גלולת הרזיה מהפכנית מבטיחה לגמול גם מניקוטין

גלולת ה"אקומפליה" עשויה לגמול את האדם מאכילת יתר. זה חמש שנים נערכים מחקרים מזורזים להפקתה במעבדות חברת התרופות "סאנופי אוונטיס", והיא אמורה להתוות כיוון חדש בטיפול בהשמנת יתר.

הרעיון שמאחורי האקומפליה מתייחס לקנבינואידים האנדוגניים – קולטנים (רצפטורים, תאים המזהים אותות ומייצרים תגובה עצבית) הקשורים בגירוי התיאבון לאכילה. את אפקט הגירוי הזה רוצים מדעני "סאנופי" לנצל באמצעות התרופה, המדכאת בצורה נחרצת התיאבון. בשפה מדעית, התרופה משפיעה על חסימת הקולטן המעורב במטאבוליזם השומני והסוכרתי בפני תיאבון היתר שלנו.

בשני מחקרים פורצי דרך הוכח במעבדות החברה, כי פעילות רציפה של הקנבינואיד האנדוגני יכולה להיות הגורם המרכזי בבקרת התיאבון. על חולדות רעבתניות זה עבד באופן מוכח. לפני שנה עבר הניסיון הקליני לבני-אדם. מנהלי המחקר בחברה משוכנעים שההשפעה המדכאת והמשמעותית ביותר של התרופה החדשה מופנית לעבר צריכת סוגי המזון הטעימים והנחשקים ביותר, קרי המשמינים ביותר, והופכת את המוח הרעב אליהם לאדיש. במיוחד הצטברו עדויות מוצקות לכך שהתרופה מעלימה את התשוקה לתענוג הקשור באכילה.

לאקומפליה השפעה פעילה על החלק במוח שקשור לשליטה בתיאבון ובניהולו. כל אותם אותות בהולים המשודרים למוח וממנו לגוף בעת שאנחנו חשים הכרח להתנפל על מוצרי מזון מפתים, נחסמים על סף המחשבה המשתוקקת. ההשתוקקות למזון דועכת בטרם באה על סיפוקה.

כל המטופלים הורידו מהיקף המותניים 

מדעני "סאנופי" בטוחים שהאקומפליה תביס את שיטות ההרזיה הנהוגות כיום. לדבריהם, מול כל הדיאטות נגד עודף משקל המנסות להגביל את צריכת המזון, כנגד המשיכה הטבעית של האדם למבחר העצום של מאכלים מגרי חיך, זמינים בקלות ועשירים באנרגיה – האקומפליה חוסמת לחלוטין את המנגנונים הפנימיים המגרים את הדחף לזלול. הפחתת המשקל מובטחת, ובנוסף לכך מובטחת התמדה. הקנבינואיד האנדוגני יעמוד על משמר בקרת התיאבון.

מכאן מובנת הציפייה הדרוכה לתוצאות הסופיות של מחקרים קליניים בבני-אדם. הממצאים החדשים הוצגו בכנס מדעי לקרדיולוגיה בפלורידה, שהשתתפו בו מומחים מאנגליה ומבלגיה. מדובר בממצאי השלב האחרון של מחקר בן כמה שנים, המעידים כי בנטילת 20 מ"ג ליום של אקומפליה, מתרחשת הפחתה משמעותית בשומן התוך-בטני ועקב כך מושגת ירידה תלולה בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם (שומן תוך-בטני הוגדר כגורם סיכון עיקרי להתפתחות מחלות לב וכלי דם).

מפחיתה את הדחף לחפש מקורות עישון

האקומפליה פועלת על התיאבון וגם, כבונוס משמעותי, על התלות בניקוטין. התרופה מעכבת את שיחרור הדופמין (הורמון הגורם לתחושת הנאה) המושרה על-ידי עישון סיגריה, ומפחיתה את דפוס ההתנהגות הדוחף את המכורים לחפש מקורות עישון.

ד"ר ניבה שפירא, מומחית לתזונה רפואית, מרצה בכירה ודוברת "עתיד", עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל, טוענת: "מגיפת ההשמנה מביאה איתה מחקר מואץ בתגליות חשובות, ביניהן הגילוי המרגש של מערכת הקנבינואידים והתרופה המבוססת עליה. אך עם שמחת התגלית, והסיכוי לאזן את משקל היתר, קשה להתעלם מאמת פשוטה, והיא, שאין שום תרופה שתעמוד מול המוח הזולל שלנו, אם לא נסכים לרסן את עצמנו".

יתרון התרופה, לפי ד"ר שפירא, טמון בכך שהיא משנה את ההרגשה הפנימית ומשפיעה על המרכיב הסובייקטיבי, האישי ביותר, של התיאבון. לטיפול שהיא עושה ישירות למוח יש השפעה מיידית על צריכת המזון שלנו, ולכן מתקיים כאן סיכוי גבוה יותר להצליח בדיאטה, לעומת מילוי הקיבה במזון סיבי או אחר, בעל נפח, שאינכם משתוקקים אליו "מהמוח".

אבל ד"ר שפירא מזהירה מפני ציפיות שגויות מהאקומפליה. "השאיפה לכדור של עצלנים שיעבוד מול המוח השמן שלנו היא אשליה. הציפייה שהגלולה החדשה תקשור את הלשון, תסתום את האף, תעצום את העיניים ותשרוף את השומנים, ואנו נישאר שבעים בלי אוכל ועליזים בלי אנדוקנבינואידים (חומרי התענוג הפנימיים) לאורך זמן, לא מציאותית. ציפייה כזו היא המשך של החלום שלנו לאכול ולזלול ללא הגבלה ושהגלולה תעבוד בשבילנו".

- אז מה את מציעה?

"לשלב את התרופה החדשה בתזונה ובהרגלי האכילה היומיומיים. אם לא נלמד את יחסי הגומלין בין המזון המפתה לבין התרופה, לא נדע לממש את הפוטנציאל שלה. נכון שיש לה יתרון בכך שהיא עוזרת לאיזון העצמי שלנו, ולכן דרושות פחות תעצומות נפש להצלחה בדיאטה. נצלו אותה ככלי עזר – אל תבנו רק עליה.

"דיאטה משמעה לאכול נכון מול נטיית הגוף האינדיבידואלי ומול הסביבה המשמינה שלנו. מי שמוכן לקחת את הדיאטה שלו יותר רחוק, כלמידה מתמשכת וכשינוי הרגלים, ישכיל לשלב טיפול תרופתי כדי לקדם את למידת הרגלי האכילה החדשים ולנצל את ההזדמנות של המצאת גלולה חכמה חדשה, למטרות החינוך מחדש של קיבתו".