מחיר השאננות וביטחון היתר בטכנולוגיה

תחקיר צה"ל בדבר ירי הפגזים לעבר בית חנון, במהלכו נהרגו 18 מתושבי העיירה, מעלה שאלות בדבר שאננות מיותרת וביטחון יתר בטכנולוגיה. אלו אמנם הכרחיים בשעת לחימה אינטנסיבית, אבל אינם לגמרי מוצדקים והכרחיים בנסיבות הלחימה בעזה.

ראויה לשבח המהירות שבה השלים הצוות הצה"לי בראשות סגן מפקד זרוע יבשה, האלוף מאיר כליפי, את התחקיר הראשוני. אבל התחקיר לא שלם. הוא אמנם נותן הסבר טכני משכנע וברור מדוע החטיאו 11 הפגזים שירתה הסוללה את מטרתם, ומדוע פגעו שבעה מהם בשני בתים המרוחקים 450 מטרים ממנה. ניתן לתהות בעקבותיו לגבי הנהלים ואמצעי הזהירות שאותם מפעיל צה"ל כשהוא מבצע ירי תותחים בקרבת אזורים מיושבים.

התקלה, כך התברר, הייתה במכלול של רכיבים אלקטרוניים במערכת ה"שילם" של הסוללה, הכוללת מחשב ירי ומכ"מ שעוקב אחרי הפגזים ומוודא שהם פוגעים במטרתם. מכלול זה הותקן לפני חמישה ימים מפני שמכלול ישן מאותו סוג, המבצע אותן פעולות אלקטרוניות נמצא בלתי תקין. את המכלול החדש (שגרם לתקלה) התקין צוות טכני של יחידה מיוחדת המתמחה במערכת ה"שילם", ואנשיה מוסמכים לאשר או לשלול את תקינות המערכת. אחרי שהושלמה התקנת המכלול החדש אישרו אנשי הצוות, המוסמכים לכך, את תקינותה. אבל לא בוצע ניסוי ירי שיאשר שהמערכת אכן תקינה ומדייקת בנתוניה.

קצין בכיר במטכ"ל שבקי בנתוני התחקיר, אמר שהנוהל אינו מחייב ניסוי ירי וכי הניסיון שנצבר בתפעול המערכת הוכיח שבדיקה אלקטרונית של הרכיבים מספיקה כדי לאשרה לשימוש.

אף על פי כן חייבים לשאול אם כאשר מדובר בירי רגיש כל כך, בסמוך לאזור מיושב באזרחים, די בבדיקה אלקטרונית של המערכת ואם לא ראוי לנסותה בפועל באמצעות ירי ממשי שיבחן את דיוקה. ואמנם בניסוי ירי שערך היום צוות התחקיר, עם אותו קנה בודד שירה את כל הפגזים, ועם אותה מערכת, דיווחה ה"שילם" על פגיעות מדויקות במטרה. אבל בפועל נפלו הפגזים בניסוי במרחק של 200 מטרים ממנה.

איך לא חשבו על זה קודם?

תמיהה נוספת נוגעת לטיווח המוקדם של התותח. על-פי הנוהל מתבצע, לפני כל ירי על מטרה מבצעית, ירי של כמה פגזים כדי לוודא שהתותח מכוון כהלכה וכי נתוני הירי שהוזנו למחשב שלו מדויקים וכי הפגזים פוגעים במטרה. גם במקרה שלפנינו התבצע טיווח 11 שעות לפני השעה שבה התבצע הירי המבצעי לתכלית. זה היה גבולי, אולי גבולי מדי כשמדובר בירי סמוך לאזור מיושב.

התקנות קובעות כי טיווח יתבצע לא יותר מאשר 12 שעות לפני הירי לתכלית. צריך לציין שאנשי הסוללה פעלו כראוי כאשר העלו בלון מדידה מטאורולוגי לפני הירי לתכלית כדי לוודא שהתנאים המטאורולוגיים לא השתנו. אבל גם הטיווח התבצע ללא תצפית רגילה או כזו שמבוצעת באמצעים טכנולוגיים. אנשי הסוללה הסתפקו בנתונים שהפיקה מערכת ה"שילם", כך שנוצר מצב שהם היו משוכנעים שהטיווח מדוייק בעוד שבפועל גם פגזי הטיווח סטו ממסלולם.

גם הירי בפועל, זה שגרם לאסון, התבצע מבלי שהיו אמצעי תצפית כלשהם שווידאו שהפגזים פוגעים במטרה. עובדה זו עלולה להתברר כמחדל הגדול מכולם. זאת מפני שירי ארטילרי מטבעו אינו מדוייק (ממדובר ב"נשק סטטיסטי"), בגלל הפיזור ה"טבעי" של הפגזים. בעבר, לפני שצה"ל התבסס על אמצעים אלקטרוניים וירי ממוחשב, נהוג היה לשלוח קציני תצפית קדמיים שיראו בעיניהם היכן פוגעים פגזי הטיווח. הם העבירו לסוללה תיקוני כיוון לפי הצורך. היום ניתן לבצע בקרה כזו באמצעות מזל"טים ואמצעי תצפית אחרים.

האם לא ראוי היה, כשמדובר בירי ליד אזור מיושב, ולאור לקחי העבר מהאסונות שקרו, לקיים תצפית כזו שתאמת את הנתונים שמספקת המערכת האלקטרונית, ותפסיק את הירי במקרה של סטייה? 

הקצין הבכיר במטכ"ל מבטיח שהתחקיר היסודי יספק תשובות לתמיהות אלה ואולי יחייב גיבוש נהלים חדשים. עכשיו רק נותר לשאול מדוע לא חשבו על כך קודם, למרות הכתובות הרבות שהיו על הקיר.