הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות
משרד התחבורה מעוניין לנטרל כלי רכב שהפכו בעייתיים בידיים צעירות, אך עושה זאת בשיטה עקומה ומוכרת - איסור מוחלט על השימוש בהם בכביש. למה? ככה
גבירותיי ורבותי, משרד התחבורה מכה שנית. למרות שהעומד בראשו קיבל לפני כחודשיים צו 8, ארז את הצ'ימידן, עלה על מדים ומאז לא פשט אותם, עסקים נותרו כרגיל. שאלות חשובות נותרות ללא מענה, מינויים חשובים עוברים ללא ביקורת הולמת והחלטות חשובות מתקבלות מסיבות נכונות, בביצוע כושל.
החלטה אחת כזו נוגעת לכלי רכב בעייתי, בו עסקנו בעבר ובהרחבה. מדובר במה שמכונה אצלנו "טרקטורון משא". אתם יודעים, כלי הרכב הכמעט-רשמי ובכל מקרה מאד-נחשב של נערים ונערות מישובים מבוססים במיוחד במרכז הארץ. ומה עומד משרד התחבורה לעשות בנוגע לכלי הרכב הזה, שקיבל פרסום שלילי בעקבות תאונה קטלנית שאירעה לפני מספר חודשים? להוסיף פרק נוסף ושלומיאלי לסאגת הטיפול בו.
בשנים האחרונות עסקנו כאן בהרחבה בבעיית כלי הרכב האלה, המהווים סכנה ברורה ומוחשית למשתמשים בהם. לא מכיוון שהכלים בעייתיים, אלא מכיוון שלפחות בתחילת דרכם על כבישי הארץ, הם נהנו מחקיקה פרוצה לחלוטין ומזמינת צרות בטיחותיות. "ריינג'ר", "מיול", "תומקאר", כולם כלי רכב שנועדו לצרכי שירותים שונים בעיקר בשטח בעל בעיית עבירות, הפכו אצלנו לכלי שעשועים לצעירים, בידיים חסרות ניסיון וידע.
תאונת טרקטורון (צילום ארכיון: אורן-מדור צילום זק"א)
ועכשיו? נודע כי ועדת הכלכלה של הכנסת תדון בשבוע הבא בהצעה נוספת שמטרתה מניעת השתוללות בכביש של בני נוער, על כלי רכב שמשרד התחבורה הגביל ממילא למהירות של 50 קמ"ש וחייב בחגורות בטיחות. מה לומר, בהחלט מטרה מקודשת, ואני האחרון שאגיד מילה בגנותה.
משרד התחבורה מעוניין לתקן בכך את העוול שהוא בעצמו עשה, כאשר הגדיר - בתחילת דרכם - את הכלים בארץ כ"טרקטורון משא". הבעיה היא כי מתוקף הגדרה זו, לא רק שמותר לבני נוער לנהוג בהם על הכביש הציבורי, הם יכולים לעשות זאת כבר מגיל 16. מיותר לציין כי ההכשרה שהם עוברים מינימלית, וכי אין צורך בנהג מלווה.
למה זה ככה? כי על-פי חוק ובמקור, ילדים יכולים להוציא רישיון נהיגה על טרקטור (או טרקטורון משא) כבר בגיל 16, מן הסתם כדי לעזור להורים בעבודות משק.
ואת השרץ הזה שברא, מבקש כעת משרד התחבורה להרוג. כדרכו, הוא עושה זאת בצורה משונה. במקום להצהיר כי מעתה מותר לנהוג בכלי רכב אלו, נניח, מגיל 18 בלבד, או לפחות עם הרשאה מיוחדת שתינתן רק לבני גיל זה ומעלה, החליט משרד התחבורה פשוט להעיף את הכלים מהכביש, ולהחזיר אותם לשדות.
החלטה מבורכת מבחינת בני נוער אם תשאלו אותי. טיעונים כגון "זה הרבה יותר בטוח עבור הילדים שלי מאופנוע", נשמעים באזניי מופרכים בדיוק כמו היתר מכירת סיגריות לקטינים כי "זה פחות מזיק מאלכוהול". כהורה, איני יורד לסוף דעתם של הנכנעים באופן כזה לבעיה, באמצעות יצירת בעיה אחרת "מסוכנת פחות" לדבריהם. אופנוע זה מסוכן? אל תסכימו לרכוש אחד. מיול-ריינג'ר-תומקאר נחשב בעיניכם מסוכן? אל תרכשו אותו עבור הילדים. פשוט וקל.
ומה בעצם עושה משרד התחבורה? מעוניין לקבל החלטה אומללה מבחינת כל מי שעושה שימוש מושכל ויעיל בכלים האלה. מפעלים גדולים, רשויות מקומיות, משקים קטנים, אלה המשתמשים ברכב זה לצרכי עבודה כמו גינון, תחזוקה, פיקוח, לכולם אסור יהיה לעלות לכביש. תחשבו על פתרון אחר, אומרים במשרד התחבורה ומתעלמים לחלוטין מהמשמעות הפיננסית הכרוכה בכך.
ולמה משרד התחבורה פועל בצורה כזו? כי הוא רגיל. אין לי - וכנראה גם למשרד התחבורה - תשובה אחרת. אז נכון, התקנה טרם תוקנה, ובכנסת ועדת הכלכלה שאמורה לדון בהצעה בשבוע הבא יכולה וצריכה לחשוב פעם אחת נוספת. את הבעיה צריך ללא ספק לפתור, למורת רוחם של כל בעלי עניין כלכלי ביבוא הכלים, אלה שיאבדו שוק מצוין של צעירים עם הורים בעלי ממון. החברה לעומת זאת תרוויח סכנה אמיתית אחת פחות על הכביש. אלא שאולי הפעם, רק הפעם, תקבלו החלטה חכמה?
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg)
