להפוך לאם אחרי גיל 50: טוב או רע?
סוגיית 'האמהות המאוחרת' הופכת לנפוצה יותר ויותר בקרב נשים בישראל ובעולם. החידושים הטכנולוגיים במדע וברפואה מאפשרים לאישה שעברה כבר מזמן את גיל הבלות, להביא ילדים לעולם בטיפולי הפריה גם כשנדמה היה כי דבר זה לעולם לא יקרה. אולם יש לזה גם מחיר. האם בנויה החברה להתמודד עם אמהות בגיל מאוחר?
"למדינה אין עמדות בעניין הפריה בגיל מבוגר", אומרת ל-ynet ד"ר אורלי תורן מאגף הסיעוד והמקצועות הפארא-רפואיים במרכז הרפואי 'שיבא', "ואני סבורה כי השאלות האתיות הללו הן השאלות המרכזיות שעל החברה הישראלית לשאול את עצמה. האם המדינה רוצה להתמודד עם תופעה של הורות בגיל מאוחר מאוד? האם יש להגביל את הגיל? למי נגביל וכיצד? את מי זה משרת? אלו שאלות חשובות הרבה יותר מממצאי הסקר עצמו. זו הולכת להיות סוגיה רלוונטית ביותר בשנים הקרובות, כי הטכנולוגיה משתפרת ועמה עולה גם גיל הנשים שעוברות טיפול".
דברים אלו העסיקו שלשום (ג') את חברי הנהלת הסיעוד באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי "שיבא", אשר קיימו כינוס מיוחד בנושא 'יוזמות וחידושים בסיעוד לקידום בריאות האישה' - לרגל יום האישה הבינלאומי.
לידה בגיל מבוגר כבר לא נחשבת לתופעה חריגה. הסביבה הקרובה התומכת והתקדמות המדע והטכנולוגיה מאפשרות לנשים ללדת בשלב מאוחר הרבה יותר מבעבר. חלקן מבקשות לעכב את ההריון מסיבות של קריירה והגשמה עצמית או אי מציאת בן זוג מתאים. סיבה נוספת לתופעה היא אחוז גירושין הולך ועולה, המוביל להולדת ילדים בנישואים שניים.
ישראל: תרומת ביצית במימון המדינה עד גיל 51
בישראל, מאפשרת המדינה לכל אישה עד גיל 45 לקבל טיפולי פוריות במימון ציבורי. וכשמדובר בתרומת ביצית במימון ציבורי – עולה רף הגיל לזכאות ל-51. מעבר לגיל זה, יהיה על האשה לממן את טיפולי ההפריה מכיסה הפרטי. אך תקנות הבריאות הישראליות קובעות כי נטילת ביצית תיעשה רק במקרה ומדובר בבעיות פוריות שאינן יכולות להיפתר באופן אחר. מאז 2001 נכנס שינוי המאפשר ייבוא ביציות לישראל מחו"ל והשתלתן במחלקה רפואית מוכרת, ובתנאי שהשאיבה וההפריה נעשו על-פי דין מדינת החוץ.
מדיניות זו, לפיה מעניקה המדינה טיפולי פוריות עד לגיל 51, גורמת לכך שמדינת ישראל היא אחת המובילות בתחום טיפולי הפוריות בקרב נשים מעל לגיל 45. אמנם, נתונים מדויקים להיקף התופעה אין בנמצא, אך אם לשפוט על-פי הנתונים שמספק המרכז הרפואי 'שיבא', הרי שמדובר בתופעה רחבה למדיי. בשנת 2004 לבדה התבצעו בהצלחה 34 לידות בקרב נשים מעבר לגיל 46. מאז שנת 2000 התקיימו ב'שיבא' בסך-הכל 87 לידות אצל נשים מעל גיל זה. בארצות-הברית, למשל, בה נעשים כל טיפולי הפוריות בקרב נשים מעל גיל זה במימון פרטי בלבד, נרשמו במהלך השנה החולפת כ-8600 מקרים של תרומת ביציות. באירופה, בה נוקטות המדינות השונות במדיניות עצמאית, נרשמו מעט יותר מ-6000 מקרי תרומת ביצית אשתקד.
סקר: הרוב בעד המשך המימון
סקר מיוחד שנערך ב'שיבא' לקראת יום העיון וכלל 215 נשאלים, בהם גברים ונשים, מחציתם חברי סגל רפואי ומחציתם ציבור כללי, ביקש לבדוק את עמדות הציבור בנוגע לסוגיית טיפולי הפריה בקרב נשים מעל גיל 45. מממצאי הסקר עולה כי 90% מן הנשאלים מסכימים כי מימון טיפולי הפוריות צריכים להמשיך ולהתבצע על-ידי המדינה אך רובם טוענים כי המימון צריך להינתן רק לנשים עד גיל 45. באשר להשלכות החברתיות סבורים כ-70% מן הנשאלים כי יש לקבוע גיל מרבי להפריה בשל ההשלכות על החברה כולה, ועם זאת כ- 80% מאמינים כי לאישה יש זכות להחליט על גופה בכל גיל.
כן סבורים כ- 70% מהמשיבים, כי יש למנות וועדה שתאשר את התאמת האישה להבאת ילד לעולם בגיל מתקדם, וכי יש לקבוע גבול לגיל ההפריה החוץ גופית בשל השלכותיה על החברה. לעומתם, כ-50% מהמשיבים טוענים כי לחברה אין זכות לפגוע באוטונומיה של האישה בשום מקרה.
הסקר ביקש לבחון גם את עמדות הציבור בנושא אמהות בגיל מבוגר מבחינת השיקולים לטיפול רפואי. מרבית המשיבים רואים את מצב בריאות האישה וטובת הילד כשני השיקולים העיקריים שצריכים להוביל במערכת השיקולים הקיימת. ואולם, רבים מן הנשאלים סבורים , כי גם יוקרתו המקצועית של הרופא (41%) וכן הרווח הכספי מן הטיפול (39%), בנוסף למצב בריאותה של האישי, נכללים בשיקולים המרכזיים המובילים את הרופאים לביצוע הטיפול.
"העניין כאן אינו רפואי אלא חברתי ואתי. מחד, החברה דורשת את ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית ומאידך החברה רוצה לקבוע קריטריונים של גילה או מצבה של האישה. אבל על החברה לנקוט בעמדה ברורה בנושא. התעלמות ובריחה מהתמודדות עם הסוגיה אינן הפתרון", אמר פרופ' אייל שיף, מנהל אגף נשים ויולדות ב'שיבא'.
פורסם לראשונה 09/03/2005 20:55
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
