מקור לגאווה

אחר צהריים שמח ועמוס במיוחד עבר על יגאל מילר, אחראי פרוייקט רבייה ושחרור דורסים לטבע מטעם רשות הטבע והגנים בחי-בר שבכרמל. שתי בקיעות התרחשו בסמוך זו לזו בקני העיט הניצי ועיטם לבן הזנב. "שתיהן מרגשות ומוצלחות, אבל הוריו של גוזל העיטם לבן הזנב המתינו מספר שנים עד שזכו לצאצא ראשון", אומר מילר ל-ynet.

"עיטם לבן זנב נחשב לדורס הגדול בישראל ויש לו תפקיד חשוב מאוד בשרשרת המזון. הוא אגרסיבי, טריטוריאלי וצייד מעולה שאינו פוחד להתעמת עם אויבים גדולים יחסית. הם ניזונים מדגים, צבי ביצה, שפמנונים ויכולים לטרוף אפילו גור של שועל או תן קטן. ישנן תצפיות המעידות על כך שהם אוכלים גם קורמורנים ועגורים, כך שהם מהווים דורס מפחיד בשרשרת המזון". 

לדברי מילר, עד אמצע שנות החמישים העיטמים דגרו בשמורת הטבע החולה ובעמק בית-שאן. לאחר ייבוש החולה נפסק הקינון באיזור והעיטמים כמעט נכחדו לחלוטין בישראל.

פרוייקט השבת עיטמים לבני זנב לטבע החל בשנת 1992 על ידי רשות הטבע והגנים בחי-בר כרמל. המאבק להצלתם של דורסים נדירים נמצא בעיצומו ובחי-בר כרמל נעשים מאמצים רבים בכדי ליצור גרעיני רבייה בשבי, במטרה לנסות ולהחזיר פרטים נדירים לטבע. "העיטם לבן זנב האחרון שנצפה באמצע שנות החמישים, היה על עץ אקליפטוס בשמורת החולה וכאשר כרתו את העץ בתהליך ייבוש החולה, כמעט ולא נותר זכר למין הנדיר".

פרוייקט ההשבה של העיטמים "פורשים כנף" זכה עד כה להצלחה מרשימה, בדמות 39 פרטים שהושבו לטבע. על השמחה מעיב מותם של 13 פרטים, שמתו כתוצאה מהתחשמלות, ירי, הרעלה וצייד. הפרוייקט מנוהל בשיתוף עם גורמים במדינות אירופה השונות השולחות לחי-בר כרמל גוזלים שבוקעים אצלן. "מגיעים אלינו גוזלים מפולין, צ'כיה, הולנד, אירלנד, צ'כוסלובקיה וגם מהארץ", מגלה מילר.

רומן סוער ועתיר נוצות

זכר עיטם בן 20, שהגיע בשנת 1987 מגרמניה לא נחל הצלחות מרשימות בתחום עם המין השני עד שהמזל האיר לו פנים ונקבה חדשה הגיעה לחי-בר. איב, נקבת עיטם, בת 15, הגיעה לפני שנתיים מגרמניה. "הנקבה הרבה יותר גדולה מן הזכר ואחת הבעיות שצצו בגרמניה עם איב, היא שהם לא רצו אותה מאחר והיא הרגה את בעלה. כל מתח והכבדה בתנאי המחייה של העיטמים עלולים לגרום לנקבה להרוג את הבעל, אבל אני התאהבתי בה. יש לה פוטנציאל גדול ואני שמח שהיא מממשת אותו בישראל", אומר מילר בחיוך.

התחזיות התגשמו בצורה הטובה ביותר ורומן עתיר נוצות פרץ בין איב לזכר הבוגר. בעוד שבגרמניה הטילה איב פעם אחת בלבד, זמן קצר לאחר שנקלטה בחי-בר, היא הטילה שתי ביצים. "איב ובן זוגה דגרו עליהן אך למרבה הצער הדבר לא צלח ולא בקעו גוזלים מהביצים", מציין מילר. ב-18.2.07 בשעה 17:30, הטילה איב שתי ביצים בקן הממוקם בתא הגידול. בגרעין הרבייה של העופות בשמורת הטבע בכרמל, כמעט ואין מגע בין אדם לדורסים. הפיקוח מתבצע על ידי מצלמות במעגל סגור והמזון ניתן דרך מסתורים וקירות. כל זאת בכדי לאפשר לבעלי החיים להרגיש כמו בטבע. כיום הדורסים בחי-בר זוכים לדגים המתקבלים כתרומה ממעגן מיכאל.

מילר נאלץ להתמודד עם בעיות טכניות רבות בימים האחרונים: אחת מסופות הברקים האחרונות פגעה בתשתית מצלמות הרשת במקום והוא נאלץ לבקר מקרוב את בעלי החיים על מנת לוודא כי מצבם תקין. תקופת הדגירה הממוצעת נעה בין 39 ל-42 יום, אך כשניגש אמש מילר לקן העיטמים בשעות אחר הצהריים, הוא הופתע לגלות כי הגוזל הגיח ביום ה-37, בניגוד לכל התחזיות.

"לראות את זה קורה מול העיניים זו חוויה מרגשת במיוחד. תוך שלושה ימים הגוזל השני אמור לבקוע ואם שניהם ישרדו, אז ההורים יגדלו אותם יחד. בגיל חודשיים וחצי הגוזלים יתחילו לעוף. רק כשהם יתחילו לרדת מהקן וילמדו לצוד לב, נוכל להעביר אותם לשלב הבא, לקראת שחרורם לטבע", מספר מילר ואומר כי התוספות החדשות בגרעיני הרבייה מעניקות תקווה רבה להצלת דורסים בסכנת הכחדה.