הכי מביך
מיוזעת ולבושה בטרנינג מרוט מביכה את עצמה הסלבריטאית בפני "הבמאי", מה שמיד מעלה בה זיכרונות על מבוכות נוספות שעברה מאז פרצה לתודעה הציבורית
יותר מדי מוקדם בבוקר ואני גוררת את הפיגורה התופחת שלי לחדר הכושר עקב התאונה הקולינרית של החג האחרון. בעודי מזיעה על ההליכון, כאילו הייתי אליענה בקייר בגמר "רוקדים עם כוכבים", מתנשמת כמו אנשי חברות החדשות רגע לפני העלייה לשידור וממלמלת לעצמי שירי "השיר שלנו" שהורדתי לאיי-פוד, אני קולטת בזווית העין את "הבמאי". רק יומיים חלפו מאז שנבחנתי אצלו לדרמה היאפית החדשה שהוא מתכנן לקשת, והנה אני קולטת אותו בוהה בי ועושה לי אודישן ריאליטי.
מעבר לעובדה שנחשפתי במראה מסמורטט שמתאים לדרמה על סיפור חייה של ויקי כנפו ולא על חבורת תל אביבים יאפית, עשיתי את כל הטעויות האפשריות כאילו הייתי טירונית בשדה הקרב המכונה "הביצה". בעודי מהנהנת לו בראשי לשלום, מצאתי את עצמי מפילה מהתרגשות את בקבוק המים שלי לרצפה ושתי שניות אחרי כך, כשהתכופפתי לבקבוק, נמרחתי על ההליכון בעקבות הבקבוק שהתרסק. אחרי שאספתי את שאריות הכבוד המרוסק מהרצפה, המשכתי לעשות את כל הטעויות המתבקשות ששחקנים שמאבדים עשתונות יכולים לעשות ברגע שהם רואים במאי עם תפקיד פוטנציאלי ביד.
בהיעדר פאסון וכבוד עצמי ניגשתי אל "הבמאי", חייכתי חיוך רחב במיוחד שלא היה מבייש את מיכל זוארץ, נעמדתי מולו מתנשפת ושלפתי את השורה הכי צפויה: "היי, נבחנתי אצלך לפני יומיים, זוכר?" וכדי לפדח את עצמי באופן סופי, גם הוספתי "נו, אז התקבלתי?", וכדי לא לשמוע "לא", מיד הוספתי את המסמר האחרון בארון הקבורה שלי, והתחנפתי עד אימה כשאמרתי "אגב, הטקסטים מטריפים! יופי של כתיבה! באמת". הוא שתק, חייך ואמר: "היית חמודה", ונעלם לעבר מתחם המשקולות.
חמודה? חמודה זה לא משהו שאומרים על חתולה או כלבה או כל חיית מחמד אחרת? מה עם מדהימה? עוצרת נשימה? את השחקנית שחיפשתי? פאקקקק. ברגע של חולשה ושיער מבולגן הרסתי לעצמי את כל הפאסון שבניתי באודישן, מה שהזכיר לי שחיי הם רצף של זוהר מדומה ובעיקר מבוכה רודפת מבוכה במסווה של "תסתכלו עליי: אני, סלבריטאית".
לכן באיחור אופנתי של שבועיים, להלן סיכום שנת המבוכה שהסתיימה לה והצצה למבוכות הכי גדולות שקרו לי בשנה האחרונה:
הכי מביך לשבת בבית קפה, להיתקע בלי טיפ ולמחרת לקרוא ב"וואלה סלבס" שאת קמצנית.
הכי מביך להתחמק מפגישה עם חברה בטענה שאת חולה, למחרת לשבת איתה בבית קפה שישבת בו ב"יום המחלה" ולשמוע מהמלצרית את המשפט הבא: "יפה לכם השחקנים. כל היום בבית קפה. גם אתמול וגם היום? אולי תעברי לגור פה?".
הכי מביך שעם ריבוי מדורי הברנז'ה באינטרנט היום אייטם פיקנטי הוא לא איזה אודישן עברת, אלא איזה אודישן לא עברת.
הכי מביך לקרוא ב"פנאי פלוס" שהיה אירוע עמוס אטרקציות, מוזמנים וסושי לכבוד יום ההולדת של "העושק" שלך ורק אותך שכחו להזמין.
הכי מביך שכל מי שרואה אותך ברחוב בטוח שאת אינפנטילית בערך כמו הדמות האחרונה שגילמת בטלוויזיה.
הכי מביך להתראיין לכתבת ענק לעיתוני סוף השבוע ולקבל מהעיתונאית טלפון יומיים לפני הפרסום, שבו היא מבשרת לך שסיפור החיים שלך לא מספיק מעניין ובגלל זה החליטו לבטל את הכתבה.
הכי מביך שאת מחליטה לחשוף את הסוד הכי כמוס שלך בפני עם ישראל רק כדי לקבל בחזרה את הכתבה שבוטלה.
הכי מביך לדפוק הופעה לטקס מסך הזהב ולגלות שההפקה שכחה לשמור לך מקום ישיבה ושהמקום היחיד שנותר פנוי הוא בשורה החמישית ביציע ועוד מאחורי מצלמת הרחף.
הכי מביך לצאת מזריקת בוטוקס אצל רונית רפאל ולקרוא על זה ב"סתם".
הכי מביך שמזמינים אותך לאירוע פתיחת מסעדה ומבטיחים לך דרינקים און דה האוס ואחרי שאת שותה ואוכלת כאילו אין מחר ואין חשבון, מספרים לך שרק הדיאט קולה לימון היה בחינם וכל ה-200 שקל הנותרים על האלכוהול הם על חשבונך.
הכי מביך לפגוש בכניסה לאודישן את החברה הכי טוב שלך שנפרדת ממנה לפני חצי שעה בטענה שאת הולכת לרופא שיניים, בגלל שהעדפת להסתיר ממנה את קיום האודישן.
הכי מביך לגלות שהחברה הכי טובה שלך ממדרת אותך ולא מספרת לך על האודישנים שלה.
הכי מביך לשבת עם סבתא שלך בארומה ואז, כשהיא רואה מישהו מוכר, היא מסגירה את הפרובינציאליות שלכם תוך כדי צרחות של "הנה יהודה לוי. תכירי לי אותו".
הכי מביך ללכת למסעדה עם "הפמיליה" שהזמינה שולחן על שמך מתוך תקווה שהשם שלך יסדר שולחן שווה, ובכניסה המארחת שואלת פעמיים איך קוראים לך.
הכי מביך לשבת בבית קפה בפגישת עבודה עם במאי, לספר לו כמה ילדים מעריצים אותך ואז כשנכנסת חבורת ילדים אף אחד מהם לא מזהה אותך.
הכי מביך לשמוע את "המסריח" מספר שיש לו תחושה שכתבו עליו בטור של הסלבריטאית ב"פנאי פלוס" ולהעמיד פני מיתממת.
נ.ב
הכי מביך היה להכין את הטור הזה ולגלות שרשימת המבוכות של חיי ארוכה מדי. ועוד לא אמרתי מילה על הדייטים הכושלים.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.
