בעקבות הורדת 'פרוג'סטמיל': הסכנות במזון לתינוקות

בסרט הזה כבר היינו. תינוקות בני יומם ניזונים מתחליף חלב אם, בתוך זמן קצר הופכים חולים מאוד ושניים מהם מתים. חקירת שלטונות הבריאות מגלה: האשם ככל הנראה טמון בפורמולה שממנה ניזונו. הפורמולה המדוברת מוסרת מהמדפים בכל העולם, והורי התינוקות שצרכו אותה מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ רפואי.

הפעם זה לא קרה בישראל, אלא בצרפת. ארבעת התינוקות שחלו, על-פי החשד, לאחר שימוש בתחליף חלב אם, אושפזו כשהם סובלים מדלקת קרום המוח. שניים מהם נפטרו. ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שלתחלואה הקשה גרם חיידק אלים שהסתנן לתוך הפורמולה.

משרד הבריאות הישראלי דיווח על הפרשה שלשום בלילה והורה בשם היצרנית "מיד ג'ונסון" להוריד את הפורמולה "פרג'סטמיל" – המיועדת לתינוקות הסובלים

מבעיות שונות הקשורות במערכת העיכול – מהמדפים. "החברה ושלטונות צרפת ביצעו בדיקות לכל האצוות ובאף אחת מהן לא נמצא החיידק", מסרה אתמול ענבל יעקובס, מ"מ דובר משרד הבריאות. "עם זאת, כצעד של מניעה וזהירות, החליטה החברה על החזרת המוצר בכל העולם וגם בישראל. משרד הבריאות מבצע זה יותר משנה, בעקבות הנחיית השר דני נווה, בדיקות לנוכחות החיידק בכל האצוות הנכנסות לארץ".

אבקה עם תוספים

הדילמה הוותיקה – הנקה או הזנה מבקבוק – עומדת בפני כל זוג צעיר המביא ילדים לעולם. שלטונות הבריאות בארץ ובעולם מנהלים בשנים האחרונות מסע פרסום עתיר תקציב לעידוד ההנקה. גם ארגון הבריאות העולמי קורא לאמהות טריות להיניק את ילדיהן באופן מלא עד גיל חצי שנה.

משרד הבריאות בישראל פירסם לאחרונה סדרת חוברות בנושא הנקה, המסבירות את חשיבות חלב האם לבריאות היילוד ומייעצות לסביבתה הקרובה של האם, כולל בן-זוגה, כיצד לתמוך בה בהחלטתה להיניק.

אין ויכוח על יתרונותיה הבריאותיים של ההנקה, אך אורח החיים המודרני התובעני, "הלילות הלבנים" שאחרי הלידה והחשש מפני כישלון בהנקה גורמים לזוגות רבים לבחור באופציה השנייה – הזנה מבקבוק.

"הפלא האמיתי קיים בטבע", אומרת ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות. "לחלב אם אין תחליף מושלם. חלב אם הוא רקמה ביולוגית חיה, שיש בה ויטמינים ומינרלים וחומרים אחרים שנהרסים בכל תהליך אחר שאינו טבעי.

"במהלך ההנקה חלב האם משנה את הרכבו ומתאים את עצמו לצורכי התינוק וליכולת הספיגה של מערכת העיכול שלו. קשה מאוד לחקות באופן מלאכותי תהליך מורכב כזה. אולם כאשר האם לא מסוגלת להיניק בגלל בעיות בריאותיות ואחרות, חייבים למצוא תחליף מתאים. האדם מצא את הפתרון הקרוב ביותר – חלב פרה שעובר ייבוש לצורך יצירת אבקה, שאליה מוסיפים שמנים, ויטמינים, סוכרים ועוד, כדי שיהיה קרוב עד כמה שניתן להרכב של חלב אם".

לפני 30 שנה קיבלו תינוקות שאמותיהם בחרו שלא להיניק, חלב פרה רגיל. במרוצת השנים השתנו אמות המידה הבריאותיות והשתכללו הפורמולות – תרכובות המזון הייחודיות לתינוקות, המתיימרות לטענת היצרנים לחקות במידה רבה של הצלחה את חלב האם הטבעי.

אולם לאורך השנים אירעו מספר אירועים, שעוררו דיון ציבורי על תרומתן של תרכובות המזון לבריאות התינוק ועל הנזקים הפוטנציאליים שהן עלולות לגרום.

בסוף שנות ה-70 נפגעו מספר תינוקות אמריקניים בכליותיהם, משום שבפורמולה ממנה ניזונו היה חסר כלור. בהתפרצות דלקת קרום המוח בפגייה בטנסי לפני שלוש שנים נמצא כי הגורם לתחלואה היה חיידקים בפורמולה שניתנה לתינוקות. בפינלנד התגלה מחסור בוויטמין B6 באחת הפורמולות, ובסין גילו כי יצרנית מזון תינוקות מכרה קמח פשוט במקום תרכובת מזינה.

פרשת "רמדיה", שהתפוצצה לפני כשנה, היתה המקרה החמור ביותר בישראל של פגיעה בתינוקות כתוצאה משימוש בתרכובת מזון. הפרשה עוררה סערה ודיון ציבורי שלא שככו עד היום. בפורמולה הצמחית של החברה היה חסר ויטמין B1, דבר שגרם למותם של שני תינוקות ולפגיעות נוירולוגיות ברבים אחרים.

החשש: תקלות בייצור

הפרשה הטרגית כיוונה את הזרקור לאופן ייצור התרכובות ולדרכי הפיקוח עליו. "הבעיה היא שתהליך יצירת התרכובת, שהנו סבוך ביותר, הפך בעולם המודרני לתעשייתי לחלוטין – לטוב ולרע", אומרת ד"ר ניצן-קלוסקי.

"הטוב הוא שיש תחליף עבור תינוקות שאמותיהם אינן מניקות. הרע הוא שכמו בכל תהליך תעשייתי, יש שיעור מסוים של תקלות ושגיאות. במקרה כזה כל תקלה היא מהותית, כיוון שמדובר בתינוקות שעד גיל חצי שנה לפחות ניזונים רק מחלב אם או מתחליפיו.

"כאשר מדובר בתרכובות ייעודיות לתינוקות עם מחלות שונות, כמו במקרה של 'פרג'סטמיל', המצב סבוך אף יותר, כיוון שזו התזונה היחידה של אותם תינוקות שסובלים גם ממחלות אחרות ורגישים במיוחד לחומרים ולהשפעות שונות".

"בגלל רגישויות אלה תהליך הייצור חשוב ביותר. ראשית כל, תנאי הייצור במפעל מצויים תחת מנגנון פיקוח הדוק, כמו בשוק התרופות. כל פס-ייצור נבחן באופן מדוקדק ונרשמות נקודות התורפה שלו, כמו מעבר התרכובת בין מכשיר למכשיר, מגע יד-אדם, הטמפרטורות בזמן הפיסטור ו'נקודות אסון' אפשריות אחרות.

"בכל נקודה כזו יש פיקוח ומעקב מתמידים על-פי תקן GMP , המחייב את המפעלים לבקרת איכות. בנוסף, אנחנו דורשים מהחברות לבדוק את המוצר הסופי ולהציג בפנינו בדיקות מעבדה שמאשרות שכל המרכיבים החיוניים תקינים, על-פי הנהלים הברורים בארץ ובעולם לגבי אילו מרכיבים חייבים להיות בתרכובות מזון לתינוקות".

בשנה האחרונה עלתה מאוד עירנותם של שלטונות הבריאות ושל יצרני המזון לגבי נוהלי בקרת האיכות שנדרשים בעת ייצור פורמולות לתינוקות. מאז פרשת "רמדיה" בודק משרד הבריאות אריזות מדגמיות מכל משלוח תרכובות מזון המגיעות לישראל מחו"ל.

בין השאר נבדק אם המוצר הסופי מכיל את כל הוויטמינים, המינרלים, השומן, חומצות השומן, החלבונים והפחמימות ועוד, החיוניים לבריאות התינוקות. בנוסף, שוללות הבדיקות הימצאות של חומרים מסוכנים במזון, כמו פטריות, חומרי הדברה ומזהמים חיצוניים.

אולם בדיקות משרד הבריאות מוגבלות רק לתחומים שיכולים להיבדק במעבדות הישראליות. בנושא נוכחות ויטמינים מסוימים, שאין יכולת לבדוק בארץ, מסתמך משרד הבריאות על תוצאות הבדיקות בחו"ל. היצרנים מצידם מתחייבים כי הם עומדים בכל הסטנדרטים והתנאים הבינלאומיים המחמירים ביותר.

גם ההכנה בבית קובעת

אך גם מסננת הבדיקות המחמירה ביותר לא תמיד מונעת את קיומן של תקלות שונות בייצור תרכובות המזון לתינוקות. לפני כחודש הבחינו הורים כי במזון התינוקות של "מטרנה" מפוזרים גרגירים בצבע כתום-חום.

כ-100 לקוחות מודאגים פנו למוקד שירות הלקוחות של "מטרנה". המקרה דווח למשרד הבריאות והחברה פירסמה מודעה בעיתונות, שהבהירה כי מדובר בתופעה מוכרת בתהליך הייצור, בשל חימום יתר, ולא מדובר בסכנה בריאותית.

מחקר שנערך באוניברסיטת "נוטינגהם" בבריטניה ופורסם לאחרונה מצא כי לעיתים שוכנים חיידקים אלימים במזונות שונים המיועדים לתינוקות. כך למשל, החוקרים מצאו את החיידק "אנט - רובקטר סאקזקי" – החשוד כעת שגרם למותם של שני תינוקות בצרפת – באבקות מזון שונות.

המחקר הבריטי הוא הראשון שאיתר את החיידק המסוכן במזון לתינוקות. צוות החוקרים בדק סוגים שונים של מזון יבש לתינוקות, בהם פורמולות שמיוצרות בשבע מדינות אירופיות, בארצות-הברית, בדרום קוריאה ובדרום אפריקה.

הם ניתחו יותר מ-200 דגימות מ-110 מוצרים שונים ובדקו נוכחות סוגים שונים של חיידקים. נוכחות חיידקים התגלתה בשמונה מתוך 82 תרכובות שנבדקו וב-12 מתוך 49 דוגמיות מזון מיובש לתינוקות. רוב החיידקים שהתגלו משתייכים למשפחת חיידקים הגורמת לתחלואת מעיים.

במחקר נפרד בדק צוות החוקרים מה הן הדרכים הטובות ביותר להכין ולאחסן תרכובות מזון לתינוקות, כדי להפחית למינימום את סכנת הזיהום. הם מצאו כי מספר החיידקים במזון הכפיל את עצמו מדי 10 שעות כשהמזון אוחסן במקרר, בעוד שבתרכובת ששהתה בטמפרטורת החדר הכפיל מספר החיידקים את עצמו מדי חצי שעה. עורך המחקר קבע כי מזון תינוקות שהושאר מחוץ למקרר במשך הלילה יכול בקלות להפוך ממזון תמים המכיל מספר מועט של חיידקים לא מזיקים למצע פורה של חיידקים ברמות מסוכנות.

כיצד עוד יכולים להבטיח ההורים כי המזון שניתן לילדיהם הוא נקי ובטוח לשימוש? "על ההורים לדעת שגם בבית, בשלב הכנת ואחסנת המוצר, הם צריכים תקן איכות מחמיר משלהם", אומרת ד"ר ניצן-קלוסקי. "יש לקנות תרכובות מזון רק מחברות מוכרות, לא להשתמש במוצרים שפג תוקפם ולהקפיד על תהליך ההכנה.

"יש לשמור על ידיים נקיות בזמן ההכנה ולהרתיח את כלי ההזנה של התינוק בין שימוש לשימוש. את המים שבהם משתמשים להכנת התערובת יש להרתיח לפני הכנתה, אך לא לערבב מיד לאחר הרתיחה כיוון שהדבר הורס חלק מהוויטמינים. יש להימנע עד כמה שניתן מהכנת התרכובת מראש, ואין לשמור שאריות ולהאכיל בהן את התינוק מאוחר יותר".