"אלפי ילדים ערבים ובדואים ייזרקו מהגן לרחוב"

אלפי ילדים מהמגזר הערבי והבדואי צפויים להישאר ללא מסגרת ולהישלח לבתיהם בקרוב. זאת, עקב סכנת הסגירה שבפניה עומדים כ-300 גנים לילדים בני שלוש וארבע.

לאחרונה החמיר משרד החינוך את התנאים להכרה בגני הילדים הפרטיים (המגזר המוכר שאינו רשמי), ונוצר מצב שבו גנים אלה נלחמים כעת על קיומם. מדובר בגנים שהוקמו במבנים שנועדו במקור למגורים אך הוכשרו כגני ילדים לכל דבר.

עד כה הסתפק המשרד בהיתר בנייה, אישור בטיחות, אישור בריאות ואישור פדגוגי, אולם כעת הוא דורש מכל גן פרטי הממוקם בבית פרטי אישור ל"שימוש חורג" מהוועדה לתכנון ובנייה ברשות המקומית. בהיעדר האישור, לא מאפשר המשרד הכרה לגנים כ"סמל מוסד" והמשמעות היא תקציבית - הגנים לא מקבלים תשלום של 600 שקלים בחודש לכל ילד.

כעת מתנהל מאבק בין ארגוני הורים ועמותות נגד הדרישה החדשה, שלטענתם נועדה "להקשות ולהכשיל פתיחתם של מאות גני ילדים פרטיים המנוהלים על ידי ארגוני הורים לטובת החינוך הרך".

הטענה של ההורים היא, כי ההגדרה "שימוש חורג" מסייעת רק להגדלת הרווחים של הרשויות המקומיות, ואינה מהווה דרישה חינוכית. הם מבקשים לאשר את פתיחת הגנים ואת המשך העברת הכספים אליהם, עד להסדרת עניין "השימוש החורג" שגילו רק בשנת הלימודים הנוכחית.

אין בנייה חדשה במגזר

המגזר הבדואי סובל ממחסור גדול בגני ילדים ומהזנחה של שנים רבות. חישובים אחרונים שערכו בארגון שתי"ל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים), המתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעלים כי בשנים הקרובות צפויים להצטרף למערכת החינוך הבדואית בדרום כ‭3,000-‬ תלמידים מדי שנה. אולם מוסדות חדשים כמעט לא נבנים.

ברהט, למשל, נוספו בחמש השנים האחרונות, על-פי נתוני פורום החינוך הבדואי בנגב, כ-2,400 ‬ תלמידים, אך נפתחו רק שלושה בתי-ספר יסודיים. גם שרת החינוך, יולי תמיר מודעת לבעיה. בשבוע שעבר התייחסה לנושא התקציב עבור המגזרים הערבי והבדואי ואמרה ש"אי אפשר לפתור בחודשים ספורים הזנחה של 59 שנים". אולם דווקא בשל המחסור במבנים ובכיתות, החוקים החדשים הדורשים "שימוש חורג" יוצרים בעיה חמורה - למרבית הילדים שיישארו ללא גן ילדים אין אלטרנטיבה אחרת.

הורים נוספים פנו בימים האחרונים למשרד החינוך, בבקשה להקל בדרישה זו ולתת לחברה הבדואית תקופת ביניים של מעבר ממה שהם מכנים "חיי נוודות לחיי קבע והסתגלות", ולא להחמיר בפניהם את המעבר, שגם כך קשה עבורם, במיוחד כשהמבנה המשמש כגן ילדים קיבל היתר בנייה ראוי מוועדת תכנון ובניה, עמד במבדקי בטיחות ובריאות וכן פיקוח פדגוגי קפדני.

מענישים את הערבים פעמיים 

רסמיה אסדי פתחה השנה ארבעה גני ילדים בדיר אל-אסד (ליד כרמיאל), שנועדו להורים מעוטי יכולת. זאת במטרה לאפשר להורים לממן חינוך עבור ילדיהם, שכן רובם פליטי מערכת החינוך הממלכתית, שלא יכלו לעמוד בדרישות תשלומי ההורים. כעת בגן הפרטי החדש הם לא נדרשים לשלם ולו שקל אחד - ההסעות, הסייעות והגננות ממומנות על ידי אסדי. ההורים נדרשים להביא רק אוכל מהבית עבור הילדים וחלקם תורמים לפי רצונם וכפי יכולתם כדי לעזור באחזקת המקום. עיקר הכסף שהיה אמור להגיע ממשרד החינוך עבור הפרוייקט לא מגיע בשל ההנחייה החדשה וכעת חוששת אסדי: "אם לא יתנו לנו רישיון ממשרד החינוך הגן ייסגר".

לדבריה, "איך נשיג בכל חודש 60 אלף שקל עבור הוצאות? אנחנו חייבים לשרוד. בגלל מצב כלכלי קשה של ההורים, לא נבקש ולא ביקשנו מהם שקל, מה שמגיע לילדים ניתן, אבל למה משרד החינוך מקשה עלינו במקום לעזור"?

היא מוסיפה כי תמוה בעיני רבים ההקשר בין חינוך לוועדה לתכנון ולבנייה. "יש לנו את כל האישורים הנדרשים של קצין בטיחות, משרד הבריאות, הכל. אז מה הבעיה? אני ממש לא מבינה מה הקשר בין הוועדה למשרד החינוך".  

ח"כ ד"ר חנא סוויד (חד"ש) הסביר כי מדובר בבעיה כפולה: "מצד אחד הממשלה ומשרד החינוך לא בונים כיתות גן על מנת לספק צרכים שלנו, ומצד שני לא מקלים בדרישתם לשימוש חורג בבנייני מגורים שהוסבו לכיתות גן". לדבריו, "משרד החינוך מעניש את התלמידים הערבים פעמיים - פעם אחת כשהוא לא בונה להם כיתות גן ופעם שנייה כי הוא רוצה למנוע מהם להשתמש במבני מגורים מותאמים לחינוך כגן. משמעות ההנחיות החדשות היא זריקת אלפי תלמידים לרחובות".