המדריך המלא לרכישת מסך CRT

על רקע מירוץ השדרוגים המטורף אחר מעבד מהיר יותר או כרטיס גרפי חזק יותר, מעטים נותנים את הדעת על נושא הצג. בהתחשב במספר השעות בהן אנחנו בוהים בו, המסך הוא אחד העזרים היותר חשובים הדורשים תשומת לב.

אורך חייו של מחשב ממוצע הוא שנתיים-שלוש, אך צגים עשויים לשרת את המשתמש חמש-שמונה שנים ויותר. מסיבה זו, מומלץ להשקיע בצג טוב שילווה אתכם גם במעבר בין מחשבים, ישמור על בריאות עיניכם ויעניק לכם חוויה ראויה.

LCD או CRT?

האם כדאי להשקיע במסך LCD או להיצמד ל-CRT, טכנולוגיה שכבר הוכיחה עצמה? מה עדיף - דק או עבה? ישן או חדש? ובכן, התשובה אינה חד משמעית. צגי LCD אמנם תופסים פחות מקום, מרצדים פחות, צורכים פחות אנרגיה, נראים אלגנטיים, ומציגים יחסי בהירות וניגודיות מרשימים.

אבל הם עדיין יקרים יותר ואינם מצטיינים בדיוק כרומטי - החשוב למעצבים וצלמים. זמן התגובה שלהם איטי ורובם אינם מתאימים לצפייה בסרטים ולמשחקים עתירי מולטימדיה.

צגי CRT אמנם מגושמים יותר, אך מציעים מחירים זולים יותר לשטח תצוגה. צגי LCD אידיאלים לעיבוד תמלילים, גלישה באינטרנט וכדומה. לעריכת סרטים, למשחקים ולעיצוב, צגי CRT יתאימו יותר. המסגרת מצד שמאל מפנה למדריך בנושא רכישת מסכי LCD. 

שיקולים בבחירת צג CRT

1. גודל - כאן הגודל בהחלט קובע. אם בשנות השמונים הגודל הממוצע נע בין 12 ל-15 אינץ', הרי שבסוף שנות ה-90 כולם כבר קנו צגים של 17 אינץ'. היתרון בצג גדול, מעבר ליכולת לעבור לאבחנה גבוהה יותר, הוא באפשרות להשאיר יותר חלונות פתוחים על שולחן העבודה, להציג מסמכים בגודל אמיתי ומעבר לכל, לראות יותר פרטים בתמונות ולהציג טקסט גדול ונוח לקריאה.
   
   גודל הצג נמדד ביחידות אינץ', מתייחס לאורך האלכסון בין שתי פינות על הצג. שטח התצוגה (Viewable area) בפועל לעולם יהיה קטן יותר.
   
   שטח זה תופס בין 85 ל-95 אחוז משטח הצג וניתן למוצאו בעלון המידע המסופק על ידי היצרן. חשוב לבדוק נתון זה כדי לוודא שאינכם רוכשים צג עם תצוגה של 15 אינץ' בגוף של 17 אינץ'. גודל הצג הנפוץ ביותר כיום הוא 17 אינץ' וזה אמור להספיק למרבית המשתמשים. גרפיקאים, שרטטים ו"מביני דבר" יתעניינו בצגי 19 ו-21 אינץ'.
   
   
2. עומק ומשקל צג - עליה בגודל הצג מלווה בגידול בשטח שתופס המסך על השולחן. זהו פרמטר שיש לקחת בחשבון במיוחד אם על אותו שולחן נדחקים מדפסת וסורק. לעומק הצג אין שום קשר לאיכות אך מי שאינו מתכוון להשקיע בצג דק, ימצא שחלק מהצגים כוללים שפופרת קצרה ותופסים פחות מקום מעמיתיהם.
   
   
3. שפופרת - זהו הרכיב הדומיננטי באיכות הצג ומרכיב מכריע במחירו. מרבית הצגים הנמכרים כיום נעזרים בשפופרת קרן קתודית (CRT-Cathode Ray Tube). זהו נתון מפתיע נוכח העובדה שטכנולוגיה עתיקת יומין זו, פרי מוחו הקודח של קרל פרדיננד בראון, בת יותר מ-100 שנים ונכנסה לשימוש בצגי מחשב כבר בשנות ה-60.
   
   בין סוגי השפופרות השונים ניתן למנות שלושה עיקריים: מסכת צל (Shadow Mask) המקורי, שבכת נקבים (Aperture Grill) הנפוצה במסכי הטריניטרון של סוני (שייצורם הופסק לאחרונה) ו-Slotted Mask של NEC ופנסוניק המהווה שילוב של שתי הטכנולוגיות המוזכרות. על הבדלי האיכות בין הטכנולוגיות השונות מתנהל ויכוח חריף מזה שנים אך עד כה
   מושג שכדאי להכיר

   עיוות תצוגה

   עיוותי תצוגה בצגים יכולים להופיע ללא התראה. חלק מהצגים כוללים בקרות תיקון, אחרים ידרשו ביקור במעבדה: התכנסות (Convergence) - הופעת שוליים צבעוניים סביב טקסט וחוסר חדות. ניטרול מגנטיות (Degaussing) - צגים יוצרים שדות מגנטיים שמעוותים את התצוגה. חלקם מצויידים במנגנון ניטרול מגנטיות, היום נפוצים צגים עם בקרת ניטרול ידנית. עיוותים גיאומטרים - עיוות כרית (Pincushion Distortion) - נגרם כשקווים אופקיים ואנכיים מתעקלים למרכז התצוגה. עיוות חבית (Barrel Distortion) - נגרם כשהקווים מתעקלים לכיוון שולי הצג. עיוות טרפזי (Trapezoid Distortion) - מופיע כשהקווים האנכיים ישרים אך לא מקבילים.

   עושים חשבון לשפעת
   לא הוכחה עליונות ברורה של אחת מהן.
   
   חשוב לבדוק אם מדובר בשפופרת קמורה או שטוחה. שפופרות שטוחות נוחות יותר לעיניים. הן קשות יותר לייצור ולכן יקרות יותר. שפופרות אלו מטפלות היטב בהבהקים המשתקפים מהמסך, אינן מעוותות את התמונה ושומרות על פרספקטיבה טבעית.
   
   שימו לב, שלא כל מסך המוכרז על ידי המשווק כשטוח (Flat) הוא באמת כזה. למעשה רוב המסכים קמורים במידה מסויימת. חלקם שטוחים רק כלפי חוץ וחלקם שטוחים למחצה. צגים שטוחים כדוגמת Flatron של LG או FD Trinitron של סוני מציגים מסך שטוח לחלוטין.
   
   
4. אבחנה (רזולוציה) - מודדת את מספר הפיקסלים לאינץ' רבוע. מרבית הצגים תומכים באבחנה של 768x1024. גידול באבחנה משפר את התצוגה, אך עבודה באבחנה גבוהה כרוכה בפשרה מסויימת. בעוד כמות הפרטים גדלה, מרכיבי התצוגה קטנים, והאייקונים על שולחן העבודה, התמונות והטקסט קטנים יותר. מומלץ לבחור בצג עם יכולות סינכרון משופרות (MultiSynch), המסוגלים לשנות מיידית את התצוגה לאבחנה הנבחרת.
   
   
5. קצב רענון (Refresh rate) - נתון האבחנה מלווה בקצב רענון. הוא נמדד ביחידות הרץ ומודד כמה פעמים בשניה מתעדכנת התצוגה על הצג. קצב רענון גבוה, ימנע ריצוד ויכאיב פחות לעיניים. לכל מסך קצב רענון מקסימלי. איגוד תקני האלקטרוניקה לווידאו (ה-VESA) ממליץ על קצב רענון מינימלי של 85 הרץ, משמע 85 רענונים בשנייה. שימו לב שעליה באבחנה גוררת לרוב ירידה בקצב הרענון. לכן לעיתים, לשם בריאות העיניים, כדאי לעבוד באבחנה נמוכה יותר, בכדי לקבל קצב רענון טוב.
   
   נושא חשוב הקשור לקצב הרענון הוא טכניקת התצוגה. יש שתי טכניקות: תצוגה בלתי שזורה (Non-Interlaced display) - בה כל שורת הפיקסלים לרוחב הצג מתרעננת כשהתמונה מתחדשת, מספקת יותר דיוק ומצמצמת את ריצוד המסך.
   
   תצוגה שזורה (Interlaced) לעומתה, מנסה להערים על העין על ידי שרטוט קווים במעבר אחד ושרטוט שאר השורות במעבר נוסף. למרות שמדובר בעשיריות השניה, קפיצות התמונה הבלתי יציבות של תצוגה שזורה, מתבטאות בריצוד הצג. (הערה: לרוב, צגים המשווקים היום משתמשים בטכניקת Non-Interlace בלבד).
   
   
6. תדירות אופקית (Horizontal Frequency) - נתון המודד כמה שורות אופקיות נצבעות על הצג בשניה. המדידה היא בקילוהרץ, כשקילוהרץ אחד מציין 1,000 מעברים של רובי האלקטרונים לרוחב הצג. תדירות עדכון נמוכה מדי (30 למשל) תגרום לרעידות באבחנות גבוהות.
   
   
7. גודל נקודה / מרווח בין חרירים (Dot Pitch) - נתון המודד את המרחק בין שתי נקודות (פיקסלים) אלכסונית על הצג. כאן הגדלים הנפוצים נעים בין 0.22 ל-0.28 מ"מ, כשצגים איכותיים ביותר יורדים אל מתחת ל-0.21 מ"מ. ככל שהמרחק קטן יותר כך התמונה תהיה חדה יותר.
   
   צגים כגון סוני טריניטרון, לא מציינים את גודל הנקודה, אלא נעזרים בטכנולוגית גריל מחורר ומודדים גודל פס לעומת גודל נקודה. כאן גודל איכותי נע בין 0.22 ל-0.25 לערך.
   
   בעוד שהמדידה התקנית בין החרירים היא אופקית (Horizontal Dot Pitch) יש יצרנים המציינים מדידה אנכית (Vertical Dot Pitch). במדידה כזאת צג עם מרווח אנכי של 0.22 מ"מ הוא למעשה בעל מרווח אופקי של 0.253 מ"מ (1.15=0.253x0.22).
   
   
8. רוחב פס (Bandwidth) - טווח התדרים שהצג מקבל. נתון זה קובע כמה מידע יכול הצג לעבד ובאיזו מהירות מתרענן המסך באבחנות גבוהות. עליה בגודל הצג מצריכה רוחב פס גדול יותר. צגי 17 אינץ' זקוקים לרוחב פס של Mhz70-100 וצגי 19 ו-21 אף כפול מזה.
   
   
9. בקרות שליטה ועזרים נלווים - מרבית הצגים המשווקים כיום מגיעים עם בקרות שליטה על התצוגה בגוף הצג. לרוב מדובר בשליטה על הבהירות והניגודיות ולעיתים יש בקרות משוכללות יותר, כגון שליטה על טמפרטורת הצבע, סילוק תבניות מוארה, תיקונים גיאומטריים של צורת התצוגה והגדלה והקטנה של שטח התצוגה.
   
   צגים מסוימים כוללים חיבור מיקרופון מובנה, מצלמה דיגיטלית לוועידות וידאו ורמקולים משולבים. חיבורי USB יאפשרו לחבר לצג ציוד היקפי ולפנות מהשולחן ציוד היקפי. תוספת מבורכת לצגים מסוימים היא תוכנת כיול המאפשרת התאמת גווני התצוגה לתאורה ולמתקנים אחרים בסביבת הצג (כגון מדפסת וסורק).
   
   חלק מהצגים מסוגלים אף לכייל עצמם בעזרת מערכת להיזון חוזר, וחלקם מאפשרים חיבור מחשב שני לצג. צגים אלו כוללים מתג בחירה המאפשר להחליף בין מחשבים וחלקם אף כוללים אפשרות שמירת העדפות התצוגה לכל מחשב בנפרד.
   
   
10. הגנה מפני השתקפות - אחת הבעיות הקשות בשימוש יומיומי עם המסך, הוא לאו דווקא קרינה, אלא השתקפות אורות רקע. כמעט כל הצגים החדישים כוללים שכבות ציפוי של חומרים מונעי הבהק (אנטי רפלקס) וצגים שטוחים מצמצמים את החזרי האור. הבהקים אלו מקשים על הראיה ועשויים לגרום לכאבי ראש. ניתן להבחין אם המסך מוגן היטב בצפייה בצבע האור המשתקף מהמסך. מסך מוגן יעמעם את האור ויציג השתקפות סגלגלה.
    
    
11. מיקוד - חלק מהצגים סובלים ממיקוד לקוי של הקרניים בפינות ובצדי הצג. שיטה טובה לבדוק אם הצג הפוטנציאלי סובל מתופעה זו היא לפתוח קובץ הכולל מלל ואלמנטים גרפיים, להגדיל את התצוגה בצדי הצג ולבדוק אם יש עיוותים ואם החדות אינה נפגמת באזורים אלו.
    
    
12. תקני בטיחות - כדאי לוודא שהצג תומך בתקני בטיחות כגון TCO (99/03), MPR II ו-Energy Star.
    
    
13. אחריות - משך אחריות ממוצע על צג הוא 1-3 שנים. נסו לקבל מהמשווק יותר זמן אחריות גם במחיר ויתור על הנחה זניחה. לרוב זה משתלם. ודאו שהאחריות כוללת את כל הרכיבים כולל השפופרת. (שימו לב שבאופן מגוחך, מחיר שפופרת הצג עשוי לעלות יותר מהצג עצמו).
    
    
14. יצרן ומשווק - חלק מהיצרנים ויתרו על ייצור צגי CRT (סוני למשל) ובחרו להתמקד בצגים דקים. גם בלעדיהם השוק רווי ביצרנים בעלי מוניטין כגון LG, סמסונג, MAG, Viewsonic, ועוד. המשווק חשוב לא פחות מהיצרן. לפני רכישה כדאי לברר: האם יש מעבדות שיכולות לתקן את הצג והאם יש חלקי חילוף; במקרה והתיקון מתמשך מעבר ליומיים-שלושה, האם מקבלים צג חלופי; מהו המוניטין של היצרן - היצמדו לחברה מוכרת, ובדקו אם המפיץ מחויב לתקופה ארוכה של שירות.
    

למען בריאות עיניכם בחרו בצג שטוח שירצד פחות ויציג פחות השתקפויות. בדקו שהצג מצוייד בכל תקני הבטיחות ושהוא תומך בקצב רענון מינימלי של 85 הרץ באבחנה הרצויה. בחרו בצג עם גודל נקודה אופקי נמוך מ-0.27 והעדיפו צג עם בקרות שליטה נוחות. לפני רכישה התייעצו, קראו ביקורות על צגים, והכי חשוב - גם אם רוכשים צג באינטרנט, לכו לראות כמה צגים במו עיניכם.