה בלבול בנושאי הייתי הראשון, שומן ופחמימות, בוודאי בארה"ב. לדעתי, הייתי הראשון שכתב ספר המסביר מהם שומן טוב ופחמימות טובות ואת העובדה שלא מוכרחים להימנע מצריכת שומן ופחמימות, אלא יש לצרוך את הסוגים הנכונים. למדתי הרבה ממחקרים ומדיאטות קודמות, וניסחתי את העקרונות באופן כזה שיהיה ברור לאנשים. בקריאת הספר רבים הבינו איך הגענו לאן שהגענו בכל הקשור להשמנה. הבינו, למשל, שספירת קלוריות לא תועיל אם לא נבין איזה סוגי מזון אנחנו מכניסים לתוכנו. הבינו שאנחנו צריכים להיפטר מהתשוקות שלנו לסוכרים כדי לא לחוש רעבים עוד ועוד. למען האמת, גם הרבה רופאים בארה"ב הבינו לראשונה את הנושא בעקבות הספר. עד אז רבים מהרופאים, ואני ביניהם, היו מבולבלים מאוד. אני חשתי תסכול, וכשהבנתי מה באמת קורה, זה היה גילוי עבורי.

 

"סיבה נוספת להצלחה היא שבמקור בניתי תוכנית שמטרתה שיפור מצב הדם, מניעת התקפי לב ומקרי שבץ והורדת משקל. מה שלא ידעתי הוא עד כמה אנשים ירגישו בעקבותיה טוב יותר, עד כמה יחושו אנרגטיים ומרוכזים יותר".

 

- מה הדבר הקשה ביותר בדיאטה שלך: ההכנות היומיומיות? התפריט המדויק? ההתמודדות לאורך זמן?

 

"התכנון קדימה, בעיקר בנסיעות, בטיסות, שבהן אתה בדרך כלל חוטף מה שזמין. הבעיה העיקרית היא בנוחות: אתה צריך שיהיו סביבך תמיד המאכלים הנכונים. אני חושב שהעניין הזה יהפוך בעתיד לקל יותר, כי המסעדות ותעשיית המזון מגיבות לדרישה לאוכל בריא".

 

- עד כמה הופתעת מההצלחה העצומה של הדיאטה?

 

"לא חשבתי על דבר כזה בכלל. קיוויתי שאוכל להשתמש בתוכנית הזאת לטובת המטופלים שלי והספר שאולי אכתוב על מניעת מחלות לב. אלה היו המטרות והתקוות שלי. לא חלמתי על משהו כזה. אשתי אולי כן".

 

- משהו מציק לי בעניין הכמויות: איך ייתכן שהתפריט אחיד? גבר צעיר במשקל 120 ק"ג ואישה מבוגרת במשקל 70 ק"ג אמורים לאכול אותו דבר?

 

"הכמויות הן בעיקר המלצות. אלה למעשה קווים מנחים. אנחנו רוצים שזה יהיה סגנון חיים, שאנשים יבינו את העקרונות ויפעלו לפיהם. ייתכן שיכולנו להסביר את זה טוב יותר. באופן כללי, אם אתה אוכל את המזון הנכון, הכמויות דואגות לעצמן".

 

- חברים צמחונים שלי התלהבו מהדיאטה ורצו להצטרף, אבל היא ממש לא עבורם. מה אתה מציע לצמחונים?

 

להיכנס לאתר האינטרנט שלנו. יש בו גרסה של הדיאטה לצמחונים.

 

- אני יכול קצת לשחק עם הארוחות? להחליף בין הצהריים לערב? לאכול שוב ארוחת ערב שאהבתי במקום ארוחה שלא מוצאת חן בעיניי?

 

"כן, זה בסדר. כדאי לאכול חלבונים בשעות היום כדי לשמור אותך פעיל, אבל כל עוד אתה מתרחק מפחמימות מעובדות, אין בעיה. וגם בין הימים אתה יכול להחליף ארוחות".

 

- נראה לך שדיאטות יהיו כאן לנצח, או שאנחנו קרבים ליום שבו גלולה אחת תפתור את בעיות ההשמנה?

 

"אני חושב שגלולה אחת לא תפתור את כל הבעיות. היא יכולה לפעול לגבי הורדת משקל, אבל לא לגבי שיפור התחושות ושיפור מצב הבריאות. אכילת זבל, גם אם בכמות פחותה, לא יכולה להיות פתרון טוב רק בזכות גלולה".

 

- עד כמה השתנו חייך אחרי שהפכת לסלבריטי?

 

"חיי היומיום שלי לא השתנו: אמנם יום בשבוע אני מקדיש לראיונות, לקידום מכירות הספר, ובעבר הייתי פנוי יותר למחקר, אבל אני עדיין עובד מדי יום כקרדיולוג, והמטופלים שלי מרוצים מאוד. מה שבאמת נפלא הוא העובדה שהספר שימן לי את כל הגלגלים ומאפשר לי לבצע פרויקטים שעבדתי עליהם: יש לנו מוסד מחקר חדש, יש תוכנית שכוללת ביקורים בבתי ספר ושינוי הרגלי אכילה של ילדים ועוד. בחיי האישיים מזהים אותי מדי פעם, ואנשים מציגים אותי בפני חבריהם. הקטע הזה יכול להיות קצת מביך, תלוי בסיטואציה. יוצא לי לפגוש אנשים מעניינים, אבל זה לא גורם לי להיכנס לקטע של חיי הלילה, המסיבות והסלבריטיז של סאות'-ביץ'. אין לי עניין בזה. כך שהחיים החברתיים והמקצועיים שלי די דומים לאלו שהיו, הם רק קצת יותר מורכבים. יש לי היום יכולת רבה יותר לעשות דברים מקצועיים. זה הרבה יותר קל והרבה יותר כיף".
***

ביקורת התזונה

 

הדיאטנית הקלינית עלינה סגל, מומחית לטיפול בהפרעות אכילה, אומרת כי דיאטת סאות'-ביץ', ככל הדיאטות שאינן אישיות, בעייתית בכך שהיא לא מתאימה לכולם. ריבוי החלבונים ומיעוט הפחמימות, היא מבהירה, אינם מומלצים באופן כללי, ובעיקר לא לנשים בהריון, לילדים ולחולי כבד וכליות. הצריכה הגבוהה יחסית של ביצים לא רצויה לאנשים הסובלים מבעיית כולסטרול. סגל מוצאת בתוכנית עוד כמה חסרונות:

 

  • בדם נוצרים גופים קטנים (הקרויים "גופי קטו") שהם תוצאה של פירוק השומן והמחסור בסוכר זמין. זהו חומר שהצטברותו לא מומלצת, והשפעתו המעוררת היא שמקטינה בהתחלה את תחושת הרעב.
  • קשה להתמיד בדיאטה לאורך זמן.
  • הירידה המהירה במשקל נובעת בעיקר מאיבוד נוזלים.
  • "המדד הגליקמי" הוא מפתח קשה ומסורבל לתכנון אכילה.
  • התוכנית לא מטפלת בשינויים חשיבתיים והתנהגותיים הקשורים באוכל.
  • בטווח הארוך ייתכנו השפעות שליליות, כאבנים בכליות ודלקות פרקים.
  • אין מחקרים ארוכי טווח שבדקו יעילות של דיאטות עתירות חלבונים ודלות
  • פחמימות. לעומת זאת, סגל מוצאת גם כמה יתרונות:
  • הדיאטה מובנית מאוד וברור בדיוק מה לאכול בה. מי שמקפיד על החוקים מפחית משקל בקצב מהיר יחסית, מה שגם מגביר את המוטיבציה.
  • יחסית, יש בה צריכה גבוהה של דגים – מקור טוב לחומצות השומן אומגה 3.
  • יש בה יותר ירקות מבדיאטות עתירות חלבון אחרות, והיא בוודאי בריאה יותר מדיאטת אטקינס עתירת השומן.

 

בכל מקרה, סגל ממליצה למי שמחליט ללכת על הדיאטה להתייעץ קודם עם דיאטן מוסמך.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה דיאטת סאות'-ביץ': "כך הורדתי 7 קילו ונפלתי בסביח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תופעת הירידה
    צילום: איי פי
    בירה - אסור
    צילום: איי פי
    תפוזים - אסור
    אגוזים - מותר
    פסטה - אסור
    צילום: איילת בן-יוסף
    צילום: סי די בנק
    ירקות - מותר
    צילום: סי די בנק
    צילום: סי די בנק
    דג - מותר
    צילום: סי די בנק
    ynet ספיישל
    ערוץ בריאות השן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים