שתף קטע נבחר

חידוש: תרופות לדיכאון עוזרות לתסמיני גיל המעבר

בעקבות המחקרים שקשרו בין טיפול הורמונלי בתסמיני גיל המעבר לבין התפתחות סרטן, חיפשו נשים רבות תשובה באופציה הטבעית. אך המזונות והתוספים הכזיבו: יעילותם, כך עולה ממחקרים חדשים, נמוכה ביותר במקרה הטוב. החוקרים ממשיכים לחפש פתרון אופטימלי, בין השאר בשל ההבנה כי גלי החום, שאופייניים לגיל המעבר, לא רק גורמים לסבל ולאי נוחות, אלא עלולים לפגוע בבריאות בטווח הארוך. מה כן עובד? תרופות נגד דיכאון, לפחות בחלק מהמקרים

שנה אחרי שאמן נפטרה מסרטן השחלות עברו יונה (55) ואחותה (50) בדיקה גנטית, שאישרה כי שתיהן נושאות גנים לסרטן זה. "הייתי אז בעיצומו של טיפול הורמונלי, כיוון שמיד עם הפסקת הווסת שמנתי, סבלתי מגלי חום ומדיכאון", משחזרת יונה. "הגינקולוג שמטפל בי הסתייג מההיסטריה ההמונית שהיתה אז סביב הטיפול ההורמונלי והציע לי להמשיך בו, אבל להיות במעקב ולעבור בדיקות לעיתים קרובות יותר. מאז פשוט סיגלתי לעצמי את מדיניות שלושת הקופים: לא רואה, לא שומעת, לא יודעת. טוב לי, אני נראית מצוין, אני חיונית ופעילה, ומה שצריך לקרות בלאו הכי יקרה".

 

לפני כשנתיים נפל דבר בתחום הרפואה הגינקולוגית: מחקרים שבדקו אלפי נשים בגיל המעבר מצאו כי טיפול הורמונלי בתסמיני המנופאוזה ממריץ התפתחות של סרטן שד ורחם בקרב המטופלות. התוצאות החד משמעיות של המחקרים לא עוררו כמעט מחלוקת בקרב הרופאים. התוצאה: הטיפול ההורמונלי זכה לדה-לגיטימציה גורפת והוצא כמעט משימוש.

 

לוואקום שנוצר אז חדרו טיפולים חלופיים מתחום הרפואה האלטרנטיבית. שימוש בצמחים ובוויטמינים מסוימים, האמינו רבים, מחליף בבטחה וביעילות את הטיפול ההורמונלי. אלא שניתוח מעמיק יותר של תוצאות המחקרים הקודמים העלה כי בכל 1,000 נשים שנוטלות טיפול הורמונלי במשך חמש שנים לפחות מתגלים רק ארבעה מקרי סרטן שד. כלומר, פחות ממקרה אחד ל-1,000 נשים בשנה.

 

הממצאים החדשים החזירו לתמונה את השימוש בהורמונים לטיפול בתסמיני גיל המעבר, אם כי במידה מצומצמת ותחת פיקוח. במקביל הגיעו חוקרים רבים למסקנה כי תחליפי ההורמונים מן הטבע לא יעילים ואף מסוכנים.

 

ההבנות החדשות הותירו את הנשים בגיל המעבר מבולבלות. אבל לא רק הן מבולבלות, גם חלק מהרופאים. כך, למשל, אומר פרופ' אילן כהן, גינקולוג בכיר ומנהל מרפאת המעקב בסרטן השד בבית החולים מאיר בכפר סבא: "עד סוף 2003 בוצעו יותר מ-10 מחקרים שמהם עלה כי מתן הורמונים לנשים חולות סרטן לא מחמיר את המחלה. אבל בינואר 2004 פורסמו בשטוקהולם שני מחקרים משמעותיים, שבדקו מאות נשים חולות סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונלי ומצאו כי חלה אצלן החמרה משמעותית במחלה".

 

אולי מבולבלים, אבל כדרך ביניים, או כמוצא שמביא בחשבון את הסיכון מול איכות חיים טובה יותר, החליטו רוב הגינקולוגים לחזור להמליץ לנשים על שימוש בתחליפים הורמונליים בהסתייגויות הבאות:

הטיפול יינתן רק לנשים שסובלות מתסמינים קשים של גיל המעבר, כמו: גלי חום, הזעת לילה, עצבנות, הפרעות בשינה, יובש בנרתיק, עייפות, בעיות זיכרון, ירידה באנרגיה, דכדוך ונטייה לדיכאון.

הטיפול יינתן במינונים נמוכים ולזמן קצר ותחת פיקוח צמוד.

יש להימנע במידת האפשר ממתן טיפול הורמונלי לנשים עם סיכון ללקות בסרטן שד או רחם ולמי שעברה כריתת שד או רחם על רקע סרטני.

 

צמחים מסוכנים

 

נורית (55) ידעה כל השנים שבגלל מקרי סרטן שד במשפחתה אסור יהיה לה בבוא העת להשתמש בהורמונים. "זה לא הפחיד אותי, כי ידעתי שיש בשוק תחליפים טבעיים, שיצרניהם הבטיחו במודעות בעיתונים שיעילותם רבה ושהם לא מסוכנים כמו ההורמונים".

 

נאמנה להבטחות המפרסמים, רכשה נורית במהלך השנים בכסף רב כל תחליף שעלה על המדף. "כשסויה היתה באופנה, רכשתי מוצרי סויה. זה לא עזר. אחר כך כיכב הקוהוש השחור, שגם בו השתמשתי למשך תקופת זמן ארוכה. גם כאן לא היו תוצאות. גלי החום, הזעות הלילה והדכדוך שאני חשה המשיכו, ובעצם ממשיכים עד היום. אני רוצה להאמין שהמחקרים החדשים על בטיחות השימוש בהורמונים נכונים, כי קשה לי להמשיך כך".

 

הטיפול האלטרנטיבי בגלי החום נקשר לרשימה ארוכה של צמחים ותוספי מזון, כמו למשל סויה, קוהוש שחור, ג'ינסנג, רד קלובר, דונג - קוואי, תמציות סיניות שונות, נר הלילה, ג'ינסנג - בוילבאו, ליקוריץ, ויטמין E וכו'.

 

"ממחקרים אחרונים עולה שאין בשימוש במוצרים הללו כל יעילות, שהם חסרי ערך, בעיקר בכל הקשור במניעת גלי חום, ואף מסוכנים", אומר פרופ' כהן. "כך, למשל, מחקר רב היקף שהתפרסם לפני חודש מצא כי אחרי שימוש רצוף של חמש שנים בתחליפי הורמונים ממקור צמחי חלק מהנשים שהשתתפו במחקר חלו בסרטן רירית הרחם. בניסויים שנערכו במעבדה חוללו אצל עכברים סרטן שד. בהמשך הם קיבלו טיפול ממקור צמחי, שגרם לגרורות של הסרטן בריאות".

 

לאחרונה פרסם ארגון הבריאות העולמי נתון מדהים. היקף המכירות בעולם של תכשירים 'טבעיים' למניעת תסמיני גיל המעבר עומד על כ-60 מיליון דולר. החוקרים מעריכים שבעולם המערבי מתנסות רוב הנשים בלפחות תחליף הורמונלי 'טבעי' אחד.

 

"כל מוצר שמקורו בטבע ועובר עיבוד סינתטי כבר אינו טבעי, ולכן לכנות מוצרים אלה בשם 'טבעי' – זו פשוט הונאה", אומר ד"ר איתן פאר, מנהל מרפאת גיל המעבר במרכז הרפואי רמב"ם ומזכיר האיגוד הגינקולוגי לנושא זה. ד"ר פאר סקר מחקרים שהתפרסמו ב-20 השנים האחרונות בנושא של יעילות ובטיחות השימוש בפיטו-אסטרוגנים (צמחים שמכילים תרכובות שדומות לאסטרוגן הטבעי).

 

"הממצאים מלמדים, למשל, כי סויה, שמעובדת לטופו, מאבדת 80% מיעילותה", אומר ד"ר פאר. "נתנו לקבוצת נשים תכשירי סויה ולקבוצה שנייה פלסבו – התברר שהיעילות בשני המקרים היתה זהה. הקוהוש השחור יעיל רק ב-10% יותר מפלסבו.

 

"מכאן מסיקים החוקרים שבמקרה הטוב יעילות הצמחים גבוהה רק במעט יותר מפלסבו. בעוד רוב הנשים לא מפיקות כל תועלת מתחליפים הורמונליים ממקור צמחי, הסיכון בשימוש בהם לא נמוך. סויה וקוהוש שחור הם לא חומרים 'תמימים' נטולי תופעות לוואי".

 

בסוף 1998 פרסם פרופ' אמנון בז'יז'ינסקי, מנהל המרכז לבריאות האישה במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מחקר רב שנים ורחב היקף שערך על יעילות הקוהוש השחור, הסויה וגרעיני הפשתן לטיפול בתופעת גלי החום בגיל המעבר.

 

"המחקר שלנו ניסה לבדוק את השימוש בפיטו-אסטרוגנים לטיפול בתופעות גיל המעבר", אומר פרופ' בז'יז'ינסקי. "בתום המחקר הצטברו עדויות חלקיות בלבד לגבי יעילותם. התברר שנשים שתזונתן עשירה בפיטו-אסטרוגנים נהנו משיפור בגלי החום, אך לא ברמת יעילות גבוהה יותר מנשים שצרכו תזונה רגילה או שקיבלו טיפול פלסבו. יש מחקרים שמצאו כי השימוש בצמחים יעיל מעט יותר מפלסבו, ולעומתם במחקרים אחרים לא הוכחה כל יעילות לצמחים".

 

השפעות גלי החום על המוח

 

צילה (54) מקבלת טיפול הורמונלי כבר שש שנים. "תופעות גיל המעבר התחילו אצלי עוד לפני שנפסקה הווסת. סבלתי מגלי חום ומקשיים בשינה רצופה, אבל זה היה נסבל. כשהווסת הפסיקה, החיים שלי הפכו לגיהנום. היו מצבים שבהם גלי החום ממש הטריפו אותי. פעם, באמצע חודש דצמבר, תקף אותי גל כל כך חזק, שנשכבתי עירומה על המיטה והפעלתי מאוורר במלוא עוצמה, ישר עלי. הכי מביך היה כשזה קרה לי במחיצת אנשים. הרגשתי שהמוח נצלה לי, שקו המחשבה נקטע, ושאני קרובה לאבד שליטה.

 

"בשנה הראשונה עוד האמנתי שאו-טו-טו התופעות יחלפו. כשזה לא קרה, רצתי לגינקולוגית שלי, שרשמה לי טיפול הורמונלי. מאז חזרתי להיות צילה של פעם. בקיץ חם לי, בחורף קר לי, כמו אדם נורמלי. אין לי יותר את החרדה שגל חום יתקוף אותי במקום ציבורי. החיים שלי חזרו לאיכותם הקודמת". גלי החום, שנשים רבות בגיל המעבר מכירות היטב, עלולים להוות סיכון בריאותי. לאחרונה יישרו הרופאים קו עם העובדה הזו ושוב הם לא מקלים ראש בתסמין. "תופעות גיל המעבר שוככות עם השנים", מסביר ד"ר פאר. "אצל 70% מהנשים הן נמשכות בין תשעה חודשים לארבע שנים ואז נעלמות כליל. 15% מהנשים יסבלו מהתופעה עד סוף ימיהן".

 

לדבריו, לאחרונה בודקים חוקרים את הקשר בין עוצמת גלי החום ותדירותם להתפתחות דמנציה ואלצהיימר. "במהלך גל חום בנשים נצפתה, באמצעות טכניקת הדמיה, ירידה בשיעור של 70% בזרימת הדם למוח. בהמשך פיתחו שבב שניתן לאישה בבליעה ותפקידו לשדר את חום הגוף בזמן גל החום. מהתבוננות בפעילות השבב בזמן אמת עלה כי טמפרטורת הגוף במהלך גל חום מגיעה ליותר מ-40 מעלות.

 

"הודות לשבב הזה למדנו שפיזור החום הוא תופעה מרכזית, שמגיעה לכל הגוף וגם למוח. לאור הנתון הזה ביקשו החוקרים לבדוק את הפעילות המוחית במהלך גל חום. אלפי נשים התבקשו לפתור תרגילי חשבון פשוטים ברמת חיבור, חיסור, כפל וחילוק בעיצומו של גל חום. התברר שבזמן ההתקף הן לא היו מסוגלות לחשיבה ולפתרון התרגילים, דבר שמוכיח היעדר של זרימת דם למוח.

 

"החוקרים לא הסתפקו בכך ופנו לניסוי בחולדות, שידועות בזכרונן הפנומנלי. קשרו לחולדות שני עורקים מתוך שלושה שמזרימים דם למוח, וראו שבמוח מתפתחים שינויים ניווניים שדומים לאלה שמתפתחים בקרב חולי אלצהיימר. בניסוי נוסף הכניסו את ראשן של חולדות למשך זמן קצר למיקרוגל, דבר שגורם לגל חום. גם בקרב חולדות אלה נצפו שינויים דמנטיים במוח.

 

"מחלת אלצהיימר נפוצה יותר בקרב נשים באופן משמעותי, כמעט פי 3 מאשר בגברים. לדברי חוקרים, אחת הסיבות לכך נעוצה בשינוי ההורמונלי שמתחולל בנשים בגיל המעבר. מצד שני, גם 40% מהגברים סובלים מגלי חום והם פחות חולים באלצהיימר מאשר נשים. כיוון שכך, כיוון מחקרי זה עדיין טעון הוכחה, אך תוצאות המעבדה שהושגו מבשרות על כיוון מחקרי רב משמעות".

 

לדברי פרופ' עמוס קורצ'ין, נוירולוג בכיר, מנהל מרפאת האלצהיימר בבית החולים איכילוב ויו"ר המועצה המדעית של עמותת האלצהיימר בישראל, לגיל המעבר אכן יש השפעה על התפתחות המחלה, אם כי מכיוון אחר.

 

"זה שנים ידוע שנשים רבות שסבלו מתסמיני גיל המעבר וטופלו בהורמונים פיתחו מאוחר יותר אלצהיימר. כן ידוע שנשים בגיל המעבר עלולות ללקות באלצהיימר, כשהעילה המבוססת לפי שעה היא שהיעדר פעילות הורמונלית משבש את פעילות המוח. המדענים יושבים עדיין על המדוכה סביב השאלה אם מתן הורמונים חלופיים עשוי לעכב את המחלה".

 

פרוזאק לטיפול בגלי חום

 

לפני שלוש שנים, בפתחו של גיל המעבר, לקתה מירי (55) בסרטן השד. "אני לא בטוחה מה הטריד אותי יותר, הסרטן או גלי החום", היא משחזרת. "אפילו בבית החולים, יום אחרי הכריתה, נופפתי על עצמי במניפה בגלל עוצמת גלי החום".

 

עוד לפני שהתחילה מירי בטיפולי הכימותרפיה, היא הופנתה לגינקולוג המומחה ברפואה אונקולוגית, שהמליץ לה על טיפול בפרוזאק, תרופה אנטי דכאונית, למניעת גלי החום. "מאז", היא מתארת, "יש בהחלט הקלה במצב, אם כי לא מוחלטת. עוצמת גלי החום ותדירותם פחתו. אני לא מדוכדכת, ובמצבי זה הטיפול האופטימלי".

 

לפני כמה שנים פורסם בארצות הברית מחקר שתוצאותיו הוכיחו שנשים שנוטלות תרופות נוגדות דיכאון כמעט שאינן סובלות מגלי חום. "גינקולוגים החליטו להרחיב את ההתוויה של התרופות האלה ונתנו אותן לנשים שסובלות מגלי חום ואינן מדוכאות", אומר פרופ' כהן. "מהנתונים שנאספו עד כה עולה שהתרופות הפסיכיאטריות מקילות את התסמינים אצל כ-50% מהנשים".

 

לקבוצות שונות של נשים אסור השימוש בהורמונים. למשל, לסובלות מבעיות בקרישת דם, לחולות במחלות כבד, לחולות סרטן, לחולות במחלות אוטו-אימוניות, כמו זאבת, טרשת נפוצה וכו', למי שבמשפחתן מקרי סרטן שד או רחם ועוד. "לטובת אותן נשים נרקחו במעבדות נגזרות של תרופות נוגדות דיכאון, כמו פרוזאק, סרוקסט, אפקסור ועוד", אומר פרופ' כהן. "לפי שעה, זוהי החלופה האופטימלית עבורן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אגמון
טיפול בתסמיני גיל המעבר. אין מוצא?
צילום: אורן אגמון
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים