שביתה בנגב: "הגנים נסגרים - והילדים ברחוב"
4,500 בני 4-3 מהמגזר הבדואי לא ילמדו השבוע. הסיבה להשבתה על ידי העמותות המפעילות את גני הילדים: דרישות חדשות של משרד החינוך בתחום הבינוי, הפוגעות תקציבית בילדי המגזר. אב לפעוט בדואי: "לא נשלים עם זה שמשרד החינוך מתעלל בילדים שלנו". יו"ר עמותת אלביאן לחינוך ורווחה בנגב: "אין גן ילדים אחד בתל-אביב שהיה נסגר בגלל שימוש חורג"
"הגנים נסגרו והילדים שלנו ברחובות", אמר מוסא אבו-זייב, אב לבן 3. "לא נשלים עם כך שמשרד החינוך סוגר מסגרת יחידה הקיימת עבור הילדים שלנו. הילדים, בני 4-3, מסתובבים ברחובות. איזו ברירה יש לנו? לא נשלים עם זה שמשרד החינוך מתעלל בילדים שלנו".
באחרונה החמיר משרד החינוך את התנאים להכרה בגני הילדים הפרטיים (המגזר המוּכּר שאינו רשמי), ונוצר מצב שבו גנים אלה נלחמים על קיומם. מדובר בגנים שהוקמו במבנים שנועדו במקור למגורים, אך הוכשרו כגני ילדים לכל דבר.
עבּד אל-מוטלב, יו"ר עמותת אלביאן לחינוך ורווחה בנגב: "מדובר בילדים במצב כלכלי רע ובסיכון גבוה מאוד. משרד החינוך מעניש אותנו ענישה קולקטיבית ולא נותן לנו זמן להיערך מחדש להוצאת רשיונות כחוק - רשיונות שעד היום לא נדרשו מאתנו. אנחנו זרוקים ואין מי שישמע את הצעקה שלנו.
"זה קורה בגלל שאנחנו בדואים. אין גן ילדים אחד בתל-אביב שהיה נסגר בגלל שימוש חורג. אנחנו מגזר חלש כי אין לנו נציגים בממשלה".
הזנחה של 59 שנים
עד כה הסתפק משרד החינוך בהיתר בנייה, אישור בטיחות, אישור בריאות ואישור פדגוגי, ואולם כעת הוא דורש מכל גן פרטי הממוקם בבית פרטי אישור ל"שימוש חורג" מהוועדה לתכנון ובנייה ברשות המקומית. בהיעדר האישור, לא מאפשר המשרד הכרה לגנים כ"סמל מוסד" והמשמעות היא תקציבית - הגנים לא מקבלים תשלום של 600 שקל בחודש עבור כל ילד.
כעת מתנהל מאבק בין ארגוני הורים ועמותות לבין משרד החינוך בעניין הדרישה החדשה. לטענת ההורים והעמותות, "הדרישה נועדה להקשות ולהכשיל את פתיחתם של מאות גני ילדים פרטיים המנוהלים על ידי ארגוני הורים לטובת החינוך בגיל הרך".
ההורים טענים כי ההגדרה "שימוש חורג" מסייעת רק להגדלת הרווחים של הרשויות המקומיות, ואינה מהווה דרישה חינוכית. הם מבקשים לאשר את פתיחת הגנים ואת המשך העברת הכספים אליהם, עד להסדרת עניין "השימוש החורג" שגילו רק בשנת הלימודים הנוכחית.
המגזר הבדואי סובל ממחסור גדול בגני ילדים ומהזנחה של שנים רבות. חישובים אחרונים שערכו בארגון שתי"ל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים) - המתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - מעלים כי בשנים הקרובות צפויים להצטרף למערכת החינוך הבדואית בדרום כ-3,000 תלמידים מדי שנה. ואולם מוסדות חדשים כמעט לא נבנים.
ברהט, למשל, נוספו בחמש השנים האחרונות - על-פי נתוני פורום החינוך הבדואי בנגב - כ-2,400 תלמידים, אך נפתחו רק שלושה בתי-ספר יסודיים. גם שרת החינוך, יולי תמיר, מוּדעת לבעיה. לפני חודשים ספורים התייחסה לנושא התקציב עבור המגזר הערבי והמגזר הבדואי ואמרה: "אי אפשר לפתור בחודשים ספורים הזנחה של 59 שנים". ואולם דווקא בשל המחסור במבנים ובכיתות, החוקים החדשים הדורשים "שימוש חורג" יוצרים בעיה חמורה - למרבית הילדים שיישארו ללא גן ילדים אין אלטרנטיבה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מחויב בראש ובראשונה לשלומם, לבטיחותם ולבריאותם של הילדים, לרמת החינוך שהם מקבלים ולמקצועיות הכשרת הצוות החינוכי. כל הפרמטרים הללו נבדקים ונלקחים בחשבון במהלך מתן אישורי הפעולה לגנים הללו. המשרד אינו יכול לפי החוק - ואף אינו מעוניין - לתת יד ולתקצב גני ילדים שאין להם את האישורים ושאין אסמכתאות לכך שהם עומדים בכל הפרמטרים הללו, וזאת בשל דאגה לילדים.
"מוטב לבעלי הגנים הללו לעשות מאמץ, ולהתיישר על פי הקריטריונים הדרושים ואז גם ההורים יוכלו לדעת כי ילדיהם מטופלים היטב, וגם המפעילים יקבלו תקציבים המגיעים כחוק. המשרד נתן הארכה עד חודש מאי, גם לגנים שעדיין לא השלימו את תהליך הוצאת הרשיונות. מי שהשלים - קיבל את הכסף".
בתוך כך, המועצה הציונית בישראל יוזמת, לראשונה בתולדותיה, כינוס העוסק בסוגיית הבדואים בנגב. הכינוס יתקיים ביום שלישי בבוקר בדימונה. יישתתפו אנשי אקדמיה, ראשי ערים ורשויות מקומיות יהודיות ובדואיות.
מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, משה בן-עטר: "מיום-ליום הנגב נראה כמו מחנה פליטים. התהליכים המתרחשים בקרב העדה הבדואית מסוכנים לעתיד מרקם היחסים בנגב".
לפנייה לכתב/ת 
