חבל על הכסף: מוצרים טבעיים ותוספים שלא עובדים

עוד לפני הגשם הראשון כבר הוצפו המדפים בבתי המרקחת ובפארמים ברחבי הארץ בתוספי מזון, שאמורים, לדברי היצרנים, לחזק את המערכת החיסונית, למנוע את מחלות החורף שבפתח או לפחות להקל את תסמיניהן.

שוק תוספי המזון בארץ פורח בעונה הקרה. המומחים טוענים שלשגשוג הזה אחראים שני גורמים: הראשון, אנשים רבים חוששים או לא רוצים ליטול תרופות ומעדיפים להישען על הרפואה האלטרנטיבית; השני, כוח השכנוע של מסעות הפרסום המתוחכמים שמבטיחים לנו ריפוי באמצעות חומרים טבעיים ולא מזיקים.

גם השנה מככבים בקדמת המדף החורפי מוצרים שמכילים אכינצאה, פרופוליס, ויטמין C ואבץ, שיש בכוחם, כפי שנכתב על גבי האריזות ובעלונים לצרכן, למנוע, לשפר, לרפא ולהקל. האומנם?

הצגנו בפני שורת מומחים את התוספים שהוזכרו כאן ושאלנו אותם על מידת יעילותם. "אף אחד מהחומרים האלה לא מחזק את המערכת החיסונית או תומך בה", קובע פרופ' מוטי רביד, יו"ר ועדת התרופות של שירותי בריאות כללית. "בוודאי לא חומרים שנלקחים דרך הפה ונהרסים במהירות רבה בקיבה.

"את הרעיון שאפשר לחזק את מערכת החיסון הגה קופירייטר ולא איש מדע. הרעיון הזה שבה את לב האימהות לילדים קטנים והמבוגרים שוחרי התרופות הטבעיות, אבל מדעית זה מופרך. אף מחקר לא הצליח לאשש

את ההנחה שהחומרים האלה יעילים".

דברים דומים אומר פרופ' אליוט בארי, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה: "עוד לא הומצא תוסף המזון שיכול למנוע מחלה או להקל את תסמיניה. מדובר באמונה עממית שאין לה תימוכין מדעיים".

אכינצאה: המחקרים שוללים

תכשירי האכינצאה מופקים ממיצוי השורש של צמח בשם הזה. על פי האמונה העממית, יש ביכולתו להקל ואף למנוע את תסמיני מחלות החורף. ומה אומר המדע? פרופ' אשר ברזילי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים ר לילדים ספרא במרכז הרפואי שיבא: "היעילות של צמח הא - כינצאה נבדקה במאות מחקרים רפואיים שהתפרסמו בשנים האחרונות. בגיליון האחרון של עיתון מדעי נסקרו יותר מ-300 מחקרים, שהוכיחו באופן גורף וחד משמעי שאין כל תועלת בשימוש באכינצאה.

"באחד המחקרים נבדקו 707 ילדים בגילאי שנתיים עד 11, שקיבלו אכינצאה לריפוי מחלת דרכי הנשימה העליונות, מול קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. המחקר נערך בשני שלבים. בשלב הראשון נמצא שבילדים שנטלו את מיצוי הצמח לא הסתמן שום יתרון לעומת קבוצת הביקורת – הם לא הבריאו יותר מהר, משך המחלה לא התקצר ותסמיני המחלה לא היו קלים יותר. בשלב השני התברר שאף גרוע מכך, חלק מהילדים שנטלו אכינצאה אף לקו בפריחה ובתופעות לוואי שונות.

"במאמר רחב היקף, שפורסם השנה במגזין הרפואי 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין', תואר ניסוי שנערך בחולים בגירים, שהודבקו באופן יזום בווירוס מחולל מחלה בדרכי הנשימה. הם טופלו באכינצאה במשך שבוע, מול קבוצת ביקורת שנטלה פלסבו. התוצאות היו חד משמעיות: לאכינצאה לא היתה שום השפעה על חומרת המחלה, המשכה והקלת הסימפטומים שלה. במחקר אחר נטלה קבוצת אנשים אכינ - צאה כטיפול מונע, אך גם כאן האכינצאה לא הוכיחה את עצמה: האנשים שנטלו את התוסף חלו גם הם במחלות החורף".

פרופוליס: לא משפיע

פרופוליס הוא חומר שמקורו באבקני פרחים שנדבקו לרגליהן של דבורים או שהופק מרוק של דבורים. "לפי האמונה העממית, החומרים האלה מכילים ויטמינים ואנזימים שונים, אך מבדיקת מעבדה עולה שמדובר בכמות מזערית בלבד", אומר פרופ' מוטי רביד.

"עד היום לא נמצא בספרות הרפואית המדעית אפילו מחקר אחד שתומך בשימוש בפרו - פוליס כמעניק הגנה מפני זיהומים או מרפא אותם. אין לחומר הזה כל השפעה על מערכת החיסון. להיפך, מחקרים טענו שבקרב משתמשים בפרופוליס היו מי שפיתחו תופעות לוואי, כמו נזלת אלרגית ופריחה".

פרופ' ראול רז, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים העמק: "לא ידועה כל פעילות רפואית שקשורה בשימוש בפרופוליס, חוץ אולי מפעילות פלסבו".

ויטמין C : תופעות לוואי

"אנשים רבים נוטלים ויטמין C מתוך אמונה שהוא מפחית את שכיחות הזיהומים, בעיקר בחורף, ואפילו מונע את התחלואה במחלות החורף", אומר ד"ר ניר ברק, מומחה לרפואה פנימית ועוסק בתזונה קלינית בבית

החולים בילינסון.

"המקור לאמונה הזו הוא מחקרים שנערכו בשנות ה-80 בבריטניה, שבדקו את בריאותם של קשישים שמתגוררים בבתי אבות. מהממצאים עלה שנבדקים שרמת הוויטמין C בדמם היתה גבוהה נטו לחלות פחות בשפעת. מכאן קפצו מיד למסקנה ששימוש סוחף בוויטמין הזה מפחית או מונע את תחלואת החורף. אבל האינטרפרטציה לא היתה נכונה. התברר שהקשישים שרמת הוויטמין בדמם היתה גבוהה שמרו על תזונה מאוזנת והרבו לאכול פירות וירקות. זו היתה הסיבה לבריאותם הטובה.

"אין עדות מחקרית לכך ששימוש בוויטמין C מקל, מונע או משנה את תסמיני מחלות החורף. בשנים האחרונות טענו חוקרים מסוימים שיש לוויטמין הזה סגולות אנטי אוקסידנטיות (נוגדות חמצון), אך לפי שעה זה נוסה רק במעבדה ולא בבני אדם".

ד"ר ברק מתקומם, כמו רופאים רבים אחרים, נגד המשפט 'לא מועיל – לא מזיק'. "זה בפירוש לא נכון", הוא מדגיש. "נטילת ויטמין C עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי, בעיקר כשהמינון עולה על 1,000 מ"ג ליום. מדובר במינונים שגבוהים בעשרות מונים מהמינון המומלץ ועלולים לפגוע בבריאות".

אבץ: אין הוכחה

"אבץ הוא יסוד מתכתי (מינרל), שאנזימים רבים בגוף (למעלה מ-200) זקוקים לו לשם מילוי תפקידם", כותב פרופ' יונתן הלוי בספרו 'רפואה משלימה ואלטרנטיבית' (הוצאת זמורה ביתן). "האבץ ממלא תפקיד מפתח בייצור ובייצוב החומר הגנטי. הוא נחוץ לשם חלוקת התאים, לייצור ופירוק אבות המזון, חלבונים, שומנים ופחמימות. הוא גם מזרז ריפוי פצעים וכנראה מאט את התפתחות ניוון הרשתית. מיוחסת לו גם יכולת למנוע מחלות שונות, ביניהן הצטננות, אך היכולת הזו לא הוכחה באורח חד משמעי".

מוסיף פרופ' מוטי רביד: "המקורות העיקריים לאבץ הם בשר, דגים ואגוזים. מחלות מסוימות כמו סוכרת ובעיות בכבד עלולות לגרום לחוסר ספיגה של אבץ. בארה"ב ובאירופה נערכו ניסויים קליניים שבמהלכם השתמשו הנחקרים בתוספי אבץ לטיפול או למניעת מחלות שונות. אך מהתוצאות עולה שלא הוכחה כל יעילות בשימוש באבץ.

"מחקרים שבהם ניתנו לקבוצות נחקרים תוספי מזון שכוללים אבץ בתוספת ויטמין C ואכינצאה, או רק אבץ, לא הוכיחו כל יעילות של התוספים האלה לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה. רשויות הבריאות בעולם המערבי גורסות חד משמעית שאין כל תועלת במתן אבץ במחלות האלה".

הרשויות: מטעים את הציבור

ומה אומרים ברשויות הבריאות על תוספי מזון שמתיימרים לרפא או למנוע מחלות? נכון להיום משרד הבריאות אוסר "ייחוס של סגולות ריפוי למצרך מזון, בין אם הוא מכיל ויטמינים ומינרלים ובין אם לא" ואוסר "פרסום שלפיו צריכת מזון עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנוע אותה".

למעשה, כבר שנים מנסים במשרד הבריאות להחמיר את התקנות בתחום תוספי המזון. בשנה שעברה אף הוקמה ועדה בשיתוף משרד התעשייה והמסחר, במטרה למנוע את הטעיית הציבור. הוועדה דנה באיסור

פרסום מסרים ש"מתייחסים לקשר כביכול בין צריכת תוסף מזון מסוים לבין תפקוד כללי של הגוף, או ליכולת התוסף להקטין את הסיכון למחלות, או לייחס לו סגולות ריפוי". על פי ההצעה, חובת ההסתייגות תצוין על אריזת התוספים, וייאמר בה: "מוצר זה אינו תרופה ואינו נועד לרפא או לטפל במחלה כלשהי".

במשרד הבריאות מכינים היום טיוטה של תקנות בריאות הציבור בתחום תוספי המזון, שלפיה ייאסרו ויוגבלו מסרים בריאותיים על אריזות התוספים. "משרד המשפטים העביר את התייחסותו הראשונית לטיוטה. עם השלמת הניסוח המשפטי יובא הנושא לדיון שיתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות", נמסר לנו ממשרד הבריאות. לפי לשון הטיוטה, ייאסר השימוש במשפט 'באישור משרד הבריאות' על אריזות התוספים.

החיזוקית לא חיזקה

לפני כשנתיים פורסם ב'רק בריאות' תחקיר על המוצר חיזוקית, שעד אז נמכר בעשרות אלפי יחידות בשנה, ויצרניו הבטיחו שהוא "מונע תסמינים של תחלואת חורף ומחזק את המערכת החיסונית".

פרופ' שמעון פולק, ראש המחלקה לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון וראש המכון למקצוע הזה במרכז הרפואי רמב"ם, טען אז: "דיבור על מניעה הוא אחיזת עיניים, כי אי אפשר למנוע מחלות ויראליות או תחלואי חורף. יש אמנם תכשירים רפואיים שיכולים לקצר את משך המחלה ולהקל את הסימפטומים, אך לא למנוע אותה. אין עדות מדעית שמשהו יכול לחזק את מערכת החיסון. הלוואי שאפשר היה".

ד"ר דורית ניצן קלוסקי, אז מנהלת שירות מזון ותזונה במשרד הבריאות, אמרה באותו עניין: "חשוב להבהיר לקוראים שתכשירים רבים משווקים במעטה של תוספי מזון כשבעצם הם מתיימרים להיות תרופה. אי יכולתם של יצרנים לעמוד בקריטריונים המחמירים שנדרשים לרישום תרופה מובילה אותם לרשום את המוצר כמזון או כתוסף תזונה".

בעקבות התחקיר הורידה החברה את התווית הזאת מהמוצר.