למה הסגוויי לא המריא?
זו אמורה היתה להיות ההמצאה הגדולה ביותר מאז הגלגל, אבל ציפיות מוגזמות, שיווק מוטעה ומחיר מופרז, הפכו את סגוויי, הקטנוע המשוכלל בעולם, לצעצוע לעשירים בלבד. למרות האכזבה, באחרונה הושקו שלושה דגמים חדשים, והרביעי בדרך, גם לישראל
מה אפשר לצפות מיזם שקנה לעצמו אי בחופי ארה"ב, הכריז עליו כמדינה עצמאית של "צפון דאמפלינג" ומינה את שני מנכ"לי יצרנית הגלידות "בן אנד ג'ריס", לראשי המטה המשולב של גלידה? מסתבר שהרבה.
העולם כולו המתין כאשר נודע כי לדין קיימן, 51, ממציא אמריקני מבריק עם קבלות, יש בדרך המצאה נוספת. כולם דיברו על משהו גדול, משהו ענק, שישנה את העולם כולו, לא פחות מששינתה אותו האינטרנט. אבל כאשר, בסופו של דבר, ההמצאה הגיעה בדמותו של הקטנוע החשמלי סגוויי נרשמה אכזבה.
נכון, מדובר בצעצוע חביב ומשוכלל, אבל רחוק מלשנות את העולם. חברת סגווי לא הצליחה להתרומם מאז השקתה בסוף 2001, והמוצר היה ונותר מה שמכונה "מוצר נישה", שמשמש בעיקר עשירים משועממים ומשימות ספציפיות בארגוני אבטחה, או לניהול מחסנים.
הכל התחיל בג'ינג'ר
אחרי ההייפ הגדול שנוצר, בדומה למוצרי טכנולוגיה אחרים, נשארו רק הבדיחות. באתרי האינטרנט אפשר למצוא בדיחה מרושעת במיוחד: מה ההבדל בין רוכב על סגווי לבין אדם בכסא גלגלים? על רוכב הסגווי אתה מרחם.
השאלה המרתקת נותרה כיצד הפכה מה שנחשבה לאחת מהמצאות המאה, לנושא לבדיחות בין גולשים משועממים.
ב-3 בדצמבר 2001 שפשפו צופי התוכנית "בוקר טוב אמריקה" את עיניהם מול המסך. זה לא היה ניסיון להסיט קורי שינה אחרונים, אלא דווקא כדי לראות את הפלא, סגוויי, שנחשף לראשונה לעולם. התגובה הראשונה שפלטה המנחה הידועה, דיאן סוייר, אל מול הקטנוע החדש היתה: "זה הכל? זה לא יכול להיות זה!".
סוייר לא הייתה המופתעת היחידה. לאחר שנה של רחשים, שמועות, הערכות, הדלפות ותילי תילים של מילים, היא ציפתה ליותר מ"זה" ( it ) - הכינוי שדבק בהמצאה בטרם נחשפה, או שם החיבה "ג'ינג'ר", כינוי שהדביק לו ממציאו, דין קיימן, לאחר עשור של פיתוח המוצר.
קיימן לא הגיע משום מקום. באמתחתו היו רשומות כבר המצאות כמו משאבת האינסולין הניידת הראשונה, מכונת דיאליזה זעירה וכסא גלגלים שיכול לטפס על מדרגות. זה הספיק לבנקים בעלי שם כדי לחזר אחרי הממציא. אחד מהם, "קרדיט סוויס פירסט בוסטון", אף הכריז חגיגית, שתוך חמש שנים, קיימן יהיה עשיר יותר מביל גייטס.
סלב ידוע של עולם הטכנולוגיה, סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, טען לאחר שראה את הסגוויי, כי "אם מספיק אנשים יראו את המכשיר, לא יצטרכו לשכנע אותם לתכנן ערים עבורו - זה פשוט יקרה". היום מאמין קיימן, שחלק מהכישלון נובע מהעובדה, שהציפיות היו מוגזמות מדי ולא מבוססות. אבל לא בטוח שגם הוא לא שגה באשליות.
קיימן התכונן למהפיכה של ממש: הוא הקים מפעל של 7,000 מ"ר בניו המפשייר, שם תכנן לספק את הדרישה לעשרות אלפי קטנועי הסגוויי שציפה למכור. בראיון למגזין "טיים" אמר ללא היסוס: "הסגוויי יהיה למכוניות מה שהמכונית הייתה לסוס ולכרכרה".
אף אחד לא מפקפק בחדשנות הטכנולוגית האמיתית של סגוויי. המכשיר נע קדימה ואחורה באמצעות תזוזת הגוף בלבד. חמישה ג'ירוסקופים, מכשירים המסוגלים לשמור על המיקום שלהם תמיד, ללא קשר לפוזיציה בה הם נמצאים, מדווחים למערכת מחשב זעירה על כל תנועה ותזוזה.
המחשב יודע לנתח את כיוון התנועה ולהפעיל את הגלגלים באמצעות מנוע חשמלי קטן, הנטען מסוללת ליתיום מתקדמת. כיוון שמדובר בתנועה מדוייקת מאוד, המחשב של הסגוויי דוגם 100 פעמים בשנייה את מיקום הג'ירוסקופים ויודע כיצד לנוע בהתאם. התוצאה מרתקת: מכשיר הנע בזמזום חרישי במהירות של עד 20 קמ"ש ובאמצעות תנועות הגוף שלנו בלבד.
זינוק בירידה
הבעיות באו בצרורות. בתחילה היה זה המחיר המופרז שנדרשו הקונים לשלם. 4,950 דולר עבור קטנוע, שעדיין לא ברור היכן ואיפה יהיה מותר להשתמש בו. לאחר מכן הגיעו הדחיות החוזרות ונשנות בהזמנות מהארגונים הגדולים שתלו בסגוויי תקוות רבות.
אחד הארגונים האלה היה הדואר האמריקני, שערך ניסויים בסגוויי במשך תקופה ארוכה אך בסופו של דבר לא הפך אותו לרכב החובה של הדוורים שלו. כמו בחברות טכנולוגיה אחרות,
גם כאן אפשר היה למצוא חילופי מנכ"לים תכופים. החברה הספיקה להחליף אותם כמעט כל שנה בארבע השנים שהיא קיימת.
בעיה אחרת של הקטנוע היקר הייתה, שבתחילה הוא שווק רק דרך אתר מכירות האינטרנט אמזון. מדובר אומנם באחד מאתרי הסחר הגדולים בעולם, אבל כנראה שהיה קשה להעביר לרוכשים הפוטנציאלים את חוויית הנסיעה בסגוויי רק באמצעות העכבר.
רק שלוש שנים לאחר השקת המוצר, הבינו פתאום בסגוויי שמי שהולך להוציא כמה אלפי דולרים על קטנוע מתקדם, גם אם הוא עשיר מאוד, מעדיף בעצם למשש אותו ולהציץ מתחת למנוע לפני הקנייה. הם הקימו 60 נציגויות בכל רחבי העולם (גם בישראל), ושיווקו באמצעותן את הקטנוע.
כיוון שסגוויי היא חברה בבעלות פרטית ואינה מפרסמת דו"חות כספיים, לא ניתן לדעת מהו מצבה הפיננסי או קצב המכירות שלה כיום. החברה גם מסרבת לפרסם נתוני מכירות כלשהן על הקטנועים. אך לפני כשנתיים היה אפשר להציץ קצת אל מאחורי הקלעים של החברה.
סגוויי נאלצה לפרסם הודעה על תקלה, וביקשה להחזיר אליה את כל הקטנועים שנמכרו על מנת לבצע תיקון דחוף בסוללות. בהודעה שפירסמה לצרכנים נאלצה לחשוף את מספר הקטנועים להחזרה, שעמד על 6,000 בלבד - רחוק בהרבה מעשרות אלפי היחידות שתוכננו.
בלי גלגל המזל
חוסר ההצלחה דבק במכשיר גם כאשר חצה את הים ונחת ביבשות אחרות. שם הוא נתקל בבעיות חקיקה שונות, שמנעו את אימוצו המיידי. גם ההמצאה הטובה ביותר, מתברר, לא מצליחה לנצח פקידי בירוקרטיה נחושים. הבעיה הייתה, שבעוד שהוא תוכנן לנוע על מדרכות, הסגוויי היה מהיר מדי בשבילן, ובמדינות רבות חששו מפני תאונות עם הולכי רגל.
גם ההנחיה לנוע איתו רק על הכביש היתה בעייתית, כיוון שעל הכביש מדובר בכלי איטי מדי, שעלול להפריע לתנועה. בעיות החקיקה שוב פגעו במכירות. בריטניה היא דוגמה טובה לכך. הסגוויי הושק שם כבר
לפני שנתיים, אך עד עתה נמכרו ברחבי הממלכה הבריטית עשרות בודדות של מכשירים, על פי נתונים שפירסם המפיץ המקומי.
גם שם מאשימים את דרישות החקיקה המקומיות, שמאפשרות למכשיר לנוע על הכביש בלבד, וכמובן את מחירו - שעומד שם על 2,800 פאונד (כ-24,000 שקל).
כוח סוס
אבל בסגוויי לא הפסיקו ללחוץ על הגז. מאמצי המחקר והפיתוח המשיכו במלוא המרץ. בחודש מרץ האחרון השיקה החברה שלושה דגמים חדשים. הדגם הראשון הוא סדרת i180, המגיעה בצבעים שונים. הדגם השני, XT, מצוייד בגלגלי שטח ומיועד לחובבי הסגוויי שחייבים להרגיש סלעים מתחת לרגליים; ודגם ה-GT, שמיועד לשחקני גולף שיש להם הכל ומעוניינים שכולם ידעו את זה.
זה לא נגמר בצבעים ובחידושים קטנים. את העסק אמור להריץ קדימה הסגוויי קנטאור (Centaur), שיציע אותו מנוע ייחודי של הסגוויי הרגיל, רק על ארבעה גלגלים. הקנטאור, הקרוי על שם היצור המיתולוגי שחציו אדם וחציו סוס, הוצג כבר כאב טיפוס, אך זכה במהלך השנה החולפת לשיפורים רבים.
הקנטאור מצוייד אומנם בארבעה גלגלים, אך מסוגל לנוע גם על שניים בלבד. אותן יכולות תמרון באמצעות תנועות הגוף קיימות גם בו, והוא מיועד לשימוש בתוך מבנים וככלי שטח לכל דבר. כיום הוא מסוגל כבר להגיע למהירות של 40 קמ"ש, אך הסוללות מספיקות ל-16 ק"מ בלבד, מה שאומר, שאם תלחצו על הגז עד הסוף, תספיקו להנות מהקנטאור 24 דקות בלבד לפני שיזדקק לטעינה נוספת.
בסגוויי מתייחסים עדיין לקנטאור כאל דגם ניסיוני בלבד ולא נוקבים בתאריך ההשקה המיועד. זאת, למרות שבסרטי ההדגמה של החברה ובתערוכות נראה כי המכשיר מוכן לשיווק. ההערכה בתעשייה היום היא, כי לסגוויי אין את המימון הנדרש לתמוך בשני מוצרים חדשים במקביל.
לא עוצרים
העתיד הרחוק יכול להביא איתו בשורות גדולות יותר לסגוויי. התפתחויות בשנים הקרובות בתחום תאי הדלק למשל, יכולות להביא לשילוב של סוללות קלות וחזקות במקום הסוללות הרגילות היום. סוללות כאלו יכולות להפחית את משקלו של הסגוויי משמעותית, ולהוזיל את מחירו.
גם בישראל אפשר יהיה בקרוב לראות יותר ויותר אנשים רכובים על סגוויי ברחובות. "לפני מספר חודשים קיבלנו אישור למכור את הסגוויי לשטחים סגורים או תפעוליים, כמו קניונים, מפעלים, קיבוצים ונמלים", מספר אלדד שפירא, מנהל סגוויי ישראל.
שפירא אופטימי: "אנחנו נמצאים בתהליכי רישוי מתקדם מאוד מול משרד התחבורה כדי לאפשר תנועה חופשית של הסגוויי במקומות המיועדים להולכי רגל בלבד. מצד המשרד יש נכונות רבה מאוד לקדם את העניין, ואנחנו מקווים שעד אוקטובר נוכל למכור סגוויי לקהל הרחב".
הוא מספר כי למרות זאת כבר נמכרו מספר יחידות באופן פרטי למשוגעים לדבר, שהתחייבו בפני החברה לנהוג בהם רק בשטח סגור. בינתיים, מי שמעוניין לנסות את הכלי החדש יוכל לשכור אותו ולרכב עליו בפארק הירקון בתל אביב בלוויית מדריך מוסמך.
"קיבלנו אישור מעיריית תל אביב וממשרד התחבורה להציע אותו ככלי לטיול בפארקים ובטיילות, ובכל שבת נערוך בפארק הירקון סיורים מודרכים על הסגוויי", אומר שפירא. הטיול הראשון נערך לפני מספר ימים, ובשבת הקרובה צפוי להערך עוד אחד.
התענוג לא צפוי להיות זול. מחירו של הסגוויי בארץ הוא בין 22,000 ל-30,000 שקלים. כאשר הסגוויי יהיה קל יותר, זול יותר, ושימושי יותר - מן הסתם נראה אותו יותר. בינתיים, נאלץ להסתפק בכלי עתיק יומין, אבל זול ונוח, בשביל לנוע ממקום למקום: זוג רגליים.
לפנייה לכתב/ת 
