מש' החינוך מתאים את "100 מושגי ציונות" למגזר הערבי
ועדה מיוחדת של משרד החינוך יושבת כבר שלושה חודשים על המדוכה בניסיון להחליף את תוכנית "100 מושגי ציונות" במגזר הערבי. במקום "ציונות" תיקרא התוכנית מעתה: "100 מושגים במורשת, חברה ודמוקרטיה". למה דווקא עכשיו? אולי בגלל ריבוי של תוכניות אלטרנטיבות והתמרמרות גדולה בבתי הספר הערביים
ועדה מיוחדת של משרד החינוך בוחנת מחדש את מושגי הציונות הקשורים למגזר הערבי ושוקדת על גיבוש נוסח חלופי, כך נודע הערב (יום ד') ל-ynet. בשלושת החודשים האחרונים קיבלה הוועדה לידיה את מושגי הציונות המופיעים בתוכנית "100 מושגי יסוד במורשת, ציונות ודמוקרטיה", והיא מגבשת נוסח חלופי חדש למגזר שיקרא "100 מושגים במורשת, חברה ודמוקרטיה". המילה "ציונות" תושמט ולא תופיע עוד במבחן המיועד לילדי המגזר הערבי.
הוועדה פועלת בראשות ד"ר קאסם דרוושה, בחסותה של המזכירות הפדגוגית במשרד ומגבשת את המושגים עבור תלמידי החטיבה העליונה. במקביל הוקמה גם וועדת היגוי המכינה מאה מושגים בתחומי המורשת, החברה והאזרחות לבתי הספר היסודיים.
תוכנית 100 המושגים מיועדת לתלמידי כיתות ז'-ח'-ט' בכלל בתי הספר דובר העברית ודוברי הערבית הנבחנים במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית
במשרד החינוך מאשרים כי "במזכירות הפדגוגית הוקמה ועדה שמתפקידה לבחון מחדש את כל המושגים הקשורים למגזר הערבי". הבחינה מחדש נעשית לאחר שגופים שונים במגזר החלו להביע אי שביעות רצון פומבית מהתוכנית, מתוכנה, ומ-100 המושגים עליהם נבחנים התלמידים.
נַכְּבָּה, עריצות הרוב, כפר קאסם
במקביל לביקורת החלו להתפתח לקסיקונים אלטרנטיביים המחולקים בבתי הספר. כך למשל הודיעה היום הודיעה האוניברסיטה העברית כי היא מוציאה לאור לקסיקון אזרחי חדש לתלמידים במערכת החינוך הערבית בישראל. מדובר במהדורה ניסויית שתראה אור בעתיד גם בשפה העברית כחלופה לתוכנית של משרד החינוך.
הלקסיקון החדש של האוניברסיטה הוא פרי עבודה מחקרית בת שלוש שנים בסדנת המחקר של מרכז גילה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה. משתתפי הסדנה, סטודנטים ערבים לתארים מתקדמים, בחרו יחד מושגים זהים בעלי משמעות שונה בערבית ובעברית מהם הורכב הלקסיקון. בין המושגים שמוצעים לתלמידים: נַכְּבָּה, עריצות הרוב, הכיבוש, פלסטין, פרשת כפר קאסם, רצון העם, חירות דתית, אירועי אוקטובר 2000 והחלטת החלוקה.
הנַכְּבָּה למשל מוגדרת כ"אסון שאירע לעם הפלסטיני והביא להתפזרות מרביתו, להֶרֶג עשרות אלפים מבניו ולהריסת חלק גדול מכפריו ומעריו במלחמת 1948. כתוצאה מהמלחמה הפכו רבים מבני העם הפלסטיני לפליטים, חלקם הגדול הוכפף, בפועל, למשטר של כיבוש מדינות ערביות, ואחרים מצאו את עצמם בתוך שטחה ותחת שלטונה של מדינת ישראל. הנַכְּבָּה הפלסטינית נחשבת לאירוע כאוב ביותר בזיכרון הפלסטיני הקולקטיבי. זיכרון זה הנו זיכרון 'חי' עד עצם היום הזה".
נאסר שימוש בחוברת האלטרנטיבית
מחבר הלקסיקון, עמית המחקר במרכז גילה הד"ר אמל ג'מאל, אמר ל-ynet: "כדאי לאמץ את הלקסיקון שלנו כי הוא יכול בהחלט להחליף. הוא מאוזן, מציג נוסחה אפשרית גם לערבים וגם ליהודים ומביא לידי ביטוי יחס של אוכלוסייה ערבית לחייה האזרחיים. יש היבט אוניברסלי רחב שחשוב מאד ללימודי האזרחות. התוכנית הנוכחית מקפחת ומגוחכת. עולם המושגים שבחרו (במשרד החינוך - מ"ז), ההגדרות ורמתן מאד שטחי ופלקטי. זה מזלזל באינטליגנציה של המורים, ההורים והתלמידים הערבים. זה לעג לרש. יש אירועים, סמלים, מוסדות שהרבה יותר חשובים לאוכלוסייה הערבית מאשר פולקלור. מושגי משרד החינוך הופכים אוכלוסייה ערבית ממיעוט ערבי לפולקלור. אין התייחסות להיבט הלאומי".
ראש מרכז גילה באוניברסיטה העברית, הד"ר דן אבנון, מוסיף: "הלקסיקון בהוצאת המרכז בא מהאקדמיה – לא מהפוליטיקה ואינו היגד פוליטי אידיאולוגי גרידא. זוהי נוסחה אזרחית חדשה המבטאת את מורשתם ואת תרבותם של אזרחי המדינה הערבים ומשקפת נרטיבים היסטוריים שאינם עולים בקנה אחד עם מושגי האזרחות המסורתיים".
לקסיקון אחר שגובש על ידי עמותת "אבן חלדון" ו"המרכז למאבק בגזענות" נחשף בשבוע שעבר. מדובר בלקסיקון אלטרנטיבי לאומני, שגם בו מושגי ציונות אלטרנטיביים בשפה הערבית. החוברת הוכנה בשיתוף עם הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי וועד ההורים הארצי של התלמידים הערבים.
במשרד החינוך לא ראו בעין יפה את גיבוש התוכנית והפרופסור כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הנחה את ראש מנהל המגזר הערבי עבדאללה חטיב לשגר מכתב לכל מנהלי בתי הספר במגזר ולאסור את השימוש בחוברת.
לפנייה לכתב/ת 
