מה בולם את אנשי העסקים הערבים?
מחסור בקשרים עסקיים, מנטליות שמרנית ומחסור חמור במנהלים מקצועיים הביאו לידי כך שמרבית העסקים במגזר הערבי הם עסקים קטנים, שמטרתם בעיקר יצירת אמצעי קיום. כך גם נמנעת יצירתו של ניסיון עסקי מצטבר שיאפשר השתלבות בארגונים גדולים "יהודיים"
מספר בעיות עומדות בדרך התפתחותו של המגזר העסקי הערבי בישראל. כפי שנאמר בכנס העסקים היהודי-ערבי הראשון שאורגן על ידי המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי וקרן קונרד אדנאואר, "אלו שתי כלכלות נפרדות שמסך ברזל מפריד ביניהן".
עסקים משותפים
בני גאון: "ישראל עוברת מהפכה מזרחית, וטוב שכך"
ynet
בכנס העסקים היהודים-ערבים אמר גאון: העסקים המשותפים ליהודים וערבים נכשלים גם בגלל המנטליות העסקית הקולוניאליסטית של יהודים-ישראלים. דב לאוטמן: לחייב עסקים לקבוע מכסות לעובדים ערבים
אחת הסיבות העיקריות לכך היא המחסור בקשרים. קשרים מאפשרים למצוא שותפויות, לגייס הון ולהחליף מידע. המגזר העסקי הערבי מנותק ממעגל הקשרים היהודי. הסיבה המרכזית לכך היא שמרבית אנשיו אינם משתתפים במה שהוא אולי מרכיב הרישות העיקרי של החברה היהודית בישראל - השירות בצה"ל.
גם מעגלי הרישות הפנימיים במגזר העסקי הערבי אינם מנוצלים דיים ליצירת שותפויות וסינרגיה רלוונטיות. הסיבה היא מנטליות שמרנית, שיש לה מספר מאפיינים. למשל, מה שאנו נכנה כאן "חמולתיות", שמשמעותה היא כי במקרים רבים היזם הערבי נוטה להפעיל את העסק בעיקר באמצעות בני משפחתו המורחבת. במסגרת זו הוא גם הפוסק היחיד.
שמרנות זו יוצרת גם נכונות פחותה ליטול סיכון, דבר המשפיע, למשל, על הנכונות ליטול אשראי גבוה, שהיא לעיתים תנאי הכרחי לפיתוח העסק.
סיבות אלו ואחרות, נאמר בכנס, הביאו לידי כך שמרבית העסקים במגזר העסקי הערבי הם עסקים קטנים, שמטרתם בעיקר יצירת אמצעי קיום ולא עסקים מודרניים מפותחים. כך גם נמנעת יצירתו של ניסיון עסקי מצטבר, שאף הוא נדרש כדי לצאת מהבועה המגזרית לעולם הרחב.
לפני שלוש שנים הוקמה חממה טכנולוגית בנצרת שביקשה לשבור את מעגל הקסמים. 6 אנשי עסקים, מהם 5 ערבים ואחד דוידי גילה, השקיעו בה את כספם, תוך שהם מבקשים ליצור פלטפורמה ידידותית ליזמים ומשקיעים במגזר הערבי. תמים יאסין, מאנשי העסקים הבולטים במגזר הערבי ואחד מהמשקיעים בחממה, אמר בכנס: "לא השקענו מסיבה עסקית דווקא. רצינו לתת הזדמנות ליזם הערבי. הערכנו שההשקעה תרד לטמיון, אבל לפחות נזרע את הגרעין".
אך לאחר שלוש שנים נראה כי קיים סיכוי סביר שהמשקיעים בחממה יראו גם ברכה כלכלית. מנהלי החממה סיפרו בגאווה כי לא מכבר השלימו גיוס הון נוסף מאנשי עסקים מובילים בחו"ל ומבנק השקעות מהונג-קונג.
כשהוצגו 8 החברות הפועלות במסגרת החממה (המתמקדת בתחומים של מדעי החיים) בלטה לעינינו התופעה הבאה: בחמש חברות היזם הוא ערבי, בשתיים יהודי ובאחת יש שיתוף פעולה בין ערבי ליהודים. אך כל מנהלי המיזמים הם יהודים - אין אף לא מנהל ערבי אחד.
לא הופתענו. סיבה מרכזית נוספת לאי התפתחות המגזר הערבי ושילובו בכלכלה המודרנית בישראל ובעולם היא מחסור חמור מאד במנהלים מקצועיים.
רמת ההשכלה במגזר הערבי עלתה דרמטית בדור האחרון. רבים מהסטודנטים הערביים לא לומדים, כבעבר, רק מדעי הרוח או מקצועות כמו הוראה ורפואה. רבים מהם רוכשים מקצועות חופשיים הקרובים לעולם הכלכלה והעסקים, כמו משפטים וראיית חשבון; אך אנו מתרשמים כי רק מיעוטם חובשים את ספסלי הפקולטות לניהול.
ניתן להבין זאת, על רקע שיקולי פרנסה. עו"ד או רו"ח יכול לפתוח משרד עצמאי ולנהל עסק קטן. מנהל מקצועי יזדקק לשם פיתוח הקריירה שלו לארגונים גדולים, שם בדרך כלל נדרש ניהול מקצועי. מטבע הדברים אלו בעיקר ארגונים "יהודיים". ובשלב זה עליהם, כנראה, לא ממש בונים ב"מגזר".
מומלצים
