בלבלו אותן, אל תעשו להן חשבון
הכל עניין של משחקים, של סמ"סים (סימנים מיניים סמויים), וצריך להכיר אותם כדי להצליח עם נשים. יגאל שטארק מ"המרכז לאמנות הפיתוי" מספר על ניסוי בפאב ומפרט את כללי המשחק. הבנים מוזמנים לנסות, הבנות מוזמנות להשתעשע
חברי ואני התכוננו לצאת לפאב ולראות במו עינינו איך זה מתבצע. הכל מתחיל מהכניסה, אחד הרגעים החשובים והמאתגרים ביותר. זה הרגע אולי אפילו החשוב ביותר של המשחק, בו נוצר הרושם הראשוני, הדרך בה אנשים תופסים אותך בהמשך.
בכל מקום יש קבוצות של בחורות, ובחורות בודדות, שמחפשות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אני נכנס לפאב, מאוד באיטיות, לא ממהר. שום תנועה מיותרת, שום תנועה חפוזה. רוגע מוחלט. מי שלא יודע, בכל מקום כזה יש קבוצות של בחורות, בחורות בודדות, ואפילו כאלה שהגיעו עם מישהו, ועדיין מחפשות. גם אם הן באו רק להירגע ולהעביר את הזמן בנעימים, המטרה תמיד קיימת בתת מודע, וכל בחור שנכנס נבחן אצלן בקפידה.
לבחורות מאוד חשוב לדעת שהבחנתי בהן
זה מה שקורה כשאני נכנס למקום. מיד כמה מבטים שכבר שהבחינו בי מופנים אלי. השאר יבחינו מאוחר יותר. לבחורות מאוד חשוב לדעת שזיהיתי אותן, אם הן לא יראו שאני מוכן לאינטרקציה כלשהי, מיד ימחקו אותי מהרשימה. לכן, אני חייב להקדיש תשומת לב קטנטנה לכל אחת שהסתכלה עלי.
נכנסתי, אני לא רץ לחפש מקום פנוי, אני לא מחפש את המלצריות שמיד מתחילות להציק בנדיבותן, לא ממהר להגיע למקום כלשהו. אני פשוט עוצר. עוצר במקום ועובר לאט לאט על כל המבטים שהופנו אלי. על כל אחת אני עוצר את המבט לשנייה, מחייך אליה קלות. בדרך כלל הבחורה מיד מסיטה את המבט, אבל אני יודע שלא אספיק לספור עד שלוש והיא שוב תרים את מבטה אלי, לבדוק אם אני עדיין מסתכל עליה. הסוד הוא לא להסיט את המבט ראשון, זה יוצר מבוכה קלה בצד השני. מבוכה שמלווה במין שמחה, שזיהיתי אותה, ששמתי לב שהיא קיימת.
לאחר שכל אחת קיבלה ממני חלקיק תשומת לב, אני יכול להתיישב. אני יודע שהן ילוו אותי במבטיהן, עד למקום בו אתיישב. אין סיכוי שהן לא ירשו לעצמן לדעת איפה התיישבתי. המשחק עומד להמשיך. אנחנו נכנסים פנימה ומתיישבים בשולחן ליד אחד הקירות.
כשנכנסנו, המקום עדיין לא היה מלא. הגענו די מוקדם, להבטיח לעצמנו מקום טוב לצפייה. עשינו את ההזמנה שלנו, ולאחר כמה דקות מלצרית חמודה הביאה לנו את השתייה והאוכל. עם הזמן המקום התחיל להתמלא, ואנחנו הפסקנו את השיחה שלנו, כדי להפנות את תשומת ליבנו למה שקורה מסביב.
אם תעבור עם המבט מקיר אחד לזה שמולו, תמיד יהיו כמה מבטים שמסתכלים עליך. אני מיד תפסתי שתיים ששיחקו איתי על פי כל כללי מסרים מיניים סמויים. כללי המשחק פשוטים, אבל רוב הבחורים לא מכירים אותם ולא יודעים להתייחס אליהם בצורה כלשהי.
אסור לך להסיט ראשון את המבט
ראשית, אתה לעולם לא מסיט את מבטך ראשון. התגובה הטבעית, כאשר שני המבטים נפגשים, היא להסיט את המבט. לא! רוב הגברים מסיטים ראשונים, נותנים לבחורות להרגיש שליטה ומיד נפסלים בעיניה. אני תמיד משהה את המבט קצת מעבר לזמן המקובל. היא תמיד מסיטה את המבט ראשונה. מי שמסיט את המבט ראשון, הוא גם זה שמרגיש מבוכה. זה שמרגיש מבוכה, מאבד את כוחו באותו הרגע ומחפש יציאה מהירה מהמצב, ובנוסף גם מקבל את עליונותו של מי שגרם למבוכתו. אני מעדיף להיות המביך ולא המובך. אני אוהב כשמישהי מסמיקה לידי, מרגישה מוחמאת ומסיטה מבט. זה יוצר בה רגש, ואני המקור שלו. נשים מכורות לרגש ומתמכרות למי שמסוגל לרגש אותן בכל טווח הרגשות, מהרגשות השליליים ועד לחיוביים, כל רגש בהתאם לצורך.
אבל בואו נשוב לכללים ונמשיך להבין מה קורה. ישנו עוד כלל אחד מאוד חשוב: אם היא התעניינה בך, תוך 45 שניות בערך היא תסתכל עליך שוב, לבדוק אם אתה עדיין מסתכל עליה. ואתה כן תסתכל עליה! זהו, מהרגע הזה אפשר לומר שהיא שלך. תוך כמה דקות אתה יכול להרגיש חופשי לגשת ולדבר איתה, היא תשמח ותשתף פעולה. אם לא תיגש מיד, היא תמשיך להסתכל עליך מדי פעם במשך הערב. אבל אם לא תעשה כלום, אתה נפסל. NEXT. אינך מתאים, אין לך ביצים, לא השתמשת באפשרות שקיבלת ממנה. יהיה מישהו אחר שיעשה את העבודה טוב יותר, והיא תקבל אותו כי הוא לא בולם, אלא משחק במשחק שהיא רוצה לשחק בו.
חלק ב' - כל אחד והדרישות שלו
אנחנו יושבים בשולחן שלנו, המקום כבר מלא, ועדיין ממשיכים להגיע אנשים. היינו ארבעה, שלושה חברים ותיקים ועוד בחור שהכרנו לא מזמן. הוא הצטרף אלינו במיוחד, כדי ללמוד כיצד לגלות מסרים סמויים ששני המינים משדרים זה לזה. בגלל המוזיקה שפתאום הפכה לחזקה במיוחד היה צריך להתכופף אחד כלפי השני, כדי להגיד משהו. אני לא כל כך אוהב מקומות כאלה שצריך לצעוק בהם כדי שישמעו אותך. נו טוב, כשאפתח מקום משלי, אדאג שהמוזיקה תהיה ברמה סבירה.
באיזשהו רגע בשיחה שלנו, עלה הנושא שלכל אחד יש את הסטנדרטים שלו בבחורות שהוא בוחר. לכל אחד יש דרישות מינימליות משלו. אחד מחבריי הצביע עלי ואמר לחבר החדש בחבורה: "הדרישות שלו, למשל, מאוד גבוהות. הוא פשוט מסנן בחורות. תראה הדגמה". ואז הוא מבקש ממני לקום ולספור כמה בחורות מכל הבחורות שהיו שם מושכות אותי מינית. אני קם מהכסא, עושה צעד מהשולחן כדי שיהיה לי נוח לעמוד ומתחיל לספור. עובר אחת אחת עם המבט ובוחן אותה בקפידה, מנסה להרגיש איזו הרגשה מתעוררת בי כשאני מסתכל עליה. ברגע שהבחורות במקום מבחינות במה שאני עושה, ראיתי בלבול בעיניהן. מה לעזאזל אני עושה? איך אני מרשה לעצמי להסתכל עליה במבט בוחן, אחר כך לעבור לחברה שלה, אחר כך למישהי אחרת וכן הלאה. לצד הבלבול, היתה התעניינות. הן לא הבינו מה קורה.
רוב הבחורים במקומות כאלה לא יודעים איך להוציא מבחורה אמוציות, שזה אחד הדברים החשובים ביותר אם אתה רוצה לעניין אותה ולגרום לה להימשך אליך. רובם חיים במוסכמות שהתרגלו אליהן, דפוסי חיים שלא נותנים חוויות חדשות למי שנמצא לידם. חבורה של זומבים שהולכים עם הזרם ולא מוכנים לראות קצת מעבר למה שהם התרגלו אליו. כמות המבטים שתפסתי בדקה הזאת היתה עצומה. לא זכור לי מקרה דומה, שהופנו אלי כל כך הרבה מבטי התעניינות. ספרתי קרוב לעשר בנות שמשכו אותי. שאר החברים שלי ספרו בסביבות 25-40. כל אחד והרף שלו. מובן שזה רק מבחן ראשוני ועד כמה היא תהיה מעניינת בתור בן אדם, זה הדבר שיקבע את ההחלטה הסופית.
חלק ג' - הטריק הפשוט שלי
אני מקבל טלפון ממישהי ויוצא החוצה, כדי לדבר בשקט. כשאני חוזר, יוצא לי להתיישב ככה, שכמעט מולי וקצת באלכסון
נמצא שולחן שסביבו יושבות חמש בחורות. חמש בנות, לבושות יפה ונראות לא רע. מלבד אחת שישבה עם הגב אלי, כל השאר ישבו או עם הפנים או עם הצד לכיוון שלי. עוד אתגר בשבילי. לקבל מכל אחת מהן, חוץ מזאת שיושבת עם הגב אלי, סמ"ס (סימנים מיניים סמויים) או במילים פשוטות, לגרום להן להתעניין בי בעזרת משחק המבטים.
איך לגרום למישהי שרואה אותך בזווית העין להסתכל לתוך עיניך? טריק פשוט: נשים רגילות שכשגבר בוהה בהן, ואז הן מסתכלות עליו בפתאומיות, הוא מסיט את מבטו. הן מרגישות ניצחון קטן, מרגישות שהוא מתעניין בהן, אבל יחד עם זאת לא מוכן להיענות לאתגר. בגלל זה הוא נבוך ומסיט את מבטו כשהיא תופסת אותו מסתכל עליה.
בגלל האהבה שלי לסבך כל דבר ולהפוך אותו ליותר מעניין, לא היה מספיק בשבילי רק להסתכל עליהן כדי שיבחינו זאת ויסתכלו עלי חזרה, אלא היה חשוב לי גם לצאת מנצח בסיטואציה הזאת, לתפוס אותן מתעניינות בי, לפני שאני מראה סימני עניין כלשהם. והנה בא הטריק. אני בוחר אחת מהן. מסתכל לכיוון עיניה, אבל לא ישר לתוך עיניה, אלא כמה סנטימטרים הצידה, על משהו שנמצא מאחוריה, למשל. כך שכיוון המבט שלי עובר קרוב מאוד לעיניה, אבל הוא מכוון למקום אחר. היא מרגישה כאילו אני מסתכל עליה, מסתכלת עלי חזרה, לתוך עיניי. ברגע הזה אני מסיט את המבט שלי את אותו מספר בודד של סנטימטרים, ועכשיו מסתכל בדיוק לתוך עיניה.
רק עכשיו היא קולטת שלא הסתכלתי עליה קודם, ועכשיו, אחרי שהיא הסתכלה עלי ראשונה ואני זיהיתי זאת, גם אני מסתכל עליה. כאן חשוב לא להסיט את המבט ראשון בשום פנים ואופן. לתת לה לעשות את זה. היא קצת תסמיק, זה מצויין. תפסו אותה מראה התעניינות ראשונה. תוך 20 שניות בערך היא תסתכל עלי שוב, אני כבר יודע את זה. היא רואה שאני עדיין מסתכל עליה, והיא נאלצת שוב להסיט את מבטה. אפשר לחזור על המשחק. הדבר הזה מטריף את הבנות, גורם להן בלבול, זה ענק. אני מבצע את כל התרגיל עם כל אחת בשולחן ההוא, וזה מבלבל אותן עוד יותר. כשאחת מהן מזהה שאני עושה את זה עם החברה שלה, היא מרגישה שאיבדה אותי. מתחילה מעין מלחמה ביניהן על תשומת הלב שלי. כל העסק הזה נמשך בסביבות חמש דקות ונתן לי מטען אדיר של אמוציות. הייתי צריך לגשת לשולחן ולהודות לכל הבנות.
לפנייה לכתב/ת 
