מישהו יקר גילה לי כמה מדבק הוא החיוך וכמה נעימה היא הכרת התודה צילום אילוסטרציה: סי די בנק
יש הגורסים, ואני ביניהם, שקריצה מעצם קריצה מהגדרתה מעידה על חוסר השקעה, ולכן מצדיקה אי התייחסות. אבל כשמישהו מתייחס למה שכתבת בכרטיסך, משקיע בכתיבה יצירתית ואישית משלו, או סתם העז לנסות - אני משתדלת שלא להשיב פניו ריקם"
תמיד יהיו כאלה שבכל זאת מעדיפים התעלמות על פני דחייה, מנומסת ככל שתהיה, וישיבו בתגובה אגרסיבית, שלא לומר ארסית, בסגנון: היית חייבת לנקות את מצפונך ולהישאר מוסרית, הא? מצחיקה... סתם חיפשתי זיון, לא יותר מזה"
אם אני פונה למישהו, זה בגלל שאני מעונינת. זה אומר שבחנתי את כרטיסו, התמונה והמלל, והחלטתי שאני רוצה לדעת עוד. והיות שכך, ברור שאני מקווה לקבל ממנו מענה. וברור שאני מפתחת ציפיה כלשהי. כמובן, אתאכזב אם הבחור יענה שהעניין לא הדדי, אבל לא כמו שאתאכזב מלגלות כל יום שעובר שהוא אפילו לא טרח להתייחס"
כשהייתי צעירה ויהירה, לא ידעתי כמה התעלמות יכולה לצרוב. "סנובית" היה כינוי שהכרתי היטב. הרווחתי אותו ביושר. אבל מאז למדתי, את השנוא עליך אל תעשה לחברך (גם בג'יידייט)
שנים מנסים לשכנע אותי שאפשר פשוט לא לענות לפנייה של בחור באתר, והוא כבר יבין לבד שאני לא מעונינת. זה לא שאני לא מבינה, או לא מאמינה, אבל אני מתעקשת שיש גם דרך אחרת.
נכון שאין ביכולתי לשנות סדרי עולם, אבל מצאתי פה במה די גבוהה שיכולה, מסתבר, לקרב אותי לליבכם. אז תרשו לי לטפס עליה עם כל המטר שבעים שלי (עשרה מתוכם של מי שהמציא לשמחתי את הפלטפורמות) ולצעוק שאפשר גם אחרת.
לפני אי אילו שנים, כשהייתי צעירה ויהירה, לא ידעתי כמה התעלמות יכולה לצרוב. נהגתי לרכוב על אופניי ברחבי תל אביב ולהתעלם מהמחמאות שהיו נזרקות לעברי. לא חיוך, לא תודה. אפילו לא מבט. בעצם, חייבת להודות, היו כאלה שזכו לעונג המפוקפק של מבט בתגובה. מבט שעליו רק ניתן להגיד, "אילו מבטים היו יכולים להרוג. "סנובית" היה כינוי שהכרתי היטב. כמתעלמת סדרתית, הרווחתי אותו ביושר.
עברו השנים. גדלתי. החכמתי. אפילו בגרתי קצת. למדתי משהו חשוב, שאם אצליח להדביק בו אפילו אחדים, הרי שעשיתי את שלי:
"את השנוא עליך, אל תעשה לחברך" – את הכלל הוותיק הזה קבע בשעתו הלל הזקן. זה אמור להיות כלל גדול בתורה, אם לא התורה כולה. ולמרות שאי אפשר להאשים אותי בדבקות יתרה בדברי חכמים, אני מאמצת בחום את המשפט הזה ואת השלכותיו בכל הנוגע להתנהגות בין אדם לאדם.
מישהו יקר גילה לי כמה מדבק הוא החיוך וכמה נעימה היא הכרת התודה. אז ניסיתי - וזה עובד! יש לי אפילו לא מעט דוגמאות לתת לכם, מאתר ההיכרויות.
יש מקרים בהם אין ברירה אלא להתעלם
מצד שני:
למה אנחנו "לא נחמדות" / מאי לוין
יצא לי לשמוע את המשפט "ישראליות הן סנוביות" יותר מדי פעמים בזמן האחרון. חשבתם אי פעם שההתנהגות שלכם מובילה לזה? בכל מקום בו הייתי בעולם יכולתי לזהות תיירים ישראלים לפי נעיצת המבטים חסרת הבושה. אולי תגידו שאני מגזימה, או שאני צריכה להיות מוחמאת שמסתכלים עלי או מתחילים איתי. אז זהו, שלא
אמנם יש לא מעט מקרים בהם אין ברירה אלא להתעלם, למשל כשאין מנוי ואי אפשר טכנית להשיב, או מקרים בהם התעלמות מקובלת אפילו עלי, כמו קריצות מבעלי כרטיסים נטולי השקעה מינימלית. למעשה, יש הגורסים, ואני ביניהם, שקריצה מעצם הגדרתה מעידה על חוסר השקעה, ולכן מצדיקה אי התייחסות. אבל כשמישהו מתייחס למה שכתבת בכרטיסך, משקיע בכתיבה יצירתית ואישית משלו, או סתם העז לנסות - אני משתדלת שלא להשיב פניו ריקם.
אני תמיד מודה על הפנייה ועל ההתעניינות, וכשיש כאלה, גם על המחמאות. אני מסבירה שמחפשת משהו שונה ומאחלת לפונה בהצלחה בהמשך החיפוש. לדברים אישיים אני כמובן עונה באופן אישי יותר.
תמיד יהיו כאלה שבכל זאת מעדיפים התעלמות על פני דחייה, מנומסת ככל שתהיה, וישיבו בתגובה אגרסיבית, שלא לומר ארסית, בסגנון:
"היית חייבת לנקות את מצפונך ולהישאר מוסרית, הא? מצחיקה... סתם חיפשתי זיון, לא יותר מזה".
או תגובה כזאת (לא נגענו):
"בחיל ורעדה פתחתי את ההודעה הזו , רוטט מזרמים של התרגשות וציפייה.
כן מעונינת, לא מעונינת... מה זה משנה?! העיקר שהואלת בטובך לאחל לי שבת שלום!
בפעם הבאה שתקבלי פנייה ממישהו, חסכי ממנו את הטורח, הציפייה והזמן ושמרי לעצמך את איחולייך הלבביים".
"את לא בדיוק פרגיה מותק"
היתה אפילו בחורה אחת שהציעה להכיר לי מישהו, וכשהודיתי לה על הכוונות הטובות אבל הבעתי אי נכונות הפכה פתאום את עורה וכתבה לי תשובה: "את לא בדיוק פרגיה מותק". באמת תודה לך, נשמה טובה, על שהארת את עיניי.
אבל אפילו תשובות מייבשות שכאלה לא משכנעות אותי שטעיתי בהשיבי. הן רק מוכיחות לי שעשיתי נכון בכך שדחיתי את האנשים המסוימים ההם.
אם אני פונה למישהו, זה בגלל שאני מעונינת. זה אומר שבחנתי את כרטיסו, התמונה והמלל, והחלטתי שאני רוצה לדעת עוד. והיות שכך, ברור שאני מקווה לקבל ממנו מענה. וברור שאני מפתחת ציפיה כלשהי. כמובן, אתאכזב אם הבחור יענה שהעניין לא הדדי, אבל לא כמו שאתאכזב מלגלות כל יום שעובר שהוא אפילו לא טרח להתייחס. וכך, אני רוצה לחשוב, זה עובד אצל הרוב. אם כי יש לי ידיד שטוען בתוקף, שפניה באתר שווה בקושי לצקצוק שפתיים בבר, לכן אינה מצריכה התגייסות מיוחדת מצידי.
לדברי אותו ידיד, העובדה שבחור שלח פנייה בכלל, וקריצה בפרט, עדיין לא אומרת שיש לו עניין. "הוא צריך לעשות עוד דרך ארוכה בשביל לשכנע אותך שהוא בעניין", מנסה הידיד להרביץ בי את תורת הגברים, ואני מתקשה להאמין שהוא צודק. מצד שני, הוא, שמתנהג כמו מניאק מצוי, מוקף בחורות שרק מחכות למילה שלו והופ, הן קופצות.
אבל בסופו של דבר, שנינו רווקים. לכן עוד לא השתכנעתי שזה עובד רק בשיטת המניאקיוּת.
בשביל לחזק את הנקודה, ואולי גם לחמם לכם טיפה את הלב, אתן כמה דוגמאות מאנשים שידעו להעריך גם תשובה שלילית:
זאת פעם ראשונה שקיבלתי תשובה חייכנית ולא ישר תשובת מערכת 'לא מעוניינת'. אני רוצה לאחל לך הצלחה וברכה בכל דרכך, ואשרי רוב נשות ישראל ילמדו ממך נימוסי דור ונשמתיות. אשרי ותמצאי את מבוקשך.
תודה על ההתייחסות, זו יכולה היתה להיות תחילתה של ידידות מופלאה...ההפסד כולו שלנו. כל טוב ובהצלחה :-(
לילה טוב גם לך. זוהי הפעם הראשונה שעונים לי בשלילה בצורה כה מנומסת. תודה ובהצלחה.
הו... סופסוף בחורה נורמלית שיודעת להגיד מה שהיא רוצה (או לא רוצה) ולא משחקת משחקים! זו הפנייה הכי טובה שהיתה לי בזמן האחרון, כולל הפניות שנענו בחיוב :-)
המון תודה על זה שחזרת, זה מעיד על האשה האיכותית והמיוחדת שאת (ידעתי למי לשלוח מכתב), בכל אופן תודה רבה שיהיה לך חג שמח ואחלה חיים.
ואכן 'ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה' (גם פנימית וגם חיצונית).
תודה על תשובתך (מאורע נדיר באתר- שמישהי מואילה לנהוג באצילות ולענות, גם אם זה לשלילה :-) לא נותר לי אלא גם לך לאחל שנה טובה והמון הצלחה.
ויש את המשעשעים יותר, שחייבים לתת להם קרדיט על שמירת ההומור:
בהצלחה גם לך... רק שתדעי לך, שהשארת עוד לב אחד שבור בדרך... על מצפונך!
'בהצלחה וכל טוב' זה ממש נפנוף חזק מדי. מזל שהחזקתי טוב טוב בכסא ולא עפתי... כי אפילו לעכבר שלי אין זנב להחזיק בו... (אלחוטי, מה לעשות...)
קשה לי להאמין שזה נגמר. ליבי נשבר ואני לא מפסיק לבכות. אולי יש לך טישו? לפחות משהו קטן להרגשה גדולה?
תודה על תשובתך, כל מה שנותר לי להגיד בקול חזק: אוףףףףף.
אני יכול להבין את זה ומאחל לך בהצלחה. ואגב, אם פעם תחליטי לעצור את מעופך וללכת אחרי מנהיגות, תני סימן; יש כאן מישהו שיעמוד בשבילך בצמתים ויחלק פתק עם תמונתך לעם.
