"המאבק שלי בנאציזם הפך לעניין אישי"

מאז שהחלה לקבל שיחות איום מפעילי ימין קיצוני, חייה של אניטה (שם בדוי), תלמידה בעיר הגרמנית קאסל, השתנו ללא הכר. "אני תמיד מסתכלת מסביבי ובודקת אם עוקבים אחרי", מספרת בוגרת התיכון הטרייה בשיחה עם ynet. גורלה של אניטה, שנבחרה לוועד התלמידים האזורי, הוא רק דוגמה מדאיגה אחת של שיטות חדשות ויעילות שנוקט הימין הקיצוני בגרמניה ברצונו להשתלט על הרחוב.

הפרשה החלה לפני מספר שבועות, כשמועצת התלמידים פרסמה מודעה בה הזמינה את התלמידים לכנס הסברה נגד הנאציזם. באותו לילה התעוררה אניטה, ממארגנות הכנס, לצלצול טלפון כשמעברו השני צעק אלמוני "הייל היטלר" וניתק. בבוקר למחרת, כשיצאה ללימודים, צלצל המכשיר הנייד שלה ושוב הטריד אותו אלמוני שהזהיר: "אנחנו רואים אותך". אותן שיחות חזרו ונשנו, ואף נהיו מאיימות יותר. "הפעם יצאת עם תרמיל ירוק, אנחנו רואים הכל", אמר הקול הגברי בפעם אחרת. כשגלשה באינטרנט שלחו לה פעילי הימין האלמונים מסרונים והודיעו לה: "אנו יודעים שאת גולשת עכשיו". אניטה, בגלל אותן שיחות, כבר לא מעזה לשוב הביתה לבד בערבים וכששותפיה עוזבים את הדירה, היא מוצאת מקלט אצל הוריה.

"המקרה של אניטה אינו מקרה בודד", מסביר קארסטן מאייר, עיתונאי חוקר שעוקב אחר הימין הקיצוני בגרמניה מזה עשרים שנה. "הנאצים מתחילים להתארגן. הם נועזים יותר, מאורגנים יותר, ומה שמדאיג במיוחד - מקצועיים יותר".

המפגשים עם האנשים שמתחככים בסצינה הניאו-נאצית דומים להפליא: אסור לצלם או לתאר את חזותם, רוב השמות בדויים והראיונות נערכים בפינות העישון של מקומות ציבוריים הומי אדם. מאייר מספר כי בעיר קאסל יש מקומות בהם הוא מעדיף שלא להסתובב: "אני לא רוצה שיידעו איך אני נראה. חייבים להיות זהירים איתם". רק בחטף הוא מסכים לעבור ליד חנות הבית של הניאו-נאצים, ממש במרכז העיר. שם הם מצטיידים למשל במגפי הצנחנים האופייניים שלהם, אותם מגדירה המשטרה כ"כלי נשק קרים" ומאלצת לחלוץ אותן לפני כל הפגנה.

מאייר יודע מדוע הוא נזהר: הימנים הקיצוניים בגרמניה נמצאים בעלייה מתמדת. אין סטטיסטיקה כלל-ארצית של המשטרה, הואיל ומנגנוני הביטחון מאורגנים לפי חבלי הארץ השונים. אך כמעט מכל מקום התקבלו דיווחים בתום השנה על הכפלה במספר התקיפות הימניות או הפרת החוק האוסר על שימוש בסמלים נאציים. "המטרה שלהם היא להפחיד, כדי שישתקו ויפסיקו לפעול נגד הימין הקיצוני", מסביר מאייר. במזרח, בו הימין זכה להצלחות מרשימות בבחירות, יש כפרים אליהם שמאלנים כבר לא מעיזים להיכנס.

וכמו לכל מקום בעולם, הקידמה הגיעה גם לחוגים האפלים הללו. התיאומים ביניהם נעשים בפורומים באינטרנט, דבר שמקשה עד מאוד על מעקב משטרתי. אבל הרשת מספקת לא רק כלי הפצה יעיל במיוחד לאידיאולוגית השנאה הנאצית, היא גם נשק יעיל נגד אזרחים המתארגנים נגד הימין.

"הם מעתיקים פעולות מקבוצות קיצוניות כמו החמאס"

מאייר גילה כי האקרים ימניים פרצו למאגרי המידע של ארגונים אנטי-פאשיסטיים ובעזרתם פרסמו באתרים הנגישים לכל פעילי הימין, את הפרטים האישיים של כל מי שאי פעם הזמין מדבקה נגד הנאצים או ספר בעל תוכן דמוקרטי. המטרה המוצהרת של הרשימה: "תרסקו את האדומים!", כפי שנכתב באותיות אדומות על הרקע השחור. מספרי הטלפון המופיעים באתרים שלו אמורים לשמש לשיחות הפחדה וכתובות למשלוח דואר מאיים.

אבל זה כנראה עדיין לא מספיק. יש פעילים המתארגנים ומנסים לפזר כל כינוס המבקש ליצור משקל נגד. הם באים מצויידים במשרוקיות, הופכים שולחנות, תוקפים פעילי שמאל ומכים עד זוב דם. פעילים נשלחים על ידי תנועת הנוער של המפלגה הניאו-נאצית כדי להשתלט מבפנים על מועדוני נוער וספורט, וליצור חלופה לזרם הדמוקרטי המרכזי. "את זה הם מנסים להעתיק מקבוצות איסלאמיות קיצוניות, כמו החמאס", טוען מאייר.

נוסף על כל פעולות אלו, עוברים עורכי דין בעלי אידיאולוגיה קיצונית מעיר לעיר בגרמניה ומתדרכים את פעילי השטח מתי וכיצד לנצל פרצות בחוק כדי להפעיל אלימות. "הם חכמים יותר מפעם ולומדים לנצל את המערכות לטובתם", אומר מאייר.

המשטרה לא מתעלמת ולוקחת את התופעה הללו ברצינות רבה, כדי לנסות ולהניח את ידיה על כל פעיל ימין. "אנחנו לא עיוורים", אומר ל-ynet דובר משטרת קאסל, וולפגאנג יונגניטש, ומוסיף כי אשתקד הגבירו השוטרים את פעילותם נגד הנאצים. בכל מקום בו מנסים הנאצים לערוך מפגש, מפזרת אותו המשטרה לרוב לפני שהוא התחיל, גם אם הדבר נעשה בעילה דחוקה כגון תנאי היגיינה פסולים במטבח המועדון או חוקי עזר עירוניים אחרים.

במערב גרמניה התופעה עדיין שולית. בקאסל, עיר המונה כ-200.000 תושבים, מדובר להערכת מאייר בלא יותר מ-80 פעילים מושבעים. באתרי הבית שלהם הם מופיעים כנערים מופרעים, עם סגידה חולנית לאלימות וללא אידיאולוגיה ימנית מגובשת. "הם עדיין מעטים, אבל חייבים לזכור שמעט אנשים מסוגלים להטיל אימה על עיר שלמה אם הם מאורגנים היטב, והנאצים כאן בהחלט למדים", אומר מאייר.

למרות התגברות תופעת הנאציזם, הפעילים הדמוקרטיים רחוקים מייאוש. בגאווה מספר מאייר על הצלחותיו ועל נערים שהצליח להשיב לדרך הישר. גם אניטה אינה מבולבלת. השיחות לקראת הכנס אמנם הפחידו, אבל גם העלו את נחישותה של הנערה.

"אם אני אכנע, מי יעשה את העבודה? עבורי, המאבק בנאצים נהיה מאבק אישי. לכולנו יש אחריות שהדברים האפלים שהיו לא יתרחשו שוב בגרמניה. כעת אני נלחמת על האופי של המדינה הדמוקרטית שלי", היא אומרת, ורגע לפני יציאתה מהפאב אל הרחוב שוב בודקת שאף אחד לא עקב אחריה.