עצירות: יש פתרון ניתוחי
רבות מהנשים שילדו סובלות מהתרופפות רצפת האגן – מה שעלול לגרום לעצירויות קשות וממושכות. ניתוח שפותח בסיציליה והונהג גם בארץ מצליח במקרים רבים לפתור את הבעיה
לפני חודש נכנסה לחדר הרופא אישה כבת 40. היא התיישבה מולו, מכווצת כולה, ראשה מושפל, ובקול שקט, כמעט בלחש, אמרה לו: "אתה לא יודע, דוקטור, כמה קשה לי לדבר על הבעיה שלי. אני כבר לא ילדה, אבל ככה, כמו עכשיו, לא התביישתי אף פעם. אני סובלת מעצירות כל כך קשה, שהחיים שלי הפכו לגיהנום. ימים שלמים אני הולכת מהסלון לשירותים פעם אחרי פעם, וכשאני מצליחה כבר להתרוקן, זה רק באופן חלקי. נשארת בי תחושת כובד ומלאות, וזה מעיק עלי. כל בילוי מחוץ לבית מוכתב לי ולבעלי על ידי העצירות שלי", סיפרה.
הרופא ששוחח עם האישה התרשם שהיא סובלת מעצירות כבר כמה שנים ומשתמשת במשלשלים שונים שונים ובחוקנים, אך אלה עוזרים לה באופן חלקי. "למה חיכית? למה סבלת? למה לא ביקשת עזרה מוקדם יותר?", שאל אותה הרופא. האישה ענתה לו שנמנעה לבקש עזרה בגלל הבושה וגם כי חשבה שלבעייתה אין פתרון.
נמנעות מדיווח
"3% מהנשים שילדו מתלוננות על עצירות, אבל מעריכים שמספר הסובלות מהתופעה גדול בהרבה, משום שרבות מהן נמנעות מלדווח על כך לרופאיהן", אומר פרופ' זאב דרזניק, מנהל המערך הכירורגי בבית החולים השרון. "הסיבה לעצירות היא לרוב התרופפות רצפת האגן, שנגרמת מהריונות ומלידות".
ניתוח חדש יחסית, שמשיג שיעורי הצלחה גבוהים, הונהג לאחרונה בכמה בתי חולים בארץ. "חמש הנשים שניתחתי בחודשיים האחרונים דיווחו על שיפור ניכר בחייהן, על פעולת מעיים תקינה ועל התרוקנות מוחלטת", אומר פרופ' דרזניק ומוסיף: "הלידות גורמות, כאמור, להתרופפות רצפת האגן, שעשויה ממארג של שרירים, שבהם נקבים שמתחברים למערכות שונות, כמו מערכת השתן, המין והעיכול. לפעמים מתרופפות גם המערכות האלה, ואז מתרחשות בעיה של בריחת שתן ובעיית עצירות קשה. שתי התופעות האלה עלולות להתרחש ביחד או לחוד".
ההתרופפות, לדברי מומחים, משנה את האנטומיה של החלחולת (רקטום), וזו הופכת ממעין צינור ישר לצינור מפותל. "אבל זה לא השינוי היחיד", מסביר פרופ' דרזניק, "הצינור גם מתפשל, כלומר נכנס פנימה כמו כפפה הפוכה. המעי מתפשל בתוך עצמו, דבר שגורם לחסימה ביציאת הצואה".
להתרוקן בכל מחיר
אישה עם היסטוריה של עצירות סובלת מלחץ תמידי על המעיים – דבר שעלול אף לגרום לכך שהדופן הדקיק שמפריד בין מערכות המין והעיכול יתפשל מרוב מאמץ אל תוך הוואגינה.
"אישה שסובלת מעצירות, מנסה להתרוקן בכל דרך, כולל שימוש בנרות, בחוקנים, במשלשלים ואפילו בהחדרת האצבע. אבל כל אלה לא יעשו את העבודה עד תום. לרופאים לא היה, עד לפני זמן לא רב, פתרון טוב לבעיה", מסביר פרופ' דרזניק. "הפתרון נמצא לפני שלוש שנים, כשד"ר אנטוניו לונגו מסיציליה שידרג ושיכלל את טכניקת ניתוח הטחורים שהמציא, ושנקראת על שמו, לניתוח מתוחכם יותר שזכה לשם סטא"ר – ראשי תיבות של כריתת רקטום באמצעות מכלב דרך פי הטבעת".
הניתוח נכנס לאחרונה לשימוש בארץ. מסביר פרופ' דרזניק: "אישה שמיועדת לעבור ניתוח כזה עוברת תחילה בדיקות מקדימות, שכוללות בדיקה של רצפת האגן, בדיקת לחצים על הרקטום, בדיקת עצבוב באמצעות מכשיר ה- EMG והדפקוגרפיה (צילום שנעשה בזמן פעולת המעיים). אם היא נמצאת מתאימה, היא עוברת הרדמה אפידורלית".
הניתוח מתבצע בשכיבה גינקולוגית או על הבטן ובמהלכו נכרת החלק המופשל במעי. לאחר מכן מחברים את שני קצות המעי. הניתוח אורך כ-40 דקות, ואחריו נשארת האישה באשפוז למשך 24 שעות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
