או שאתה לא ישר או שאתה לא בעסק
כיצד יכול אדם המנווט את חייו לפי קודים מוסריים גבוהים לפעול בתחום אפל כמו תעשיית הנשק, בה השוחד הוא חלק מכללי המשחק? כנראה שעליו לבחור בתחום אחר
שוחד אישי מלווה את מהלכם של עסקים רבים, בעיקר כאלו המגלגלים כסף רב. אדם קרוב אצל עצמו ולא תמיד קל לעמוד בפיתוי לעשות לביתך ובגדול תוך ויתור על עקרונות מוסר.
כלל זה מתקיים גם במדינות הנחשבות למתוקנות, אך ברבות ממדינות העולם השלישי הוא כמעט לגיטימי. אתמול פורסם כי שר ההגנה לשעבר של הודו ומפקד חיל הים נחקרו בחשד למעורבות בפרשת שוחד הקשורה לעסקת ענק לקניית טילים מישראל לפני שש שנים.
עיסקאות נשק, המגלגלות כסף רב וחלק נכבד מהן נעשה מול מדינות העולם השלישי, הן כר נרחב ופורה לתשלומי שוחד בהיקפים אדירים. למעשה, חברה משמעותית המייצרת נשק לא תוכל לשמור על מעמדה לאורך ללא הסתייעות, בדרך ישירה או עקיפה, ב'כלי שימון' נאותים. המערכות העיסקיות שלה פשוט יחלידו.
התעשיות הביטחוניות של ישראל ניצבות בחוד חנית היצוא של המדינה. הן נחשבות לחברות טובות ואיכותיות שזכו לשבחים רבים לאורך השנים. הן גם לא נתפשות כחברות חסרות עכבות מוסריות. להיפך, מנהליהן לאורך השנים נחשבו לא כמנהלים ואנשי עסקים ציניים, אלא יותר כמי שממלאים שליחות חשובה למען ביטחון ישראל וכלכלתה. בדרך כלל הם לא נתפסו כאנשים המבקשים קודם כל לעשות לביתם. תדמית זו, למרות שינוי סדרי העדיפויות בחברה הישראלית, לא נשחקה משמעותית במהלך השנים.
אבל המנהלים בתעשיות הביטחוניות פועלים בשוק שאלה הם כללי המשחק שלו, שוק שחלקו אפל, שוק שחלק מעסקאותיו נעשות בחדרי חדרים, שוק שמשלמים בו שוחד.
מה יעשו? לא ישחקו את המשחק? אין להם ברירה, הם חייבים להשתלב בו. אך כיצד יעשו זאת מבלי לאבד את הקוד המוסרי שלהם ומבלי להפר כללי אתיקה ראויים? לא רק כדי שהחוק לא ישיגם, אלא בראש וראשונה כדי שיוכלו לחיות בשלום עם עצמם ועם דרך התנהלותם.
נראה שרבים מהם עושים הפרדה תודעתית בין עצמיותם – הכרתם האישית, לבין נתינת שלמונים. מן הסתם הם אומרים לעצמם: 'אנו אנשי מוסר, אבל בלית ברירה אנו מסירים את מוסרותיו. לא נעשה זאת למען טובתנו אנו, אלא לטובת החברה, ובעקיפין אף לטובת המדינה (בין אם המדינה היא בעלת החברה, כמו במקרה של התעשייה האווירית, או שהמדינה רק נהנית מההכספים שייכנסו לקופתה).'
'מפעם לפעם צצה הבעיה כאשר מישהו לא היה מספיק זהיר. הרי לא תמיד הדבר תלוי בנו. לעיתים השוחד ניתן על ידי מתווך ותפקידנו הוא רק לעצום עין. זה בהחלט מקל על הכאב המוסרי. אבל אם המתווך לא נזהר אזי הרבב למרבה הצער נדבק גם בנו.' נראה שזה היה המקרה שהתגלה אתמול בפרשת העיסקה בין התעשייה האווירית להודים.
האם ניתן להכשיר את השרץ מבחינה מוסרית במקרים כמו אלו? אלה מקרים המשופעים בנסיבות מקלות רבות, שכן הפעולה אינה מוסרית אך היא מקובלת כדבר שבשגרה, רבים נוהגים כך (קו הגנה מרכזי אצל ממנים פוליטית ומטרידים סדרתיים); זה לא נעשה לשם טובת הנאה אישית אלא למען ציבור מסוים; או, זה לא נעשה ישירות על ידינו, מישהו אחר ביצע בפועל את הפעולה הלא מוסרית?
תשובה חד משמעית, אוניברסלית, כנראה אין. כל אחד ותפיסת עולמו. אבל חוקרי אתיקה נוטים במקרה זה לקבוע כי 'או שאתה נוהג ביושר או שאינך נוהג ביושר' ועבורם התחום האפור הוא כבר לא לבן.
על כן, לפי תפיסה זו, אדם המנווט את חייו לפי קודים מוסריים גבוהים אולי אינו יכול לעבוד כאיש מכירות בתעשיית הנשק, וכנראה שגם בענפים רבים אחרים.
