קק"ל: פועלים לטובת הדורות הבאים

מתוך 12,000 דונם יער שנשרפו במלחמה בכל היערות, קק"ל בצעה פעולות שיקום בשטח של כ-1,200 דונם, כ-10% בסה"כ מהשטח שנשרף. הסיבה להיקף הפעולות הקטן יחסית לנזק, הוא הרצון לתת לרוב השטח להתאושש במשך שנה לפחות, לעודד כיסוי צמחיה עשבונית, לעודד התחדשות טבעית, למנוע סחף קרקע ולתכנן בקפידה את פעולות השיקום.

השטחים ששוקמו כבר השנה היו שטחים על מדרונות מתונים יחסית, שטחים

 בהם המין השולט הוא אורן ירושלים אותו מעוניינת קק"ל להחליף באופן חלקי, בשל רגישותו לכנימת המצוקוקוס. שטחים נוספים ששוקמו הם של יער צעיר, בו לא צפויה התחדשות טבעית. יתר על כן, חלק מהשטחים שנכרתו השנה לא ניטעו מחדש אלא הושארו להתחדשות טבעית.

בשטחים שהוכשרו לנטיעה וחידוש טבעי היה צורך לכרות את העצים ולפנותם מהשטח. פעולה זו נעשתה על ידי שימוש בטרקטורים מיוחדים המצויידים בגלגלי בלון שמקטינים את הנזק לקרקע. ההוצאה של העצים נעשתה בנתיבים קבועים, כדי להקטין את הנזק לקרקע. מלבד זאת, גם לאחר שנה או שנתיים יהיה צורך בכריתת העצים והוצאתם מהשטח, וזאת כדי לאפשר את ההתחדשות הטבעית או את פעולת הנטיעה.

דווקא השארת העצים בשטח תגדיל את סכנת השריפות בעתיד ותעודד התפתחות מחלות ומזיקים שעלולים לתקוף את העצים הבריאים. ברוב השטחים שהוכשרו לנטיעה ביער ביריה, ההכשרה נעשתה בעזרת טרקטור זחל קטן שחרש תלמים במרווחים לאורך המדרון בניצב לקווי הגובה במטרה ברורה להקטין נזקי סחף קרקע (פעולה שנעשתה בעצת מומחים לשימור קרקע וקיבלה את תמיכת הצוות המדעי שהוקם ללוות את פעולות השיקום). בשאר השטח נחפרו בורות ידניים לנטיעת השתילים

כל פעולות השיקום מלוות על ידי חוקרי יער, אקולוגים ואנשי קרקע. לאורך התהליך נערכו מספר מחקרים ובמקביל מתקיימות פעולות ניטור המלוות את תהליך השיקום. בימים אלה מוקמת בביריה תחנה למחקר ארוך טווח שתלווה את התהליכים המתרחשים בעקבות השריפה, הן הטבעיים והן הייזומים. ישנן דעות שונות ומגוונות לגבי דרך הפעולה האופטימלית, ובמקרה זה לא היתה הסכמה פה אחד.

מכיוון שמרבית השטח היערות נותר ללא התערבות הייתה השנה פריחה רבה, כולל בשטחים שהוכשרו לנטיעה או חידוש טבעי. ידוע שאחרי שריפה יש פריחה רבה יותר של חד-שנתיים וגיאופיטים כתוצאה מהקטנת התחרות.

צריך להבין שכאשר אומרים "להשאיר את היער לחידוש טבעי", יהיה זה חידוש של אותו המין, וקק"ל מנצלת את ההזדמנות ומגוונת את היער על ידי נטיעה רבה של עצי חורש טבעי רחבי עלים, עצי בוסתן וארזים.

85% מהעצים שניטעו השנה ביער ביריה היו של המינים האלו. במס' מקומות שהיו נטועים באורן קפריסאי (ברוטיה) הושאר השטח להתחדשות טבעית של האורן. בחלק מהנטיעות נעשה שימוש במינים עמידים לשריפות, כדי ליצור קווי חיץ נגד שריפות עתידיות. הקק"ל יוצרת יער מעורב, מגוון, רב גילי ומאריך ימים לדורות הבאים. לפני קצת למעלה מ-60 שנה היו מדרונות יער ביריה חשופים ללא עצים כלל. היער נוצר בזכות הנטיעה של עצים על ידי תושבי ביריה וצפת בשנות ה-50. השילוב של תהליכים טבעיים והתערבות יזומה הוא המתכון הנכון לחידוש היער.

הנטיעות שנעשו בקיץ היו סמליות בלבד, בכדי לציין את התחלת שיקום היערות. שר הפנים, יו"ר הקק"ל ונשיא קק"ל ארה"ב נטעו בסך הכל 5 עצים. 99% מהעצים שקק"ל ניטעו השנה בחורף, שהיא העונה המתאימה לנטיעת עצים. חלק גדול מהעצים ניטעו על ידי הציבור הרחב במסגרת עבודות מתנדבים ונטיעות ט"ו בשבט.

• הכותב הוא מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן בקק"ל, אחראי על פעולות השיקום ביערות הגליל העליון