כשאגדל אהיה... ארכיאולוג

אַלְפֵי שנים שכב לו המלך הַמִּצְרִי תּוּת אֲנָךְ אָמון בְּדוּמִיַּת מָוֶת, מוקף אוצרות רבים, כשיום אחד הופְרָה השלווה הַמַּלְכוּתִית על ידי נקישות אתֵּי הַחֲפִירָה של הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִים על דלתות קִבְרוֹ. היתה זו התגלית האַרְכֵיאוֹלוֹגית המדהימה ביותר, אך גם המפחידה ביותר. ברגע שנפתח הקבר הקדוש השתחררה, לפי האגדה, גם קְלָלָה עַתִּיקַת יוֹמִין, שֶׁאִיְּמָה לְהָמִית את כל מי שֶׁיָּעֵז לְהָפֵר את שלוותו של המלך.

בזו אחר זה התרחשו טְרָגֶדְיוֹת במשלחת החפירות הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִית, וכמה אנשים מצאו את מותם ללא כל סיבה ברורה לעין, בהם גם ראש המשלחת. מפחיד, נכון? אבל, רגע, אל תילחצו. מעולם לא הצליחו להוכיח שאכן קיימת קללה פַּרְעוֹנִית. שנים לאחר מכן המשיכו האַרְכֵיאוֹלוֹגים לחפור באזור הַפִּירָמִידוֹת בְּמִצְרַיִם, מצאו אוצרות רבים, ולמרבה הפלא - גם נשארו בחיים.

אולם, הַמּוּמְיָה של המלך תּוּת אֲנָךְ אָמון אינה הַמִּמְצָא האַרְכֵיאוֹלוֹגי היחיד שֶׁהִתְגַּלָּה במהלך השנים במעמקי האדמה. האנשים שחיו כאן לפנינו הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם סודות רבים, שחלקם חֲבוּיִים עדיין מתחת לשכבות של עפר ואדמה - סודות שמחכים שֶׁיְּגַלּוּ אותם.

מהי אַרְכֵיאוֹלוֹגיה?

במילה "אַרְכֵיאוֹלוֹגיה" השתמשו לראשונה בְּיָוָן הָעַתִּיקָה, לפני למעלה מֵאַלְפַּיִם שנה. המילה אַרְכֵיאוֹלוֹגיה מורכבת מִצֶּמֶד הַמילִּים "אַרְכיוֹס" (בִּיוָנִית: "ישן" או "עתיק") ו"לוֹגוֹס" ("מילה" או "נאום"). בְּיָוָן הָעַתִּיקָה משמעות אַרְכֵיאוֹלוֹגיה היתה דיון או לימוד של דברים עתיקים. אולם, כיום אנו משתמשים במילה אַרְכֵיאוֹלוֹגיה כדי לתאר תחום במדע, בעזרתו אנו לומדים על העבר. האַרְכֵיאוֹלוֹגיה עוזרת לַחְשׂוף את סיפור קוֹרוֹתָיו של האדם, כפי שמספרים הַשְּׂרִידִים שהשאיר אחריו: כלי עבודה, כלי נשק, חֶפְצֵי הבית, רהיטים, תכשיטים, בניינים, מכתבים ועוד. לכל אחד מאותם חֲפָצִים יש סיפור, דרכו ניתן ללמוד על האדם שהכין את החפץ או השתמש בו בעבר.

תפקיד האַרְכֵיאוֹלוֹג הוא, בעצם, "לקרוא" את הסיפור שמספרים החֲפָצִים, ממש כמו שקוראים ספר. כל מִמְצָא הוא רֶמֶז נוסף שֶׁמְּסַיֵּעַ לאַרְכֵיאוֹלוֹג לפתור את התעלומה המרתקת מכל - תעלומת מִסְתְּרֵי הֶעָבָר. בעזרת הַמִּמְצָאִים יכול האַרְכֵיאוֹלוֹג ללמוד רבות על הדרך שבה חיו אנשים בעבר. כל פיסת מידע היא, למעשה, כמו חֲתִיכַת פָּאזֶל גָּדוֹל. כשהאַרְכֵיאוֹלוֹג מוצא מספיק "חתיכות פָּאזֶל" הוא יכול להרכיב את התמונה השלמה.

האַרְכֵיאוֹלוֹגיה עוזרת לנו ללמוד על ההיסטוריה של החקלאות, השפה, הספרות, האמנות, המלחמה ועוד. אם, במקום לשמור על האתרים ההיסטוריים בעולם, היינו הורסים אותם – זה היה ממש כמו לזרוק עמודים מתוך היומן של הָאֱנוֹשׁוּת כולה.

למה האַרְכֵיאוֹלוֹגים חופרים?

במהלך הזמן, דברים רבים מהעבר נִקְבָּרִים תחת שכבות רבות של אדמה ולכלוך. דמיינו לעצמכם שאתם מאבדים את הַמַּפְתֵּחַ של הבית בּחָצֵר הָאֲחוֹרִית. אם לא תמצאו אותו, הוא ייקבר עם הזמן מתחת לאדמה, או מתחת לערימות של עלים או צמחים. הַמַּפְתֵּחַ עשוי להישאר באדמה במשך מאות שנים לפני שארכיאולוג יחפור וימצא אותו, ואז ישאל שאלות חשובות, כמו: מי איבד את הַמַּפְתֵּחַ הזה? למה הוא איבד אותו, וכיצד? מאילו חומרים עשוי הַמַּפְתֵּחַ? איזו דלת פותח הַמַּפְתֵּחַ? מה נוכל ללמוד על העולם בתקופה שבה חי האדם שהַמַּפְתֵּחַ היה שייך לו? ועוד...

איך יודעים היכן לחפור?

האַרְכֵיאוֹלוֹג מחליט על מקום החפירות בעיקר עַל סְמַךְ ספרי היסטוריה עתיקים וחיפוש מידע על שטח שנראה לו מתאים. הוא מגיע לשטח עצמו, אוסף מִמְצָאִים שנמצאים על פני השטח, ולאחר מכן פונה לְרָשׁוּת הָעַתִּיקוֹת ומבקש אישור לחפור (אי אפשר לחפש עתיקות בארץ בלי לקבל אישור רשמי). רק לאחר שניתן לו האישור הוא יכול לארגן משלחת חפירות ולהתחיל לחפור. אבל רגע, לא צריך למהר... עבודתו של האַרְכֵיאוֹלוֹג דורשת סבלנות רבה וגם תכנון.

האַרְכֵיאוֹלוֹגים נוהגים לחלק את שֶׁטַח הַחֲפִירָה לריבועים, כשכל ריבוע מקבל מספר. כל המִּמְצָאִים שימצאו האַרְכֵיאוֹלוֹגים יְמוסְפְּרוּ לפי מספר הריבוע בו הם נמצאו, וכך אפשר יהיה לשמור על הסדר. ועכשיו, אפשר לצאת לדרך ולהתחיל לחפור.

עבודת שטח

עבודתם של החופרים אינה קלה כלל וכלל. הם צריכים להסיר את הֶעָפָר בזהירות - שִּׁכְבָה אחר שִּׁכְבָה. דרושים לכך ידע ומיומנות רבים, כיוון שהאַרְכֵיאוֹלוֹג, בניגוד למדען במעבדה, אינו יכול לחזור על הניסוי שלו פעמים רבות, ואינו יכול להחזיר את המצב לְקַדְמוּתוֹ. זו אחת הסיבות לכך שהאַרְכֵיאוֹלוֹג רושם בצורה מדויקת ביומן החפירה שלו מה עשה בכל שלב ושלב. לעזרתו באים גם אנשי מקצוע נוספים, כמו צַלָּם - שמצלם כל שלב בחפירה, וְשַׂרְטָט - שֶׁמְּשַׂרְטֵט את המבנים שנמצאו.

את המִּמְצָאִים מכניסים לתוך דְּלָיִים ובתום יום העבודה שוטפים אותם, רושמם עליהם מספר מְזַהֶה וְאוֹרְזִים אותם. בתום החפירה מועברים כל המִּמְצָאִים לַמַּעְבָּדוֹת, שם מנקים אותם, ואם ניתן - גם מְתַקְּנִים את הכלים השבורים.

אולם, אם חשבתם שעבודתו של האַרְכֵיאוֹלוֹג מסתיימת ברגע שנאספים המִּמְצָאִים והחפירה נפסקת - אתם טועים. עכשיו, בעצם, מתחילה העבודה האמיתית – עבודת המחקר שמתבצעת בַּמַּעְבָּדָה.

עד כמה עתיקים הממצאים

כיצד יודעים האַרְכֵיאוֹלוֹגים לקבוע מהו גילו של כַּד הַחֶרֶס שמצאו בחפירות? ובכן, ישנן שיטות שונות לקביעת "גִּילָם" של חֲפָצִים וַעֲצָמִים. לפי אחת השיטות, מְמַיְּנִים את החֲפָצִים לפי הקבוצות אליהם הם מִשְׁתַּיְּכִים. למשל, קבוצת קערות הַחֶרֶס שייכת לתקופה מסוימת וקבוצת קערות הזכוכית לתקופה אחרת. ככל שהמִמְצָא משוכלל יותר ועשוי מחומרים חדשים יותר, כך יכול האַרְכֵיאוֹלוֹג להניח שמדובר בחפץ שֶׁיּוּצַר בתקופה מאוחרת יותר בהיסטוריה. שיטת תִּיאֲרוּךְ זו היא שיטה לא מדויקת, אך נותנת לאַרְכֵיאוֹלוֹג מושג כללי על המִּמְצָאִים שבידיו. שיטת תִּיאֲרוּךְ נוספת הינה שיטת החפירה על פי שכבות - סְטְרָטִיגְרַפְיָה.

ביישובים עתיקים, לדוגמה, ניתן לראות יישוב חדש שנבנה על חורְבוֹתָיו של יישוב ישן. הַשִּׁכְבָה העליונה היא הַשִּׁכְבָה החדשה ביותר, כלומר שְׂרִידָיו של היישוב האחרון, ואילו השִּׁכְבָה התחתונה ביותר מכילה את שְׂרִידָיו של היישוב הַקָּדוּם ביותר. לאחר שחפר וְחָשַׂף שִּׁכְבָה אחת, וְתִעֵד את שְׂרִידֶיהָ, ממשיך האַרְכֵיאוֹלוֹג לחפור וְלַחְשׂוף את שכבת הַשְּׂרִידִים המצויה תחתיה וכך הלאה.

בסופו של התהליך יהיו בידי האַרְכֵיאוֹלוֹג מִּמְצָאִים המתאימים לכל שִּׁכְבָה. זהו בעצם תיארוך הַמְּאַפְשֵׁר לאַרְכֵיאוֹלוֹג להבדיל בין התקופות השונות. כיום נעזרים גם בשיטה משוכללת ומתקדמת יותר - שיטת התִּיאֲרוּךְ באמצעות "פחמן 14". שיטה זו בודקת את נוֹכְחוּתָם של חומרים כִימִיִּים שונים בִּכְלִי הַחֶרֶס וכך עוזרת לקבוע מהו גילו של הכלי.

תם ולא נשלם

לאחר סיום העבודה הַמֶּחְקָרִית מְפַרְסֵם החוקר את מַסְקְנוֹתָיו, כדי שגם אחרים יוכלו לְהֵיעָזֵר בהם. את המִּמְצָאִים המיוחדים והיפים ביותר מעבירים למוזיאון, כדי שהציבור יוכל ליהנות מהם. ומה עושה עכשיו האַרְכֵיאוֹלוֹג? פשוט מאוד - הולך לחפש חפירה אחרת, כיוון שכל עוד יהיו כאן בני אדם - עבודתו של האַרְכֵיאוֹלוֹג לא תסתיים לעולם. אז, בפעם הבאה שבה אתם יוצאים לשדה פתוח ליד מְקוֹם מְגוּרֵיכֶם, אל תשכחו להסתכל טוב מסביב, ואולי גם קצת לחפור באדמה. מי יודע, אולי בְּקִרְבַת בֵּיתְכֶם טָמוּן אוֹצַר מַטְבְּעוֹת זהב שהותיר אחריו מישהו עשיר במיוחד שגר באזור לפני אלפי שנים. בהצלחה!