זכויות האשה בנכסי הקריירה של בעלה
פסיקה של בית המשפט קובעת: ישנם מצבים בהם לאשה זכות לקבל בעת הגירושים יותר ממחצית הרכוש המשותף, כפיצוי בגין המוניטין המקצועיים וכושר ההשתכרות הגבוה שצבר הבעל במהלך חיי הנישואים, תודות לתמיכתה "מאחורי הקלעים" של אשתו לאורך השנים. טוב שם טוב משמן טוב
נכסי קריירה הם נכסים שאינם נראים לעין, וערכם אינו נמדד באמצעות קריטריונים רגילים בהם משתמשים לצורך אומדן שווי של נכס מוחשי כגון דירה. מדובר בנכסים שנצברים, בדרך כלל, על ידי בעלי מקצועות חופשיים, המנהלים עסק משגשג ומצליח משלהם, בתחום עיסוקם. נכסי הקריירה משקפים, למעשה, את הגורמים העומדים מאחורי הצלחתו של העסק כגון: מוניטין אישי ("שם טוב"), תארים ודרגות מקצועיות, ואת הרווח המפיק מהם בעל העסק בדמות של כושר השתכרות.
הדיון בנושא נכסי קריירה עולה על הפרק כאשר בני הזוג עומדים בפני גירושים. לא אחת ניתן להבחין במצבים שבהם כושר ההשתכרות של הבעל לאחר הגירושים עולה לאין שיעור על זה של האשה. פער זה קיים באותם מקרים בהם הגבר מחזיק במקצוע חופשי, ובקריירה משגשגת, אותה פיתח במשך שנות הנישואים, בעוד שהאשה סייעה לו להגיע להישגים מקצועיים אלה במתן תמיכה ועזרה, כשהיא פועלת "מאחורי הקלעים", ומוותרת, בפועל, על פיתוח קריירה משלה, כמו במקרה של ענת ודני.
הצד שלה - נקודת מבטה של ענת:
ענת הכירה את דני כשהיה סטודנט ללימודי רפואה באוניברסיטה. במהלך שנות הנישואים הראשונות השקיע דני, בתמיכתה ובסיועה של ענת, את כל כולו בלימודים האינטנסיביים. את שלושת ילדיהם של בני הזוג, שנולדו בזה אחר זה, גידלה ענת כמעט לבדה. הצורך להשקיע בבית ובמשפחה, בעיקר בעת היעדרויותיו הארוכות של דני מהבית, מנע מענת לפתח לעצמה קריירה אישית משלה. גם בתקופות בהן התגוררה המשפחה בחו"ל, לצורך התמחותו של דני בתחום הגינקולוגיה, לא השתלבה ענת בשוק העבודה והיתה עסוקה בגידול הילדים ובקליטתם במקום המגורים החדש. לימים, כשחזרו ארצה, נקלט דני מיד בעבודה באחד מבתי החולים הגדולים בארץ וקוּדם בהדרגה לתפקיד מנהל מחלקה. במקביל, פתח דני קליניקה פרטית משגשגת וצבר לעצמו מוניטין כאחד הרופאים בעלי השם בארץ בתחום הפוריות. הצלחתו של דני בתחום עיסוקו איפשרה למשפחה לחיות ברמת חיים גבוהה.
לאחר 20 שנה יחד, עלו נישואיהם של ענת ודני על שירטון. על אף רצונה להתגרש, חשה ענת כי גם אם תקבל מחצית מכל הנכסים והכספים שנצברו במהלך הנישואים, היא תימצא לאחר הגירושים בנקודת זינוק נמוכה הרבה יותר מזו של דני. בגיל 45, ללא הכשרה מקצועית וללא נסיון ממשי בשוק העבודה, חשה ענת כי היא "פיספסה את הרכבת". ענת סבורה כי היא זכאית להיות מתוגמלת עבור ויתורה על פיתוח קריירה משלה, שכן לא ניתן להשוות כלל בין כושר ההשתכרות העתידי של דני לאחר הגירושים, לזה שלה. פערי ההשתכרות בין בני הזוג, שלא היו רלוונטיים כלל במהלך הנישואים, הפכו למשמעותיים כל כך עבור ענת בהגיע הנישואים אל קיצם.
הצד שלו - נקודת מבטו של דני:
דני בכלל לא מבין מדוע ענת ממורמרת. אין בכוונתו לקפח אותה בחלוקת הרכוש, אלא בכוונתו לחלק את כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים בחלקים שווים ביניהם. יחד עם זאת, דני אינו מוכן להכיר בזכותה של ענת לקבלת זכויות כלשהן בהכנסתו העתידית. דני סבור כי פירות השקעתו בלימודים ובעבודה המאומצת במהלך השנים הם רכושו האישי בלבד, שכן הם נוצרו ביגיע כפיו שלו. דני טוען כי הוא זה אשר השקיע לילות כימים בלימודים, במשמרות ארוכות בבית החולים ובשעות עבודה אינסופיות בקליניקה. כל מה שנצבר עד לגירושים, מוכן הוא, בהתאם לחוק, לחלוק עם ענת, אולם כושר ההשתכרות העתידי שלו, כך לדעתו, שייך אך ורק לו.
מה אומרת פסיקת בתי המשפט בסוגיה?
עד לעת האחרונה, לא ניתן כל ביטוי לנכסי הקריירה בחלוקת הרכוש בין בני הזוג. אבל במספר פסקי דין חדשניים התייחס בית המשפט למצב בו כושר השתכרות גבוה יותר של הבעל נרכש עקב מאמץ משותף של שני בני הזוג, באופן שהאשה תרמה למאמץ המשותף, שיחררה את הבעל מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואיפשרה לו לפתח את הקריירה שלו. באחד מפסקי הדין האלה נקבע, כי חלוקת תפקידים כזו בין בני הזוג הופכת את נכסי הקריירה לנכס משותף. בנסיבות אלה, כאשר אחד מבני הזוג פיתח את הקריירה שלו ואילו השני תמך וסייע בידו להגיע להישגים המקצועיים, יש לדעת בית המשפט לחלק את הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג לא באופן שווה מבחינה כמותית דווקא, אלא באופן שוויוני, שיאפשר לשני בני הזוג נקודת זינוק שווה אל החיים.
בית המשפט מתייחס למספר קריטריונים שיש לתת עליהם את הדעת, כאשר מבקשים לחלק את הרכוש בין בני הזוג באופן שוויוני, כגון משך הנישואים, ההכנסה והרכוש שהביא כל צד אל הנישואים, רמת החיים שהיתה נהוגה במהלך הנישואים, יכולת ההשתכרות העתידית של כל צד (כולל רקע השכלתי, מיומנות תעסוקתית, משך היעדרות משוק העבודה), בחזקת איזה הורה ימצאו הילדים לאחר הגירושים וכולי.
4,500 שקל לחודש לאשה, גם לאחר הגירושים, למשך כל חייה
באחד מפסקי הדין שדנו בנושא נכסי קריירה בחר בית המשפט לאזן את כושר ההשתכרות העתידי הגבוה של הבעל אל מול זה הנמוך של האשה, באמצעות חיוב הבעל בתשלומים חודשיים לאשה, בסך של 4,500 שקל לחודש, גם לאחר הגירושים, למשך כל חייה, וזאת על מנת לצמצם את פער ההכנסות שנוצר לאחר הגט ולשמור על אותה רמת חיים של שני בני הזוג, כפי שהיתה נהוגה במהלך שנות הנישואים (בכפוף לכך, לא נפסקו לאשה במקרה זה זכויות בעסקו של הבעל).
ניתן להבחין בראשיתה של מגמה ההולכת ומתפתחת בבתי המשפט ליצירת שוויוניות בחלוקת המשאבים בין בני הזוג בעת הגירושים. יחד עם זאת, מדובר במגמה הנמצאת בשלביה ההתחלתיים. אין המדובר בקביעה המעוגנת בחוק או בהלכה המחייבת את כל השופטים היושבים בדין (מכאן, ההכרעה השיפוטית תהיה תלויה, בין היתר, בעמדתו של השופט בסוגיה הנ"ל). היום ניתן יהיה להעלות טיעון זה רק במקרים המובהקים, המעידים על פערי השתכרות ממשיים, ואשר ניתן לזהות בהם את הקריטריונים שפורטו כאן, בהם באופן בולט נמנע מאחד מבני הזוג פיתוח הקריירה, על חשבון קידום הקריירה של הצד השני והשקעה בניהול משק הבית וגידול הילדים.
עו"ד חיה זינגר ועו"ד שרון פרילינג מתמחות בדיני משפחה וירושה.
לפנייה לכתב/ת 
האשה ויתרה על הקריירה שלה לטובת שלו
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
עו"ד שרון פרילינג
עו"ד חיה זינגר
מומלצים
