ביפן מתלבטים: האם לפייס את הרוחות או את השכנים
ראש ממשלת יפן בדילמה: הוא הבטיח שיכבד את זכרם של חללי מלחמת העולם השניה ויבקר במקדש המנציח את רוחותיהם דווקא היום - ביום בו נכנעה יפן לבעלות הברית. מנגד הוא חושש מכעסם של הסינים, שרואים במקדש מעוז לוחמני המתכחש לזוועות הכיבוש היפני. בין הפטיש הסיני לסדן ההיסטוריה
ראש ממשלת יפן, ג'וניצ'ירו קואיזומי, מצא את עצמו בימים האחרונים בין הפטיש לסדן. מצד אחד שלו ניצבה ההיסטוריה וההבטחה שנתן למשפחות השכולות היפניות שהקריבו עבור המדינה את היקר מכל. מן העבר השני שלו ניצב עתיד יחסיה של יפן עם שכנותיה סין ודרום קוריאה, ואולי אפילו ביטחון האזור כולו.
במרכזה של הדילמה הזו ישנו אתר אחד שנוי במחלוקת ותאריך סמלי בלוח השנה היפני. האתר הוא מקדש יאסוּקוּני שבלב טוקיו, אתר הנצחה דתי לחללי מלחמותיה של יפן; התאריך הוא ה-15 באוגוסט, יום כניעתה של יפן לבנות הברית - היום לפני 60 שנה.
קואיזומי הבטיח בשעתו לבני משפחותיהם של חללי מלחמת העולם השנייה היפנים שלפחות פעם אחת במהלך כהונתו יכבד את זכר יקיריהם ויבקר במקדש דווקא ביום המציין את כניעת יפן וסיום המלחמה. כשהכריז בשבוע שעבר על עריכת בחירות בספטמבר הוא ידע בוודאי שהשנה תהיה אולי הפעם האחרונה בה יזכה למלא את הבטחתו ולא ייזכר לעד כמי שהפר את מילתו.
אבל קואיזומי ידע גם שביקור כזה שלו עלול לעורר סערה רבתי שכן במקדש מונצחים לא רק חללי המלחמה אלא גם 14 בכירים יפנים שנשפטו והוצאו להורג אחרי הכניעה באשמת ביצוע פשעי מלחמה.
בעיני סין וקוריאה, וגם בעיני יפנים רבים, יאסוקוני אינו רק אתר בו מכבדים את זכר הנופלים אלא סמל מובהק לעברה הצבאי והדורסני של יפן - אותו עבר שהיא עצמה מנסה למחוק בכל מחיר. ברור היה לראש הממשלה שביקור במקדש ביום כניעת יפן עלול להתפרש כהתרסה כנגד עוולות המלחמה ולעורר שוב את הטענות לפיהן יפן אינה מביעה חרטה ראויה על הפשעים שביצעה.
בסוף השבוע יצאה הבהרה מלשכתו של קואיזומי: ראש הממשלה לא יבקר בימים הקרובים במקדש המריבה. "יהיה זה מנוגד לכוונתי לבקר במקדש סביב יום השנה לסוף המלחמה ולעורר דאגות וחששות ביפן ומחוצה לה", נכתב בהודעה.
לעומתו, בכירים אחרים בממשל היפני, ביניהם שרים וראש ממשלה לשעבר, לא נמנעו מביקור במקדש ביממה האחרונה, וחלקו כבוד פומבי לרוחות המתים.
מקדש המריבה
מקדש יאסוקוני הוא אמנם אתר דתי אך אין כאן מצבות ולא קברים - רק לוחות ועליהם חקוקים שמותיהם של קרוב ל-2.5 מיליון חללי המלחמות המרובות שניהלה יפן ברבות השנים, רובם ממלחמת העולם השניה.
הידיעה שנשמותיהם יגיעו בסופו של דבר למנוחת עולמים במקדש ולא ינדדו ללא מנוח בעולם, הייתה לעיתים נחמתם היחידה של החיילים. במקרים רבים הם אף נהגו להתלוצץ לפני הקרב ואמרו זה לזה: "ניפגש ביאסוקוני".
"זהו אתר של הנצחה ופיוס", מסביר פרופסור בן עמי שילוני, מומחה עולמי לתרבות יפן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "משם לקוח שמו של המקום, מהמילה יאסו – לפייס.
"העלייה לרגל למקדש היא למען פיוס רוחות המתים. על פי האמונה היפנית אדם שמת בנסיבות לא טבעיות רוחו לא באה למנוחתה והיא נודדת ורוצה לנקום. לכן צריך לפייס את הרוחות", אומר שילוני.
"הבעיה היא שבמקדש מונצחות גם הרוחות של פושעי מלחמה, כמו ראש הממשלה בזמן המלחמה הידקי טוג'ו, וזה מה שמרתיח את הסינים יותר מכל. זהו ויכוח גדול ואמוציונלי שנוגע בעצבים רגישים".
מעוז לוחמני בלב הפיוס
אחרי המלחמה הבינה יפן שההרס האטומי של הירושימה ונגסקי, ההפצצות שכתשו את טוקיו והכניעה המשפילה שחוותה הם המחיר שהיא משלמת על המורשת הלוחמנית שטיפחה במשך כחמישה עשורים.
הצלקת שהותירה המלחמה ביפן גרמה לה לרתיעה מוחלטת מכל סממן מיליטריסטי. ליפן אמנם יש היום צבא אולם היא מקפידה לכנות אותו "כוח הגנה". היא דוחה בכל תוקף כל שימוש בנשק להשמדה המונית (למרות שלאחרונה יש קולות אחרים בנושא הזה) והיא המדינה היחידה בעולם שהחוקה שלה אוסרת עליה לפתוח במלחמה.
על רקע הנוף הזה, המוזיאון שפועל לצד מקדש יאסוקוני הוא תופעה חריגה. אם יאסוקוני הוא אתר של פיוס, המוזיאון שלצידו הוא ההיפך הגמור - מעוז של לוחמנות.
קריאה לדורות הבאים
לקח ההיסטוריה
ג'וּן יוקוטה, שגריר יפן
60 שנה אחרי הזוועה בהירושימה ונגסקי, ולמרות האיומים סביבה, יפן דבקה במדיניות אנטי-גרעינית ומקווה שגם ישראל תצטרף
המביט מהצד, במיוחד אם הוא מכיר את המצב במזרח התיכון, לא יכול שלא לעשות את ההשוואות המתבקשות. תמונותיהם וקולותיהם של טייסי הקמיקזה מזכירים מאוד את הצוואות המצולמות של מחבלי החמאס המתאבדים. ההבטחה להיפגש ביאסוקוני שקולה אולי להבטחות אודות 72 הבתולות בגן עדן, וגם הויכוח סביב ביקורו של ראש הממשלה במקום, והפוטנציאל ההרסני בביקור שכזה, מעורר הדים מאותו ביקור גורלי שערך ראש הממשלה שרון בהר הבית.
"קואיזומי נתון במצב קשה", מסביר פרופ' שילוני. "בכל תאריך שיבחר לבקר במקדש הוא יעורר את זעמם של הסינים. אם הוא ילך דווקא בתאריך הסמלי הוא יעורר מהומת עולם שעלולה להבעיר את האזור כולו. המהומות האנטי-יפניות יפגעו לא רק ביפן וביחסיה באזור, אלא עלולות להלהיט את הרוחות בסין עצמה ולהפוך למהומות אנטי-ממשלתיות. אבל אם הוא לא ילך בתאריך הזה - השמרנים ביפן לא יהיו מרוצים".
מאז שנכנס לתפקידו ב-2001 ביקר קואיזומי במקדש ארבע פעמים. בכל פעם נערך הביקור בעיתוי שרירותי או ב-3 בינואר, ראש השנה היפני. בכל פעם הקפיד קואיזומי להדגיש כי מדובר בביקור פרטי שמטרתו תפילה לשלום עולמי ולא בביקור רשמי. בכל פעם הוא הקפיד לקוד לכבוד המתים אך לא למחוא כף כפי שדורשת מסורת השינטו - כדי שלא לשוות לביקור אופי דתי.
למרות שלשכתו הודיעה רשמית שאין שינוי במדיניות הביקורים במקדש, רבים ביפן נותרו ספקנים ובני משפחות חללי המלחמה מקווים להפתעה של הרגע האחרון.
סקרים ביפן מצביעים שרוב הציבור מתנגד לעליה לרגל של ראש הממשלה למקדש, ורק מיעוט שמרני עדיין רואה בכך חובה מוסרית. 60 שנה אחרי המלחמה, יפן עדיין חצויה בכל הקשור למלחמה שעיצבה את פניה. נדמה שהיא לא השלימה לגמרי עם תבוסתה ועם עברה השחור, גם אם היא מפנה את האצבע המאשימה בעיקר כלפי עצמה.
התקשורת מדגישה את זוועות הירושימה ונגסקי אך אינה מרבה לעסוק בתוקפנות היפנית כלפי שכנותיה שגבתה מיליוני קורבנות. גם הציבור רוצה לשכוח ולעבור הלאה; להתמקד בכלכלה ובפיתוח. ורק הרוחות במקדש יאסוקוני טרם מצאו מנוחה.
לפנייה לכתב/ת 
בין הפטיש לסדן. קואיזומי
צילום: רויטרס
שמות החללים במקדש יאסוקוני
צילום: איי פי
מטוס "זירו" במוזיאון שליד המקדש. מעוז לוחמני
צילום: איי אף פי
מומלצים
