שתף קטע נבחר

מה שלא ידעתם על תופעות לוואי מתרופות

הנה מה שהרופא שלכם לעיתים קרובות מדי לא מספר לכם: תרופות רבות עלולות לגרום לכם תופעות לוואי קשות לא פחות מהמחלה שממנה אתם סובלים. החוק אמנם מחייב אותו ליידע אתכם לגבי הנזקים האפשריים של כל תרופה, אבל לא תמיד יש לו זמן, ולפעמים הוא סתם שוכח

בערב פסח האחרון נתקפה א׳ ‭(30)‬ בתגובה אלרגית חריפה, שהתבטאה בכתמים אדומים וגדולים, בצורת חישוק, שהתפשטו בהתחלה על בטנה, ומשם כמעט על כל עור גופה. "מיד נזכרתי שזה קרה לי גם כששירתתי בצבא‭,“‬ היא מספרת. "גם אז זה התחיל בסימנים דמויי חישוקים אדומים, ובהמשך נוספו לזה גרד מטורף וקוצר נשימה‭."‬

 

א׳ פנתה למוקד חירום רפואי, והרופא שבדק אותה רשם לה תרופה נוגדת אלרגיה, שלא עזרה לה. "למחרת ניגשתי לרופא עור, והוא אמר לי שאני צריכה לקבל טיפול בתרופה סטרואידית בשם פרגניזון ‭,“(Fregnizon)‬ אומרת א׳. כשגם התרופה הזאת לא עזרה, פנתה א׳ לרופא עור נוסף, והוא החליט להעלות את מינון הסטרואידים שקיבלה.

 

במהלך החודש הבא חוותה א׳ תופעות מוזרות. "חשתי רעב קיצוני ולא נשלט",

 היא מספרת. “אכלתי כמויות אדירות. בנוסף הייתי עצבנית וחסרת שקט וסבלתי ממצבי רוח קיצוניים, שנעו בין דיכאון וייאוש לעצבנות וערנות יתר. ואם זה לא מספיק, לפתע הופיעו שיעור יתר בכל גופי ופצעונים בכתפיים, ובהמשך שיער ראשי התחיל לנשור.

 

הסימפטומים האלה היו תופעות לוואי ידועות של הסטרואידים שנטלה א׳. “במהלך אותה תקופה ביקרתי אצל שישה רופאי עור, ואף אחד מהם לא יידע אותי לגבי תופעות הלוואי שעלולות להיגרם לי מנטילת הסטרואידים‭,"‬ היא אומרת. "רופא אחד הפטיר, בדרך אגב, שאולי אתנפח קצת, ורופא אחר צייד אותי בתרופה פרופילקטית לקיבה, שניתנת תמיד כשנוטלים סטרואידים. רק הרופא האחרון שבדק אותי, חודש אחרי תחילת הטיפול, אמר לי שזה קורה בגלל הסטרואידים והפנה אותי לאנדוקרינולוג‭.“‬

 

היום, חמישה חודשים אחרי הטיפול בסטרואידים, שככו רוב תופעות הלוואי שפקדו את א׳, אך לא נעלמו לחלוטין. שיעור היתר נותר בעינו, הפצעונים לא עברו, אבל מצבי הרוח ותחושת הרעב הקשה חלפו. "אני עוד לא מרגישה שחזרתי לעצמי‭,"‬ היא אומרת.

 

“אני לא מבינה איך זה ששישה רופאי עור מומחים בדקו אותי, וכל אחד מהם בתורו העלה לי את מינון התרופה הסטרואידית, ואיש מהם לא מצא לנכון להזהיר אותי מתופעות הלוואי הצפויות. כשהם העלו את מינון התרופה, לא עלה בדעתם שאולי יהיו לזה השלכות? ברור שהייתי מסכימה לקבל את הטיפול גם אם היו מיידעים אותי, כי הייתי במצב לא טוב - אבל לפחות היתה נחסכת ממני הבהלה‭.“‬

 

"הפכתי לזומבית" 

לא מעט מטופלים קובלים על כך שרופאים לא טורחים להסביר להם מהן תופעות הלוואי שעלולות להיגרם להם כתוצאה מנטילת תרופה מסוימת. לפני כשנה וחצי, בבדיקות שגרתיות, התגלו ערכי כולסטרול גבוהים בדמה של אורלי זינגר. רופא המשפחה המליץ לה להשתמש בתרופה סימבסטטין, שמיועדת להפחית את ערכי הכולסטרול.

 

"כמעט שנה השתמשתי בתרופה והרגשתי מצוין‭,“‬ מספרת אורלי. “אבל בוקר אחד התעוררתי מכווצת כולי, עם כאבים עזים באגן שהקרינו על רגל ימין. לא יכולתי לזוז. הרגשתי כאילו מיסמרו אותי למיטה‭."‬ במהלך הימים הבאים הבחינה זינגר שהכאב ותחושת הכיווץ חריפים בעיקר בבוקר, משתפרים בהדרגה במשך היום וכמעט נעלמים בערב ובלילה.

 

"בשבוע הראשון לא יצאתי מהבית ושכבתי במיטה רוב שעות היום‭,“‬ היא מספרת. “בהמשך, כשלא יכולתי יותר, הלכתי לרופא המשפחה. הוא אמר לי שיש לי כנראה בעיה בשריר והפנה אותי לפיזיותרפיה‭."‬ אחרי הטיפול הראשון, כשלא הסתמנה הקלה במצבה, עברה זינגר להתעמלות קלה, שגם היא לא סייעה.

 

"מאישה ספורטיבית ופעילה הפכתי לזומבית. והכי נורא זה שלא הבנתי למה זה קורה לי‭,"‬ היא אומרת. כשלא חלה הטבה במצבה, פנתה זינגר לטיפולים אלטרנטיביים. "ניסיתי רפלקסולוגיה ודיקור - וכלום לא קרה. לא התעצלתי והלכתי גם לכירופרקט, אבל גם הטיפול שעברתי אצלו לא הזיז לכאבים שהיו לי".

 

בייאושה חזרה זינגר לרופא המשפחה, הוא הזריק לה וולטרן, אך ההקלה היתה זמנית בלבד. "כשהוא ראה שהטיפול לא עוזר לי נשלחתי לסי.טי גב ואגן. התוצאות לא העידו על ממצא חולני. הייתי על הפנים: אם הכל בסדר, אז מה בכל זאת לא בסדר איתי ולמה כל כך כואב לי‭."?‬

 

ואז, במקרה, שמעה זינגר מחברה שנוטלת אף היא את התרופה סימבסטטין שגם לה היו תופעות לוואי דומות. "החברה ביקשה שאקרא את העלון לצרכן, ונדהמתי‭,"‬ מתארת זינגר. "תחת הכותרת תופעות לוואי נרשם בבירור: ׳תופעות שמחייבות התייחסות מיוחדת - כאבי שרירים, רגישות או חולשה בשרירים. כיוון שבמקרים נדירים בעיות שרירים עלולות להיות רציניות, עליך לפנות לרופא מיד'".

 

עוד באותו יום החליטה זינגר להפסיק ליטול את התרופה. "תארי לעצמך לאיזה מצב הגעתי, שכבר לא היה אכפת לי שערכי הכולסטרול בדם יהיו גבוהים, ובלבד שאחזור לעצמי ושהכאבים הנוראים האלה ייפסקו‭."‬

 

יום אחרי כן הכאבים באגן כבר פחתו, ובהמשך נעלמו לגמרי. "ההקלה, שהיתה מיידית, נמשכה במהלך הימים הבאים. חזרתי לעצמי. התחלתי שוב לצעוד במרץ, לעשות ספורט, אני כבר לא עייפה ותשושה ולא צריכה לחשב כל תזוזה במיטה. אני רק לא מבינה למה צריך היה להעביר אותי סדרת טיפולים יקרים ומיותרים, במקום להבין שמדובר בתופעת לוואי ידועה לתרופה מוכרת ונפוצה‭."‬

 

תופעת לוואי מפחידה לתרופה שכיחה פקדה גם את ג׳ בן ה-‭.3‬ בחורף האחרון סבל הפעוט מנזלת אלרגית, שהציקה לו מאוד. "רופא הילדים רשם לו היסטפד - תרופה נוגדת אלרגיה - ולא הסביר לנו כלום מעבר לזה‭,"‬ מספר אביו.

 

כבר אחרי בליעת הכדור הראשון חל שינוי בהתנהגותו של ג׳. "הוא הפך לפרא אדם. התרוצץ בבית בלי מטרה, דפק את הראש בקיר‭,“‬ מספר האב. “לא ידענו מה קורה לו. הוא פשוט היה אחוז תזזית‭."‬

 

ההורים המודאגים פנו למוקד רפואי, והרופא שם שאל אם הילד מקבל תרופה כלשהי. אחרי ששמע את שם התרופה, הסביר להם שזוהי אחת מתופעות הלוואי שלה והורה להפסיק מיד את נטילתה. "חבל שהיינו צריכים לעבור את הניסיון הרע הזה‭,"‬ אומר האב. "אם רופא הילדים היה טורח ליידע אותנו לגבי תופעות הלוואי, היתה נמנעת מאיתנו בהלה עצומה. מישהו יכול לתאר לעצמו איך מרגיש הורה שהילד שלו פתאום משתגע לו מול העיניים‭."?‬

 

"תרופות אנטיהיסטמיניות עלולות לגרום לנמנום אצל מבוגרים ולתגובה הפוכה בילדים, כלומר התנהגות היפראקטיבית ופעלתנות רבה‭,"‬ מסביר פרופ׳ יצחק כץ, מנהל המכון לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה במרכז הרפואי אסף הרופא.

 

- מדוע חוסכים הרופאים את המידע החשוב הזה מהחולים?

"זה לא בסדר, אבל במקרה הספציפי הזה אני יכול להבין את הרופא, כי מדובר בתגובה קלאסית, שאין בה סכנת חיים. בכלל, תלוי לאיזו רמת פירוט צריך הרופא להגיע. לדוגמה, מחקרים הראו ששימוש בתרופה נגד אסתמה, ששמה סבוטייד או סימבוקורט, גורם לעלייה קלה בתמותה. במקרה כזה הרופא חייב ליידע את החולה. לעומת זאת, במקרה שהצגת לפניי מדובר בתופעת לוואי קלה, ולכן הרופא לא הסביר אותה להורים‭."‬

 

חובתו של הרופא

על פי מספר התלונות שהגיעו בשנה האא חרונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, מדובר בנושא שבהחלט מטריד את הציבור. השאלה היא אם חלה על הרופא חובת דיווח למטופל על תופעות הלוואי שעלולות להיגרם לו, או שהוא יכול להסתמך על כך שהמטופל יקרא את העלון לצרכן.

 

חוק זכויות החולה לא מותיר מקום לספק. בפרק ד׳, תחת סעיף ׳הסכמה מדעת לטיפול רפואי׳, נכתב בין השאר: "לשם קבלת הסכמה מדעת ימסור המטפל למטופל מידע רפואי שדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול‭,"‬ ובסעיף ד׳: ‭..."‬ הסיכונים שכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות הלוואי, כאב או אי נוחות".

 

אבל לא כל הרופאים נצמדים ללשון החוק. לכן בחודש יוני האחרון הנפיק מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ׳ אבי ישראלי, חוזר מנכ"ל, שנשלח לרופאים. "לאחרונה אנחנו עדים לתלונות של מטופלים שקיבלו טיפול תרופתי ללא הסבר על הוראות השימוש, תופעות הלוואי והתוויות הנגד‭,"‬ נכתב שם. "בטיפול רפואי, לרבות מתן תרופה, הרופא מחויב למסור למטופל את תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכונים. על הרופא למסור למטופל את כל המידע הנדרש אודות התכשיר הרפואי שניתן לו. יש לשים דגש על פירוט המידע בשפה שמובנת למטופל‭."‬

 

וכיצד אוכף משרד הבריאות את תקנותיו? "אחריותו של כל רופא היא למלא את חוק זכויות החולה‭,“‬ אומר ד"ר יצחק ברלוא ביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש מינהל הרפואה. “אנחנו לא אוכפים את החוק, אלא אם מגיעות תלונות - ואז הן נבדקות על ידי נציב הקבילות".

 

גם באיגוד רופאי המשפחה בהסתדרות הרפואית הבינו שלא רבים מהרופאים

 טורחים להקדיש עוד דקה מזמנם ולהסביר לחולים מהן תופעות הלוואי של תרופות. "לכן אנחנו מקיימים סדנאות מיוחדות לנושאי תרופות, תופעות לוואי והקשר עם החולים‭,"‬ אומר ד“ר ברוך יצחק, מזכיר האיגוד. גם לאיגוד רופאי המשפחה אין סמכות אכיפה, והאחריות למסירת המידע חלה כאמור על כל רופא.

 

אם כך, מדוע לא מקפידים הרופאים למסור את המידע? לדברי רופא משפחה מצפון הארץ שביקש להישאר בעילום שם, הדבר נובע מחוסר זמן. "אני רוצה לראות את כל החכמים האלה, שיושבים ומתקנים תקנות, שיישבו איתי יום אחד במרפאה ויראו חולים בשיטת הסרט הנע. אני יושב עם חולה ובמא קביל עונה לטלפונים ומקבל חומרים מרופא אים מקצועיים ומכתבי שחרור מבית חולים - מתי בדיוק יש לי זמן, אפילו דקה, להסביר למטופל בפירוט את תופעות הלוואי האפשריות של התרופה שהוא מקבל?".

 

גם חלק מרופאי בתי החולים לא טורחים להסביר למאושפזים את תופעות הלוואי. "יש רופאים שעושים את זה ויש שלא‭,"‬ אומר ד"ר ערן הלפרן, סמנכ"ל שירותי בריאות כללית וראש חטיבת בתי החולים של הקופה. “פסיקת בית משפט אמנם קבעה שעל רופאים לציין באוזני מטופלים את תופעות הלוואי שנגרמות מתרופות, אבל לא הייתי שם את היד על האש שזה באמת מה שקורה. רק במחלקות מסוימות, כמו אונקולוגיה או לחולי טלסמיה, מרחיבים הרופאים את ההסבר על תופעות הלוואי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
מה שהרופא לא מספר
צילום: סי די בנק
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים