שוורצענגר

אם מישהו היה עורך היום סקר בקרב המכורים לפורמולה 1, הוא היה מגלה שחלקם - מתוך נימוס אני לא אומר "רובם" - מאמינים שהבוס של מקלארן־מרצדס, רון דניס, נתן העונה את המכונית השנייה של הקבוצה ללואיס המילטון רק בגלל שהוא שחור. לא משנה כמה מוכשר הנהג האנגלי בן ה־22, או כמה ארוכה רשימת ההישגים שלו. בסופו של יום, יהיו לא מעט אוהדים שידליקו עוד קוהיבה שמנמנה וימלמלו, "דניס הזה חושב שהילד יהיה הטייגר וודס הפרטי שלו".

שיהיה ברור, להגיד שדניס עיוור לצבע העור של המילטון זאת נאיביות לשמה. ראשית, "הנהג השחור הראשון בפורמולה 1" זה דבר שמצלצל נהדר מבחינת יחסי ציבור. ושנית, גם בלי להכיר אישית את האיש החזק של מקלארן, אני מוכן לשים כסף שהוא מודע לאפשרויות הכלכליות הגלומות בנהג שחור שטס על מסלול הספורט האקסקלוסיבי ביותר בעולם. מהבחינה הזאת, להמילטון באמת יש פוטנציאל להפוך לטייגר וודס חדש. אבל אם דניס החליט להמר עליו, זה כי הוא חולק עם וודס משהו הרבה יותר חשוב מפיגמנטים: כישרון ענק.

אז כן, לואיס המילטון הוא השחור הראשון בפורמולה 1. אבל לפני הכל, הוא נהג גדול. כל כך גדול שבתוך שנתיים־שלוש הוא יכול להיות אלוף העולם.

האיש שבא לקחת

ב־25 בינואר עלה המילטון על מסלול ריקרדו טרומו בוולנסיה, שם נערכו המבחנים הראשונים של העונה. בנונשלנטיות מוחלטת הוא סחט את דוושת הגז, טיפס למהירות של 296 קמ"ש - ואז פגש מקרוב מחסום צמיגים. ה־MP4-22 החדשה, הכסופה והנוצצת של מקלארן, התרסקה לחלוטין.

המילטון יצא מהמכונית המעוכה בלי שריטה, אבל ההלם מסביב היה גדול. לראשי קבוצת מקלארן היה ברור שעכשיו הם יצטרכו להתעמת בפומבי עם שאלות לא קלות, שקודם רק נלחשו בחדרי חדרים. אולי הוא צעיר מדי? אולי הוא לא בשל למעבר מסבב ה־GP2 לפורמולה 1? ואולי פשוט גדול עליו להיות חבר בקבוצה של אלוף העולם פרננדו אלונסו - קבוצה שהיא הפייבוריטית של רוב הפרשנים לזכות העונה בשני התארים, האישי והקבוצתי?

"יום אחד יהיה לי זקן, אתם תראו" (צילום: רויטרס)

דווקא רון דניס לא היה מודאג במיוחד. לפחות לא בקשר להמילטון. הוא מכיר אותו טוב־טוב מאז שהיה בן 12, ויודע שיש לו על מי לסמוך. הדאגה היחידה שלו היתה למכונית, כי מקלארן העמידה רק שני אקזמפלרים למודל החדש שלה: אחד לאלונסו והשני להמילטון.

שבוע אחרי שנשלחה לטיפולים אינטנסיביים באנגליה, המכונית המרוסקת חזרה לוולנסיה. ומה תגידו, היא היתה כמו חדשה. יום אחרי שחזרה מהמוסך - כלומר בסך הכל שמונה ימים אחרי התאונה - המילטון חבש שוב את הקסדה, נכנס לקוקפיט ונתן בגז בכל הכוח. הוא גבר על עשרת הנהגים שהשתתפו במבחנים באותו שבוע, בהפרש של יותר מעשירית השנייה בהקפה המהירה ביותר. בתום 120 הקפות כבר לא היה ספק שזורם לו קרח בוורידים.

המילטון לא יכול להיות מוכן יותר לתחילת הקריירה שלו כנהג פורמולה 1. הוא התחיל להתכונן לרגע הזה בגיל שבו לרובנו עוד לא צומח שיער מתחת לקו הצוואר, ובחודשים האחרונים טחן שעות על המסלול והתאמן מדי יום במכון הכושר של מקלארן. האימונים שלו כללו גם תרגול מנטאלי אינטנסיבי ושינון כל החוקים והתקנות של הפורמולה 1, כשהמטרה המוצהרת היא להפוך אותו לנהג בשל פיזית ונפשית. לא רק יחסית לגילו, אלא בכלל. "הרבה אנשים טוענים שהמילטון היה צריך להתחיל בקבוצה פחות תחרותית כדי שעומס הציפיות לא יהיה כל כך כבד", הודה רון דניס לפני כמה שבועות, "אבל האמת היא שהוא מתמודד עם זה נהדר. אני יכול לומר שהיום, עוד לפני שערך את הבכורה שלו, אין כמעט נהגים שיודעים כל כך הרבה על הפורמולה 1 כמוהו. ניסיון? זה משהו שאי אפשר לקנות או ללמוד. את זה הוא יצבור במשך השנה".

"איפה אני אחנה פה? הכל אדום לבן" (צילום: רויטרס)

פייר, קשה לזכור מתי עולם הפורמולה 1 עצר את הנשימה לפני הבכורה של נהג חדש וצעיר כמו שקורה עכשיו עם המילטון. לא איירטון סנה, לא מיכאל שומאכר ובטח שלא פרננדו אלונסו - שמי בכלל התייחס אליו לפני שש שנים - עוררו כל כך הרבה מתח וציפייה. כן, לואיס המילטון זה סיפור מליגה אחרת. למרות שהיום מכירים אותו רק חובבי המירוצים, אני חותם על זה שכבר בשנה הקרובה הוא הולך להיות כוכב. ולא רק במדורי הספורט.

5 מיליון סיבות

כמו בהרבה אגדות ספורט, גם באגדה המתהווה של המילטון אפשר למצוא אבא קשה־יום שעשה הכל כדי להפוך את הבן שלו למישהו, ולא למישהו שמתקן מזגנים.

אנתוני המילטון היגר לאנגליה מהאי הקאריבי גרנדה, ומאז שלואיס בן השבע הראה לו מה הוא יודע לעשות עם מכונית קארטינג זעירה, הוא החליט להתמסר לטיפוח הקריירה שלו. וזה לא היה דבר פשוט. ספורט מוטורי זה לא כדורגל, שמספיק כדור סמרטוטים ושתי אבנים בשביל לשחק בו. מי שרוצה להיות נהג מירוצים צריך שמישהו יממן לו את האימונים ואת ההשתתפות בסבבים זוטרים, שאין בהם רווחים אלא בעיקר הוצאות. בקיצור, מי שמתכנן להגיע לפורמולה 1 (או לצורך העניין למוטו GP), צריך ספונסר. לכן כמעט כל נהגי המירוצים באים ממשפחות אירופיות אמידות, וזה עובד אותו דבר עם נהגים ברזילאים. אמרסון פיטיפלדי, נלסון פיקה, איירטון סנה, רובנס באריקלו ופליפה מאסה - לכולם יש אבא עשיר.

אם כבר הזכרנו את ברזיל, שימו לב לפרט הבא: כל נהגי המירוצים שמגיעים ממנה הם לבנים, למרות שרוב הספורטאים הגדולים של ברזיל בענפים אחרים הם שחורים. מה שמוביל אותנו לבעיה השנייה שמשפחת המילטון נאלצה להתמודד איתה. אין, ומעולם לא היו, נהגים שחורים בעולם המירוצים.

אנתוני המילטון לא היה מליין או לבן, אבל הוא היה נחוש. וכשבנו זכה בתואר הראשון הראשון שלו, בגיל שמונה, הוא החליט שלא הצבע ולא הכסף יעצרו אותם. "לא היתה לי ברירה. נאלצתי לקחת עבודה שנייה ושלישית כדי לממן לו את הקריירה", הוא מספר. "נכון שהלימודים של לואיס נפגעו בגלל השעות הארוכות על המסלול, אבל היה לנו דיל: אם אני אשקיע 100 אחוז בעבודה כדי להביא את הכסף, אז הוא יהיה חייב להשקיע 100 אחוז בלימודים. אוקיי, 80 אחוז".

גם להמילטון הבן לא חסרה נחישות. בטקס הענקת פרסים של המגזין "אוטוספורט" בלונדון הוא ניגש אל רון דניס, ביקש חתימה ועדכן אותו: "יום אחד אני רוצה להיות נהג פורמולה 1 בקבוצה שלך". השנה היתה 1995. לואיס המילטון היה בן עשר. דניס, מהאנשים החזקים ביותר בעולם המירוצים, התרשם מהתעוזה והציע לילד להתקשר אליו בעוד תשע שנים. אבל כבר כעבור שנתיים, כשהמילטון היה כולה בן 12, מקלארן החתימה אותו כאחד מנהגי תוכנית הפיתוח של הקבוצה.

מבחינתו של דניס, גיוס של נהג קארטינג בן 12 היה בעיקר ניסוי לטווח ארוך. "אקספרימנט 'גבירתי הנאווה' שלי", הוא קרא לזה. מבחינת ההמילטונים, זאת היתה הצלה: אב המשפחה כבר לא היה מסוגל לשאת את הנטל הכלכלי שרק הלך וגדל. הגב הרחב של מקלארן אפשר לבנו להמשיך להתפתח - וזה בדיוק מה שהוא עשה.

מאז שהצטרף למקלארן, לואיס המילטון מיצב את עצמו ככוכב הגדול הבא של עולם המירוצים. ב־2003 הוא זכה בסבב פורמולה רנו הבריטי; ב־2005 הוא לקח את סבב הפורמולה 3 האירופי; והשנה הוא כבר ניצח ב־GP2, הסבב החשוב ביותר לפני הפורמולה 1.

בשנה שעברה, לקראת עונת 2006, הצליח רון דניס לשכנע את אלוף העולם פרננדו אלונסו לעבור מקבוצת רנו - שאיתה זכה בשתי אליפויות עולם רצופות - למקלארן. אבל עד לסיום העונה החולפת סירבה מקלארן לחשוף מי יהיה הנהג השני של הקבוצה. בספרד החזיקו אצבעות לפדרו דה לה רוסה, מי שהיה הנהג השני של הקבוצה אחרי עזיבתו של הקולומביאני חואן פבלו מונטויה, בתקווה שמקלארן־מרצדס של 2007 תהיה קבוצה על טהרת הספרדים. אבל לדניס היו תוכניות אחרות. אולי הרעיון של שני ספרדים בקבוצה אנגלית־גרמנית לא התאים לו, ואולי הוא הבין שהמילטון פשוט מוכשר יותר מדה לה רוסה.

כשהשורות האלה נכתבות, המילטון כבר הוכיח את עצמו אחרי שסיים שלישי במרוץ הראשון של העונה - המיקום הכי גבוה לנהג חדש בסבב בשנים האחרונות. עכשיו נותר רק לראות אם הוא ימשיך להצדיק את ה־5 מיליון ליש"ט שמקלארן השקיעה בו עד היום, והאם הוא מסוגל לעשות לפורמולה 1 את מה שטייגר וודס עשה לגולף. כי אם כן, אז מחכה לנו פה מהפכה.

מהירות לעם

זה לא מקרה שכבר עכשיו משווים בין המילטון לוודס: שניהם פלשו לענף ספורט עם תדמית לבנה, אליטיסטית ועשירה. שניהם מוכשרים כמו שדים. ולשניהם יש אפיל מהפכני. וודס כבר עשה את המהפכה שלו, כשהביא את הגולף לקהלים חדשים - מה שהפך אותו לספורטאי העשיר בעולם. ואנשים שמבינים בספורט, בכסף ובחיבור בין שניהם יודעים שהמילטון הוא הנהג היחיד שיכול להפוך גם את הפורמולה 1 לספורט של ההמונים. למשהו שגם בשכונות העוני של לונדון, אמסטרדם ויוהנסבורג יתאהבו בו. אבל חובת ההוכחה עליו, והיא כבדה.

דיוויד קולתארד, הנהג הוותיק של קבוצת רד בול, טוען למשל שהיה עדיף להמילטון להעביר את השנה הראשונה שלו בפורמולה 1 כנהג מבחן. קודם ללמוד את העולם החדש ואת הדרישות האדירות, ורק אז להפוך לנהג מהמניין. "האדם הראשון שישוו אותו אליו הוא הנהג שלצידו, פרננדו אלונסו", הוא אומר. "והשוואה כזאת יכולה להרוס לו את הביטחון".

המילטון יודע שהלחץ עליו עצום. לא רק שהוא קופץ ישר למים הקפואים, ולא רק שהוא עושה את זה בגיל כל כך צעיר: הוא גם מצטרף לקבוצה שאמורה להסתער השנה על כל התארים. להיות מספר שתיים של אלוף העולם והמועמד הראשי לזכייה באליפות העולם לנהגים זה עסק תובעני בפני עצמו, אבל מקלארן גם מצפה מהמילטון שיביא נקודות לטובת אליפות היצרנים. זה הרבה בשביל כל נהג. בשביל נהג בן 22 בעונת הבכורה שלו, זה המון.

למזלו של המילטון, יש לו בוס שמאוד מאמין בו. "יש לו המון ביטחון עצמי אבל אין בו גרם אחד של שחצנות", אומר עליו רון דניס. "לואיס גם הקשיב במשך כל השנים, דבר שהרבה נהגים צעירים לא רוצים לעשות. הוא בנה את הקריירה שלו באופן מרשים, וההזדמנות הזאת מגיעה לו".

לכל הפחות, לואיס המילטון תמיד יהיה סיפור טוב. מספיק לראות את אחיו הצעיר ניקולס, שסובל משיתוק מוחין ומגיע על כיסא גלגלים כמעט לכל מירוץ, כדי להבין שלפחות מבחינה תקשורתית מחכה לו קריירה יפה. אבל אם הוא ימצה גם את הפוטנציאל המקצועי שלו, מי יודע: אולי בעוד כמה שנים נוכל להיזכר איך ממש ברגע שירד המסך על הקריירה המדהימה של מיכאל שומאכר, צץ הסופרסטאר החדש של הפורמולה 1.