למה בתי-החולים נגד שירותי איסוף הדם הטבורי?

כשבוע לפני הלידה הצפויה של בתם, סיכמו וחתמו בני הזוג אורטל ויוסי על רכישת ערכה מיוחדת לשמירת הדם הטבורי. לאחר שהתעניינו בנושא וקיבלו הסברים, החליטו שבעת הלידה ייאסף הדם מהשליה ויימסר לשמירה לאחת החברות הפרטיות העוסקות בתחום. תמורת שמירת שקית הדם הקטנה בהקפאה עמוקה למשך 20 שנה הם ניאותו להיפרד מ-6,000 שקל.

כאשר הגיעו השניים לחדר הלידה בבילינסון, הופתעו לשמוע כי לא יאפשרו להם לאסוף את הדם באמצעות החברה שביקשו אלא רק בחברה פרטית אחרת, שאיתה יש לבית החולים הסכם. תמורת השירות הזה היה עליהם לשלם יותר מ-7,000 שקל. "למרות שרצינו מאוד לשמור את הדם החלטנו לוותר. הרגיז אותנו ההבדל הגדול במחיר, ובעיקר הדרישה לערוק לחברה אחרת. כל זה נעשה ברגעי לחץ ובלבול, ממש תוך כדי לידה", סיפר יוסי.

משירותי בריאות כללית נמסר, כי אין כוונה לתת בלעדיות לחברה אחת, וכי הכללית נמצאת במשא ומתן עם מספר חברות נוספות, שיוכלו לקיים את איסוף הדם הטבורי בבילינסון ובבתי חולים אחרים של הקופה.

למה הדם שווה זהב

על איסוף הדם הטבורי אי אפשר להחליט 'מאוחר יותר', שכן הדם נאסף ממש בלידה, רגע לפני שהשליה מושלכת לפח, בתהליך פשוט שאינו כואב לאם או לתינוק ואינו מורגש כלל. למה בכלל עושים את זה? הדם הטבורי עשיר בתאי גזע (או תאי אב), שמהם אפשר להפיק מוח עצם. התאים יכולים לשמש להשתלה לריפוי מחלות רבות, ביניהן סרטן הדם, וכן למקרים של אי ייצור כדוריות דם או מחלות גנטיות שונות.

הבטחות מרחיקות לכת אלה הביאו להקמת חברות עסקיות, שמנסות לשכנע את ההורים לשמור עבורם את הדם בבנק מיוחד תמורת אלפי שקלים. מסע השכנוע מתחיל הרבה לפני הלידה: החברות פונות להורים הצעירים בפרסומים רבים, והאינטרנט מלא במידע, פורומים, שאילתות והמלצות בנושא. כל חברה גייסה לשורותיה גינקולוגים והמטולוגים בכירים, שהצטרפו למסע השכנוע ויש לשער שגם הם זוכים בשל כך לרווחים נאים.

יש גם איסוף חינם

סיפורו של זוג נוסף, שנתקל בסירוב בית החולים לאסוף את הדם, פורסם לא מכבר ב-ynet (ראו מסגרת). בני הזוג מקריית גת שילמו דמי קדימה עבור איסוף הדם הטבורי בחברה פרטית אחת, אך כאשר הגיעו ללידה בבית חולים ברזילי באשקלון סירבו האחיות והרופאים לאסוף את הדם בשקית. "אמרנו שזה רכושנו הפרטי ולכן זכותנו לעשות בו כרצוננו, אבל זה לא עזר ולא איפשרו לנו לשמור את הדם הטבורי", סיפר האב. בבית החולים ברזילי טענו בתגובה, כי החברה לא דאגה מראש להרשאה המתאימה.

לבנקים הפרטיים יש אלטרנטיבה: בנקים ציבוריים לשמירת דם טבורי. הבנק הגדול ביותר הוא זה של מד"א, והוא אוסף דם טבורי ללא תשלום עם קבלת רשות היולדת. בגלל מגבלות תקציביות, הפרויקט מתבצע רק רק בבתי החולים וולפסון, איכילוב, הדסה ובקרוב גם סורוקה. בנק ציבורי נוסף שייך לשיבא. עם זאת, חשוב לדעת שהדם שנשמר בבנקים הציבוריים הוא בחזקת תרומה, והוא אינו שייך ליולדת או לבני משפחתה (אם כי התורם יוכל להשתמש בו במקרה הצורך). "אם לילד יקרה משהו והמנה תהיה עדיין במלאי ותתאים לו רפואית – היא תאותר מיד ולא תהיה מניעה להשתמש בה", אומרת פרופ' אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א.

למרות הסיכוי הקלוש להשתמש בדם הטבורי הפרטי, נראה שהאפשרות לשמור אותו עבור הילד או הילדה מפתה הורים רבים, והם מוכנים לשלם סכומים גדולים כדי לקבל "תעודת ביטוח" למקרה שהילד ייחלה במחלה קשה.

* המחיר לתשלום חד-פעמי. קיימים מסלולים שונים לתשלומים. לדוגמה: לקריוסל מסלול של 550$ חד-פעמי + 75$ לשנה

** המנה לא נשמרת בלעדית למשפחה התורמת

המתחרות על הדם

נכון להיום, מתחרים על כיס ההורים לפחות 5 בנקים פרטיים. איזה חברות מתמודדות וכמה זה עולה למשפחה היולדת?

היזמית הראשונה היתה חברת קריוסל הבינלאומית, שפתחה סניף בישראל לפני כ-3 שנים. החברה מטיסה את מנת הדם להקפאה במעבדות בבלגיה ובהולנד ומתגאה בטכנולוגיית הקפאה מתקדמת, לטענתה, המאפשרת פירוק התאים לשתי מבחנות ובדרך זו מבטיחה שמירת התאים לזמן רב יותר. חברת קריוסל נקשרה באחרונה עם בית היולדות בבילינסון, אך היא מוכנה לתת שירותיה לכל משפחה יולדת באשר היא.

תא לחיים של חברת מדיפריז פועלת בהדסה עין כרם ומוכנה לשמור את הדם לכל אחד תמורת סכום נאה. החברה שומרת את הבנק בירושלים, ומתחייבת להביא לשם את הדם להקפאה בתוך 24 שעות מכל בית יולדות בארץ ובכל שעת לידה.

חברת הביטוח טבורית זכתה במכרז של בית החולים שיבא והיא פועלת בו. בחברה מציעים גם "פיצוי" של מיליון שקל אם יהיה צורך להשתמש בדם זה. הדם נשמר בבית החולים, סמוך לבנק הציבורי של שיבא, שאליו זורמות מנות הדם שניתנות בתרומה ואינן נשמרות בלעדית למשפחה.

חברה נוספת היא מדיסל (מאייר אייזקסון), המייצגת שני בנקים מתחרים לשמירת דם טבורי בבריטניה ובהולנד. בחברה מציעים גם חוות דעת של רופא מומחה מהארץ או מחו"ל לרוכשי הפוליסה וכן מענק של 50 אלף דולר לאלה שיידרשו להשתמש במנת הדם הטבורי המוקפאת. כמו כן שומרת החברה את הדם גם בארץ ומבטיחה להעביר אותו ללא עלות נוספת לכל בית חולים אם הילד יזדקק לו.

חברת ביוקורד, שנכנסה באחרונה לשוק הטבורי, מציעה את המחיר הנמוך ביותר ומתגאה בטכנולוגיה חדשנית, שמאפשרת כמות הגדולה פי 3 מהכמות שאוספות חברות אחרות. חברה זו אינה קשורה בהסכם עם בית חולים מסוים ולכן היא נאלצת להילחם על מקומה בחדרי הלידה של בתי החולים, שהתקשרו עם חברות אחרות. בנק הדם של החברה נמצא באמריקן מדיקל סנטר בראשון לציון (שם נשמר גם הדם של מדיסל אם אינו מוטס לחו"ל).

בעקבות פניית "ידיעות אחרונות" - משרד הבריאות יבדוק

פנינו בשאילתא למשרד הבריאות בדבר סירובם של בתי חולים לאפשר איסוף דם טבורי בעת הלידה עבור חברה פרטית. שתי סיבות לסירוב. האחת, חוסר אמון של בית החולים בחברה כזו או אחרת, אף על פי שבית החולים כלל אינו אחראי לתהליך השימור או לעתיד שקית הדם. הסיבה השנייה: הדרישה לאסוף רק עבור חברה איתה הגיע בית החולים להסדר. בדרך כלל, רופאי בית החולים גם נמנים עם בעלי אותה חברה, או שהם שותפים לרווחיה.

ממשרד הבריאות נמסר, כי מכיוון שהפעולה היא רפואית מקצועית שאינה בסל הבריאות, רשאי כל בית חולים להחליט אם לתת שירות זה ליולדת או לא: "אם בחר להציע את השירות רשאי בית החולים לבצעו בעצמו או להתקשר עם חברה חיצונית אחת או יותר, למתן השירות בתחומי בית החולים". עם זאת, בעקבות פנייתנו הודיע משרד הבריאות כי ימנה ועדה שתבחן את הנושא.