מוחרמת
צלמי הפפראצי של הביצה עושים סוף לבלונדינית שפעם העזה לומר להם לא. עוד שיעור חשוב בשלולית
הכל התחיל לפני חודש, למרות שעד השבוע לא ידעתי על כך כלום. לא קיבלתי אף רמז במדור הרכילות של "וואלה" או "ynet" ואפילו לא במקומון הדואר השכונתי. נאדה. "מאמי, את יודעת שאני כבר לא רואה אותך בעיתונים?", התלוננה "הלחוצה" (להלן: אמא שלי) בעוד אחת משיחות הטלפון היומיות שלנו, "הקלסר של הקטעים שאני גוזרת מהעיתון כבר לא מתמלא בקצב של פעם". "נו, אז מה? מה זה אומר? שאני פחות שווה? אני עדיין עובדת קשה כמו פעם. התקשורת בסך הכל קצת נחה ממני, חוצמזה שהייתי עסוקה בתקופה האחרונה ולא יצא לי כל כך ללכת לאירועים היחצניים שיש בעיר", ניסיתי להרגיע את "הלחוצה", והתחלתי להילחץ בעצמי.
רגע אחרי שניתקתי את שיחת הטלפון רצתי לארכיון העיתונים שאני אוגרת בשירותים והתחלתי לדפדף בהם אחוזת טירוף, כדי לגלות שבאמת אין אני באף פיסת נייר מהתקופה האחרונה. אפילו לא תמונה קטנטנה בגודל תמונת פספורט במקומון של עיר הולדתי.
חשבתי שזה אולי קשור לעובדה שדפקתי כרטיס נוכחות ביותר מדי אירועים בשנה האחרונה, ועכשיו אני אטרקטיבית ולוהטת בערך כמו הקריירה של רות גונזלס (שאגב, ממשיכה להגיע לאירועים בעקביות מרשימה כאילו ש"גלגל המזל" עדיין מסתובב על המסך). ואז שוב הרהרתי בנושא, ושחזרתי את כל ההופעות המתוקשרות שלי בתקופה האחרונה ופתאום קלטתי - שום פלאש לא הובזק אל עבר עורי הצח בזמן האחרון. גם לא כשבאתי לבושה בחזייה למסיבת סיום של השלוותא. המסקנה הנוראית מכל היתה בלתי נמנעת: יש עליי חרם מצד "התקתקנים", אחוות צלמי הרכילות של הביצה המקומית. "התקתקנים", חבורת גברברים ואשה אחת, הם המאפיה המצלמת שכבר הספיקה להחרים את אורלי ויינרמן, בגלל שסירבה להכניס אותם לתוך מסיבת יום הולדתה, ואת סשה גרישקוב, שסירבה לאפשר להם להפליש את מופע הבכורה שלה לאחרונה. הם מחרימים כשהם מגובים באג'נדה שאומרת: "או שמצלמים אותך בכל מצב וכל מקום, או שלא מצלמים אותך בכלל".
אני מודה, זה נחמד וחביב שיש למאפיית "התקתקנים" עקרונות, זה אפילו מאוד חינוכי, אבל מישהו צריך ללחוש להם באוזן שהקריירה של אורלי ויינרמן התפוגגה כבר מזמן. ולא, זה לא קשור לחרם שלהם. אבל לכי תנסי לדבר בהיגיון עם "תקתקנים" מקומיים שבטוחים שהם עובדים בשכונת בוורלי הילס 90210, ומאמצים לעצמם גינונים של פפראצי הוליוודי, כשבמציאות האובייקט הכי לוהט שלהם זאת ג. יפית עושה ג'וגינג בכיכר המדינה.
האמת היא שרוב "התקתקנים" הם די נחמדים (אחד אב לילדים, אחר הוא נהג אמבולנס בדימוס), אבל ברגע שאת מפנה להם את הגב פעם אחת, ולא לצורך צילומי עכוזך, את גמורה. עצבנת אותם? הוחרמת. לא התנצלת? לא יתקתקו אותך לעד ובשביל לעצבן אותך ולהוציא לך את העיניים, הם יבזבזו פלאש על אבי וג'ולי שעומדים לידך בעוד אירוע משמים. אז נכון שתמונה בעיתון (בעיקר אם היא בגודל של חצי עמוד ומזווית מחמיאה במיוחד) משמחת לבב סלב, אבל גם אם אין תמונה, זה באמת לא נורא. נשבעת בגיא פינס.
אז לטובת אחיותיי הכוכבניות שמקפידות שלא לפספס אף אירוע בעיר ובעיקר למאפיית ה"תקתקנים" שמנופפים בחרב החרם מעל לכל בלונד תורן, בואו נשים דברים על דיוקם: תמונה בעיתון לא באמת בונה קריירה ולפיכך היעדר תמונה לא באמת מזיז לאף אחד חוץ מלאגו של המצולם. אחרי הכל, זה לא שיואב צפיר יושב בבית, שותה כוס שוקו חם, מדפדף להנאתו ב"פנאי פלוס" ואומר לעצמו אחוז התרגשות אורגזמטית: "וואו!!! הנה דנה מרמור באירוע השקת טמפונים ב-VOX. אני חייב לקחת אותה לעונה השלישית של 'השיר שלנו'". מישהו גם צריך לספר להם שהקריירות של אורנה בנאי, איילת זורר, רמי הויברגר משגשגות לא רע גם בלי תמונה שבועית במדורי הרכילות. "המתוק", אחד הצלמים היותר חביבים במאפיית "התקתקנים", ראה את המצוקה שלי באירוע האחרון שבו לא צולמתי, ולחש לי באוזן: "זוכרת שהגעת לטקס האחרון עם שמלת גב חשופה ולא הסכמת לעמוד ולהצטלם? אז כולם עצבניים עלייך ויש עלייך חרם. אבל אל תדאגי, זה יעבור להם בקרוב. זה תמיד עובר להם".
"אבל מה כבר עשיתי?", העמדתי פני מתבכיינת, "אתה יודע שאני מבית מסורתי", שיקרתי. "כן? אז מעניין איך יומיים אחרי הגעה תמונה שלך לעיתון, למרות שבאירוע לא הסכמת להצטלם", הוא הזכיר לי את הנתון חסר המשמעות. ולא, לא עזר לי שנשבעתי לו בקריירה של גלית לוי שאת התמונה לעיתונות הפיצה המעצבת ממנה שאלתי את השמלה.
"את חייבת להסיר את החרם הזה מעלייך", נזעקה "הרקדנית" מ"הפמיליה" למשמע השחור שהוטל עליי, "מאז החרם הערבי לא היה כזה חרם". "הנובר", כתב הרכילות של החבר'ה, שידוע גם כקול ההיגיון ובעיקר כבוחש האמיתי בעניינים, הרגיע ואמר: "איזה חרם? מה חרם? מה, היא בקבוק קוקה קולה? עושים עליה חרם צרכנים? אל תתרגשי מהם. הם רק חושבים שהם מכתיבים פה את העניינים, אבל הם טועים. האמת שמרוב שהם כל היום רצים מאירוע לאירוע, הם לא רואים טלוויזיה ואין להם מושג מי הכי חם פה חוץ מנינט. את יודעת שהם ממשיכים להעביר לי כל יומיים תמונות של מיכל טראוריג כאילו 'משחק החיים' לא נגמר לפני שנתיים?". נרגעתי. בין כה וכה בקרוב יש פרויקט חדש, כך שכולם ירצו לצלם אותי עם חרם או בלי חרם. זה לא כיף להיות "מוחרמת", אבל מצד שני, אני מעדיפה המון תמונות חיות שלי בטלוויזיה (רצוי בפריים טיים) מאשר עוד תמונה במדורי הרכילות.
נ.ב
רק רציתי לעדכן את זאת ש"רוקדת עם כוכבים" שהסיבה שאין תמונה שלה בעיתונים זה בגלל שפעם אחת היא צווחה על "תקתקן" שלא יצלם אותה. אחותי, תהיי חזקה.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.
לטור הקודם של הסלבריטאית
