מה צריך לאכול כדי לשפר את הראיה
מה הקשר בין ניוון הרשתית הקשור לגיל לבין ויטמינים ותזונה? מחקר מקיף בדק את זה וגילה שמתן תוספי מזון מסוימים יכול להועיל לחולים שהיו בסיכון גבוה לפתח את המחלה. מתברר שסבתא צדקה: גזר זה טוב לעיניים
הסיבה העיקרית לכך שבגיל מבוגר חלה הידרדרות קשה של הראייה היא המחלה הנקראת 'ניוון הרשתית הקשור לגיל'. במחלה זו הפגיעה העיקרית היא בראייה מרכזית, כלומר ביכולת לקרוא ולראות פנים, ואילו הראייה ההיקפית נשארת כשהיתה. השלב הראשון של המחלה נקרא 'השלב היבש'. בשלב זה קיימים מתחת לרשתית משקעים צהובים שנקראים 'דרוזן' (drusen), שמורכבים בעיקר מתוצרי הבלייה של חיישני האור שברשתית (פוטורצפטורים). בשלב זה אין בדרך כלל פגיעה משמעותית בראייה.
השתתפו בהכנת הכתבה: ד"ר מיכאלה גולדשטיין ופרופ' יובל יסעור. הכותבים הם רופאים במחלקת עיניים, המרכז הרפואי תל אביב (איכילובבשלב השני של המחלה, שנקרא 'השלב הרטוב', גדלים מתחת לרשתית כלי דם לא תקינים. מכלי דם אלה דולפים נוזל, שומן, חלבונים ודם, והם הגורמים לפגיעה העיקרית בראייה.
למרות שדרוזן כשלעצמם לא גורמים לרוב להפרעה בראייה, הרי שידוע היום שאם הם תופסים שטח גדול או קיימים בכמות גדולה, גדל הסיכוי שהמחלה תתקדם לשלב הרטוב – דבר שעלול לגרום לירידה חמורה ביותר בראייה. למעשה, לא לגמרי ברור למה או איך הגודל והמספר של דרוזן יכולים להביא למחלה בצורתה המתקדמת. החוקרים סבורים שאחד המנגנונים להיווצרות המחלה הוא נזק לרשתית מרדיקלים חופשיים.
רדיקלים חופשיים הם מולקולות חמצן שחסר בהן אלקטרון, דבר שגורם להן להיות לא יציבות. רדיקלים חופשיים מגיבים עם מולקולות אחרות בגוף ומונעים מהן לתפקד כראוי.
רדיקלים חופשיים הם חלק בלתי נפרד מגופנו: אנחנו מייצרים אותם כתוצרי לוואי של חילוף חומרים של חמצן. היות שבאזור מרכז הראייה ברשתית (המקולה) קיים מטבוליזם עשיר של חמצן, נוצרים בה רדיקלים חופשיים בכמות רבה.
באופן רגיל קיימת בגוף הגנה טבעית מפני רדיקלים חופשיים. חומרים נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים), שהם מולקולות שהאדם מקבל במזון, נצמדים לרדיקלים החופשיים, מנטרלים אותם ונושאים אותם במחזור הדם.
בעקבות החשיפה שלנו לחומרים ולמזהמים כמו קוטלי חרקים, עשן מכוניות, עשן סיגריות, זיהום אוויר וחשיפה בלתי מבוקרת לשמש נוצרים בגופנו רדיקלים חופשיים בכמות גדולה, והאספקה המוגבלת של החומרים נוגדי החמצון לא מצליחה להתמודד איתם. חומרי הבלייה שנוצרים מצטברים בקרקעית העין כמשקעים קבועים שאינם מתפנים, כאמור, על ידי שכבת הפיגמנט שמתחת לרשתית שמהווה מגן לרשתית, ומחלת ניוון הרשתית הקשור לגיל עלולה להתפרץ.
אחת הדרכים להילחם בתופעה היא על ידי תזונה עשירה בחומרים נוגדי חמצון. חומרים אלה קיימים באופן טבעי גם במזונות שונים. בין השאר אפשר למצוא נוגדי חמצון בוויטמינים C ו- E ובחומרים בטא-קרוטן, אלפא-קרוטן, ליקופנים, לוטיאין, זיאקסנטין, סלניום ואבץ. רובם נמצאים בירקות ירוקים עליים וגם בתירס, בקיווי ובעוד הרבה ירקות ופירות.
המחקרים שעוסקים בקשר בין AMD לתזונה נחלקים לארבעה סוגים עיקריים: סוג אחד בודק חוסר או עודף בחומרים שונים בחיות מעבדה ואת השפעתם על התפתחות המחלה. סוג שני בודק באופן תצפיתי, בעזרת שאלונים בעיקר, את הקשר בין הרגלי תזונה ונטילת תוספי מזון לבין המחלה. הסוג השלישי בודק את הקשר בין הרמות של החומרים נוגדי החמצון בדם לבין קיום של המחלה. ובסוג הרביעי נותנים חומרים אלה כתוספי מזון במשך זמן ממושך ובודקים את התפתחות המחלה.
עד היום המחקר הגדול המבוקר היחיד בתחום מחלות עיניים הקשורות לגיל הוא ה-Areds (Age Related Eye Disease Study), שבוצע בארה"ב. למעשה, במחקר זה הוכח בבירור בפעם הראשונה שתוספי מזון כלשהם יכולים להיות יעילים בהקטנת התקדמות AMD.
במחקר נבדקו כמה ויטמינים נוגדי חמצון, שידועים כעוזרים בשמירת תאים במצב חי ובריא. כמו כן נבדקה החשיבות של אבץ, שהוא מינרל שנמצא בריכוז גבוה בשכבת הפיגמנט שמתחת לרשתית (הידועה כשכבת המגן של הרשתית).
החומרים שהוכנסו למחקר כללו 500 מ"ג ויטמין C , 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין E , 14 מ"ג בטא-קרוטן, 80 מ"ג אבץ ו-2 מ"ג נחושת (שהוספו כדי למנוע חוסר בנחושת, שעלול להתפתח כשמוסיפים לגוף הרבה אבץ). המחקר נתמך כספית על ידי החברה המסחרית באוש אנד לומב שסיפקה את החומרים.
למעשה, מחקרים קודמים כבר הראו שאנשים שתזונתם עשירה בירקות עליים ירוקים נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח AMD , אבל לכמויות שניתנו למשתתפים במחקר הנוכחי קשה מאוד להגיע על ידי תזונה בלבד, ללא תוספי מזון. המחקר הזה הגדיר שלושה שלבים של AMD
- AMD מוקדם: אנשים שיש להם בעין אחת או בשתיהן דרוזן קטנים או מעט דרוזן בינוניים.
- מצב ביניים של AMD: אנשים שיש להם בעין אחת או בשתיהן הרבה דרוזן בינוניים או לפחות דרוזן אחד גדול.
- AMD מתקדם: אנשים שבנוסף לקיום דרוזן יש להם גם אזור שבו שכבת הפיגמנט שמתחת לרשתית מנוונת או שהם כבר בשלב הרטוב של המחלה.
המחקר כלל 4,757 משתתפים בגילאי 55-80 ב-11 מרכזים בעולם. המשתתפים קיבלו טיפול אחד מתוך ארבעה: 1. אבץ בלבד. 2. ויטמינים נוגדי חמצון בלבד. 3. שילוב של שניהם. 4. פלסבו – חומר לא פעיל, ללא השפעות רפואיות.
תוצאות המחקר הראו שהטיפול בוויטמינים ובמינרלים אלה יעיל, אבל רק בחולים שהתחילו את המחקר כשהם בסיכון גבוה לפתח AMD מתקדם – כלומר אלה עם AMD בינוני או אלה עם AMD מתקדם בעין אחת בלבד. כשנלקח בקבוצת חולים אלה השילוב של ויטמינים נוגדי חמצון ואבץ, היתה ירידה משמעותית של 25% בסיכון לפתח AMD מתקדם.
גם בחולים שנטלו אבץ בלבד היתה ירידה בסיכון לפתח AMD מתקדם, אבל ירידה זו היתה פחות משמעותית. בחולים ללא AMD , או עם AMD בצורתו הקלה ביותר, התוספים לא הביאו תועלת משמעותית.
יש לציין שייתכנו סיבות רפואיות שיכולות למנוע מאנשים לקחת כמויות גדולות יחסית כאלה של ויטמינים. למשל, בטא-קרוטן הוכח כמעלה את הסיכון לסרטן הריאה במעשנים. כל חולה שמקבל מרופא העיניים שלו המלצה לוויטמינים ולאבץ צריך אם כן להתייעץ גם עם רופא המשפחה ולראות אילו ויטמינים אכן מותר לו לקחת מבחינת מצבו הכללי.
יש לציין שהמטופלים דיווחו גם על כמה תופעות לוואי. למשל, 7.5% מהמטופלים באבץ (לעומת 5% מהמטופלים בפלסבו) פיתחו בעיות בדרכי השתן שדרשו אשפוז. אנשים שקיבלו אבץ גם פיתחו יותר אנמיה מאלה שבקבוצת הפלסבו.
הממצאים לא חד משמעיים
ישנם שני חומרים נוגדי חמצון נוספים, לוטיאין וזיאקסנטין, שלגביהם יש מידע רב בספרות של רפואת העיניים, אבל המידע הזה לא חד משמעי. לוטיאין וזיאקסנטין הם חלק ממשפחה של תרכובות שנקראות קרוטינואידים. תרכובות אלה נמצאות בצמחים ומגינות עליהם מפני נזקי אור. ריכוזים גבוהים של החומרים ניתן למצוא בירקות ירוקים כהים או כתומים (תרד, ברוקולי, שעועית ירוקה, תירס, אפרסקים).
שלא כמו שאר הקרוטינואידים, לוטיאין וזיאקסנטין הם מרכיבים חשובים של הפיגמנט ברשתית, כלומר הם נמצאים בריכוז גבוה באזור מרכז הראייה ברשתית. לפיגמנט זה יש אולי תפקיד בהגנה מפני AMD – הן על ידי הגנה מפני רדיקלים חופשיים והן באופן פסיבי, מכיוון שצבעו צהוב והוא מהווה פילטר לאור כחול, שהוא אולי רעיל לרשתית.
מחקרים בחיות מעבדה ומחקרים תצפיתיים לסוגיהם רומזים על החשיבות שיש לרמות הקרוטינואידים בדם והקשר שלהן ל-AMD . למשל, נמצא שכשנוטלים חומרים אלה בקביעות, עולה רמת הפיגמנט באזור מרכז הראייה ברשתית. כמו כן נמצא שב-80% מהאנשים שאינם סובלים מ-AMD יש רמות גבוהות של פיגמנט באזור מרכז הראייה ברשתית. באנשים עם AMD השכיחות של בעלי רמות גבוהות של הפיגמנט יורדת ל-50%.
עם זאת, ראוי לזכור שבמחקרים תצפיתיים אין למעשה בקרה על כמות תוספי המזון שהאדם לוקח בפועל. יש סיכוי סביר שאדם שנוטל חומרים נוגדי חמצון מנהל אורח חיים שונה ממי שלא נוטל חומרים אלה (מודע לתזונתו, פעיל גופנית וכו'), ושזו הסיבה לירידה בשכיחות של AMD אצל אנשים אלה.
כמו כן יש לציין שעדיין לא ידוע מהן הרמות הנחוצות של פיגמנט באזור מרכז הראייה ברשתית ומה באמת הקשר בין הפיגמנט באזור מרכז הראייה לבין התפתחות AMD בשלב המוקדם והמאוחר. הקרוטינואידים לא נכללו במחקר ה- AREDS , שהינו מחקר ייחודי בכך שבדק קבוצה גדולה מאוד של חולים באופן פרוספקטיבי על פני חמש שנים. כלומר למרות כל הרמזים הקיימים אנחנו עדיין לא יודעים בבירור מה חשיבותם של לוטיאין וזיאקסנטין בהתפתחות AMD .
אז מה ההמלצה כיום?
כתוצאה מכל אלה ההמלצה כרגע היא שכל אדם מעל גיל 55 יעבור בדיקת עיניים, כולל הרחבת אישון. אם נמצא שהוא בשלב מתקדם יחסית של המחלה (שלב שבו יש דרוזן גדולים ושינויי פיגמנט), עליו ליטול – לאחר התייעצות ואישור רופא המשפחה – ויטמין C , ויטמין E , בטא-קרוטן (אם אינו מעשן), אבץ ונחושת. קיימות בשוק כמה פורמולות מסחריות, שמכילות את הכמויות הנחוצות של חומרים אלה.
לגבי לוטיאין וזיאקסנטין, יש להדגיש בפני החולה שהעדויות לגבי יעילותם עדיין לא הוכחו באופן מספק. פרט לכך, כדאי לאכול תזונה מאוזנת ועשירה בירקות ירוקים עליים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
