איך עושה קמיצ'לי

המשפחה הרוסה. המשפחה מפורקת. המשפחה גמורה. ב"רשת" העניקו אתמול – לאחר שש תוכניות בלבד, להלן שש תוכניות יותר מדי – את יריית החסד ל"משפחת קמיצ'לי". הודעה נמסרה למשפחה.

זה כישלון חסר תקדים בתולדות ערוץ 2, ולו משום שהוא מסמן את הגעתו של עידן הפתיל-הקצר גם לטלוויזיה המסחרית בישראל. עד היום, כשלונות פריים-טיים – ביקורתיים או רייטינגיים – סחבו איכשהו, בצליעה מיוסרת, עד תום עונתם, תוך שהזכיינית משמיעה קולות של "הכל בסדר, אנחנו מרוצים, זה בדיוק מה שהתכוונו". כך ראינו עד סוף העונה את "תעביר את זה הלאה", את "הכל טוב" של אורי גוטליב, את "איפה אתה חי" ואפילו את – זהירות, פרהיסטוריה – "החפרפרת".

השיטה המקובלת ברשתות השידור האמריקאיות – לפיה מעלימים אחרי שלושה עד שישה שבועות אם התוכנית החדשה לא מספקת את הסחורה – טרם הגיעה לישראל. זה עניין כלכלי בעיקרו; לזכיינית יעלה יותר לבטל שידור תוכנית שכבר הוזמנה והופקה מאשר לספוג את נתוני הרייטינג הנמוכים ואת עגבניות הביקורת. "קמיצ'לי" היא חלוצת עידן השיפוט המהיר וההורדה מהכביש, תוך ש"רשת" מודה באומץ ש"התוכנית לא ענתה על היעדים שהציבו בפניה", ובתרגום: "על מה, לכל הרוחות, חשבנו כשראינו את זה לראשונה והחלטנו שחייבים להעלות את זה לשידור?"

עידן הפתיל-הקצר הוא פתרון אבל גם בעיה. מצד אחד, הוא מונע מקמיצ'לים לסוגיהם להפוך לבזיונות מתמשכים, ומצד שני, הפתיל-הקצר מבטיח למנוע את הגעתו לעולם של הסיינפלד הבא – שכידוע העביר לפחות עונה וחצי בדישדוש מביך, תוך שמנהלי אן-בי-סי מצליחים, איכשהו, להתאפק מלהוריד את הגרזן. תוכניות טלוויזיה, ברובן, פשוט אינן נולדות טובות כפי שהן עשויות להיות.

מה זה אומר? בעיקר שמנהלי טלוויזיה בעידן הפתיל-הקצר צריכים להיות מיומנים מספיק כדי לזהות מתי עשויה להיות להם ביד איכות שטרם נחשפה והעשויה להבשיל עד סוף העונה, ומתי יש להם ביד קמיצ'לי – להלן סוס מת. פרשת "משפחת קמיצ'לי" מטילה צל על כושר השיפוט של אנשי "רשת" הרלוונטיים. במקרה הזה, לא הייתם צריכים להיות שום מבקר טלוויזיה כדי להבחין מיד כי לפניכם קמיצ'לי; יכולתם פשוט לצפות בזה.

"אחורי החדשות", ערוץ 10, 21:00

אם היה צדק בסיסי בעולם, היתה יעל לוונטל שותה לנסים משעל את כל הרייטינג; למה שמישהו, בדעה צלולה, ירצה להתעסק בהעלאת גרה אקטואלית בשעה שלוונטל נותנת בראש, בערוץ המתחרה, את חמש הדקות הכי מצחיקות ומהודקות שתיראו השבוע בכלל?

בתפקידה כנחמה בת-יפונה, המתנחלת המטורללת המחפשת מגורים בעיר הגדולה תוך שהיא יורה צרורות הבלים כמו-מסורתיים בעברית עלק-מקראית, יוצרת כאן לוונטל את הדמות הקומית הכי אפקטיבית בסביבה – כזו ששמה בסלסלה, לא נעים לומר, גם את המתנחלת של אורנה בנאי. זהו מופע אבסורד סהרורי, משיחי, היושב על קו התפר הלא-קיים שבין "עלילות משה בעיר הגדולה" לרבנית קוק. קחו, למשל, דגימה מהטקסט של אמש: "נאמר ולך יש זיתים, האם יכולה אני במסיק, שלא מזדון, לבוא ולאכול כזית מזיתיך, או שעל הזיתים שלך יש דין שור שנפל לבור?"

לוונטל היא כרגע שיאו הרשמי של ערב שלישי. תעבירו.

• לעורכי (בהנחה שיש עורכי) "מבט ספורט" בערוץ 1: המילה שאתם רוצים לכתוב בשיקופית היא "מכשפות" ולא "מחשפות", כפי שכתבתם; וגם "הצגה מגוחכת" ולא "הצגה מגוכחת", כפי שכתבתם. לפרטים נוספים: אבשלום קור, שמשודר מיד אחריכם.
  

• ל"רשת": סתם כדי לעזור לנו (ואולי גם לו) להרגיש בנוח, אפשר שלא לשדר את הפרומו לדרמה המתקרבת של יאיר לפיד מיד לאחר שיאיר לפיד חותך לפרסומות?