ההתחממות הגלובלית: עובדה מדעית או קונספירציה?
למרות שהרוב המוחלט של המדענים תומך בעמדה לפיה כדור-הארץ מתחמם בשל פליטת חומרים מזהמים לאטמוספירה, ישנם הטוענים כי מדובר בקונספירציה מתוכננת היטב של הממסד המדעי, שנועדה לזרוע פאניקה בציבור ולגרום להקצאת משאבים רבים יותר למימון משרות מחקר יקרות. סקירה מיוחדת ליום כדור-הארץ
בשנה האחרונה זוכים נושאים הקשורים לאיכות הסביבה בכלל ולהתחממות הגלובלית בפרט להתעניינות ציבורית ותקשורתית נרחבת. ההתעניינות נובעת, בין היתר, בעקבות פרסום דו"חות רחבי היקף של האו"ם, בהם נקבע, בין היתר, כי בני האדם הורסים את כדור-הארץ ומשרטטים תמונה עגומה של עתיד החיים על פניו. תרומה ניכרת להעלאת הנושא הסביבתי לכותרות הייתה לסרטו של סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור, "אמת מטרידה". הסרט הדוקומנטרי, המלווה את פעילותו ההסברתית של גור, הפך עד מהרה לאחד המסמכים המדוברים והחשובים בהסברה של עניינים אקולוגיים לציבור הרחב, והוא זכה להתעניינות מרובה בארצות-הברית ומחוצה לה.
עד היום פורסמו מאות עדויות ומחקרים הקושרים בין פליטת חומרים מזהמים לאוויר לבין העלייה ההדרגתית בטמפרטורות כדור-הארץ, התופעה שכונתה ההתחממות הגלובלית. חלקיקים מזהמים הנפלטים בעיקר מכלי רכב ומפעלים, גורמים לכליאה של אנרגיית החום המגיעה לכדור-הארץ מהשמש באטמוספירה, ובעקבותיה להתחממות הדרגתית ותדירה בטמפרטורות. כתוצאה מההתחממות, ניתן להבחין בשורה ארוכה של תופעות: הרס בתי גידול טבעיים, שינויים באקלים ובתנאי מזג האוויר, התגברות סופות וסערות, התמוססות קרחונים ועליה במפלס הימים. נוספים על אלו גם פגיעה בבריאות בני האדם, כתוצאה מריכוזי חלקיקים מזהמים, המגבירים את הסיכוי לחלות במחלות נשימה וגידולים סרטניים. מחקרים רבים ותצפיות שנערכו ברחבי העולם, הן על ידי חוקרים עצמאיים והן על ידי מכוני מחקר ממוסדים, מדגימים שוב ושוב את היקף הנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית כבר בימינו, אך רומזים גם על התרחישים המאיימים האפשריים בעתיד.
אך למרות הממצאים החותכים ותמימות הדעים באקדמיה, ישנם רבים הטוענים כי ההתחממות הגלובלית והשלכותיה הן לא יותר מאשר תיאוריית קונספירציה של הארגונים הירוקים, שנועדה להגדיל את התקציבים המוזרמים אליהם ולפגוע במדינות שכלכלתן מתבססת על סחר ושימוש בנפט ומוצריו. אחד הגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית הוא זיהום הנובע בעיקר משריפת דלקים פוסיליים (דלקי מאובנים), במפעלים, תחנות כוח ותחבורה. המצדדים בתיאוריית הקונספירציה מציגים מחקרים הסותרים לטענתם את הממצאים הנוגעים להתחממות הגלובלית, וטוענים כי מדובר במגמה מדעית "אופנתית" שעושה שימוש דמגוגי בנתונים ובאופן הצגתם כדי לזרוע חשש בציבור ולהכריח ממשלות וארגונים שונים להתקפל ולהזרים תקציבים למחקרי הסביבה. בין המתנגדים ניתן למצוא פוליטיקאים, אישי ציבור, בעלי חברות ומפעלים, ואפילו מדענים ואנשי רוח.
שלטון הפחד
מייקל קרייטון נמנה היום על רשימה מכובדת של סופרי מדע בדיוני הזוכים לפופולאריות גבוהה. בין ספריו הבולטים - "פארק היורה", "כדור", "קונגו", "זרע אנדרומדה" ו"שמש עולה", המשלבים בין מחקרים הנמצאים בחזית המדע לבין קונספירציות ותיאוריות קשר מורכבות שבראשן עומדות אליטות כלכליות ופוליטיות. כמה מספריו כיכבו בראש רשימת רבי המכר, תורגמו לשפות רבות והקימו לו קהל מעריצים הקורא את כתביו באדיקות. למרות הצלחתו, הופנו אליו ביקורות חריפות מצד המתנגדים לספריו ולתכנים שהציג בהם, בין היתר על רקע השימוש שעשה קרייטון ב'עובדות' מדעיות ובשילובן בתיאוריות קשר פופוליסטיות. אך קרייטון הצליח לצבור לו קהל גדול של קוראים, הקשובים לדעותיו ומאמינים כי הוא מצליח לשרטט מפה אמינה, ולא לגמרי בדיונית, של המציאות המעומעמת הנשלטת על ידי בעלי כוח ושליטה.
ספרו "שלטון הפחד" (State of Fear), עוסק אף הוא בקונספירציה: אך הפעם לא מדובר בחברה פרטית או רשויות ממשלתיות, למרות שבצע כסף הוא המניע העיקרי. הספר מציג את תיאוריית קשר רחבת היקף וחובקת עולם, הנרקמת בידי מדענים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת, שחברו יחד כדי לזרוע פחד בציבור תחת הכותרת "אסונות אקולוגיים". גם הפעם, עיקר הביקורת על ספרו של קרייטון מתבסס על השימוש שהוא עושה במחקרים המפריכים, לכאורה, את הנזקים הסביבתיים החמורים שגורמים בני האדם לכדור-הארץ. בדומה לספריו האחרים, קרייטון מעמיק חקור בנושא, אך מצטט רק מחקרים התומכים בגרסה הקונספירטיבית שהוא מציג ולפיה הפחד אינו מוצדק בהיותו מופרך ומבוסס על אינטרסים של מדענים, ארגונים ירוקים ואוניברסיטאות שעושים יד אחת נגד האמת. בראיונות עיתונאיים שונים הדגיש קרייטון כי הספר הוא בדיוני וכי הוא אינו מצדד בעמדה כזו או אחרת בענייני איכות הסביבה, אך בהתחשב בפופולאריות הרבה שלו ובכוחו הציבורי, אין ספק שהוא מיקם עצמו כאופוזיציה לחוקרים ולארגוני הסביבה.
קרייטון אף מרחיב ומציג בספרו קונספירציה חמורה בהרבה: לא מדובר שם רק בהטייה של מחקרים, אלא בשורה של "פיגועי טרור אקולוגיים" מתוכננים שנועדו לתמוך בהזרמת הכספים לתחום. התמוטטות קרחונים, גלי צונאמי שמוחקים כפרים וישובים שלמים, סופות ברקים אימתניות שהורגות אלפים - כל אלו ואחרים הם לא אסונות טבע אלא מעשים מתוכננים היטב של קבוצה כוחנית, אלימה ומרושעת שמוכנה לסכן את שלום האנושות ולהכניס את הציבור לפאניקה, תמורת בצע כסף.
הספר עורר את חמתם של פעילי איכות הסביבה וקרייטון מצא עצמו שוב במרכזו של ויכוח ציבורי מתלהט. למרות שבספרו צויין במפורש כי השמות, העובדות והאירועים המצוטטים בספר הם פרי דמיונו של המחבר, היו שטענו כי הספר מעוות לחלוטין מחקרים ואירועים ומוציא את דיבתו של ענף מחקר הסביבה בכללותו. אחד ממבקריו של קרייטון, הארולד אוונס, כתב במאמר ב-BBC כי הסופר שיחק לידיהם של המתנגדים לאמנת קיוטו, ובכך חיזק את עמדת הממשל הנגועה באינטרסים כלכליים ומוכנה להקריב את הסביבה והחיים לטובת רווחים כספיים וצבירת הון פוליטי בקרב בעלי הכוח וההשפעה.
ספקן סביבתי או בובה של הממשל וחברות הנפט?
פרוטוקול קיוטו, המוכר יותר כ"אמנת קיוטו", החל את דרכו ביפן ב-1997 ונחתם ב-1999 על ידי מספר מדינות מתועשות במטרה להפחית את הפליטה המשותפת של גזי החממה. ההסכם, שנכנס לתוקף ב-2005, נתקל במכשול מהותי כאשר ארצות-הברית סירבה לחתום עליו משיקולים כלכליים ופוליטיים. נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, נמנה על מתנגדיה התקיפים של האמנה ועורר את זעמם של פעילי סביבה ומדענים רבים, משום שארה"ב היא אחת מהשחקניות העיקריות בזיהום האוויר והרס הסביבה, ומאחר ומהחלטתו של בוש נדף ריח של אינטרס כלכלי ופוליטי גם יחד.
המתנגדים לתוכנית טוענים שיישומה יפגע בכלכלה האמריקנית ובעוצמתה של ארה"ב. מנגד, טוענים גורמי אופוזיציה בארה"ב, כי בוש בוחר להגן על האינטרסים של החברות הגדולות לא מתוך דאגה גרידא לכלכלה האמריקנית, אלא כדי לחזק את כוחו אצל מקבלי ההחלטות ומנהלי חברות הנפט והתחבורה הגדולות. הקטנת פליטת החומרים המזהמים פירושה צמצום השימוש בדלקים מזהמים ומעבר לטכנולוגיות ידידותיות יותר לסביבה, מה שיחייב הוצאות כספיות רבות ובו בזמן יקטין את רווחי החברות העוסקות בסחר בדלקים - ענף כלכלי מרכזי בתעשיית האנרגיה של ארה"ב. היו שטענו שבוש מסייע לידידיו, מתוך הידיעה שאלו סייעו לו בקמפייני הבחירות שלו ושל מפלגתו ואף יושיטו לו יד בעתיד.
אחד הדוברים המרכזיים המצדדים בתיאוריות קונספירציה הנוגעות לאיכות הסביבה, הוא ביורן לומבורג, מחבר הספר השנוי במחלוקת "הספקן הסביבתי" (The Skeptical Environmentalist). בספרו, טוען לומבורג כי המדענים העוסקים בחקר הסביבה מקצינים את מחקריהם ותוצאותיהם, ושחלק נכבד מהסכנות עליהן דווח בהרחבה בתקשורת כלל אינן קיימות. בין היתר, תוקף לומבורג את פרוטוקול קיוטו וטוען כי צמצום פליטת הפחמן הדו-חמצני לא תשפיע כלל על התחממות כדור-הארץ. כותבים מדעיים ואנשי מחקר, שזעמו על דבריו של לומבורג והאופן שבו הציג אותם לציבור, הקימו אתר אינטרנט ובו הם מפריכים, בזו אחר זו, את טענותיו ומסקנותיו בנוגע לנושאים סביבתיים.
לומבורג נחשב כיום לאחד האנשים המשפיעים ביותר על התפתחות תיאוריות הקשר נגד מחקרי איכות הסביבה. הוא נבחר לאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר של המגזין "טיים", מתראיין בתדירות גבוהה לאמצעי התקשורת השונים ונמצא בחזית המחנה המתנגד ליישום אמנת קיוטו בארה"ב. מתנגדיו מציעים תיאוריית קשר משל עצמם, וטוענים כי לומבורג "גוייס" על ידי בעלי הכוח, חברות הנפט והממשל, כדי לצדד בעמדות שמרניות שבסופו של דבר מזיקות ביותר לסביבה ומסכנות את חייהם של רבים ברחבי העולם.
העמעום הגלובלי
יש הטוענים כי ההתחממות הגלובלית אינה תוצאה של זיהום האוויר, אלא תהליך טבעי שהתרחש כחלק מהמחזוריות של כדור-הארץ. התומכים בגישה זו מציגים מחקרים שונים המראים שטמפרטורת כדור-הארץ נמצאת בתהליך של עליה וירידה הדרגתיים ומחזוריים, שאינו מובן במלאו למדע. לטענתם, אכן יש מגמה של התחממות גלובלית, אולם היא נורמלית ואינה קשורה לכמות החומרים המזהמים הנפלטים לאטמוספירה.
לפני כ-50 שנה ערכו מדענים מדידות אינטנסיביות של כמות הקרינה המגיעה לכדור-הארץ מהשמש, וגילו כי כמות הקרינה נמצאת בירידה. אחת התיאוריות המסבירות את התופעה, המכונה "עמעום גלובלי", טוענת כי חלקיקים מזהמים הנמצאים באטמוספירה מונעים מקרינת השמש לחדור פנימה אל תוך כדור-הארץ ומחזירות את הקרניים אל החלל. כיום מוסכם ומקובל על החוקרים כי העמעום הגלובלי גורם לירידה בטמפרטורת כדור-הארץ וממתן את ההתחממות הגלובלית, אך תכופות נטען כי הוא משפיע על האקלים במקומות שונים ומוציא את המערכת האקולוגית מאיזון.
המתנגדים לתופעת ההתחממות הגלובלית כתוצאה מזיהום אוויר ופליטת גזי חממה, טוענים כי גם אם החומרים המזהמים גורמים לכליאת חום בכדור-הארץ, הרי שמושג איזון בטמפרטורות בשל התהליך ההפוך והמקרר של העמעום. השפעתם של פסי עמעום, אותם יוצרים מטוסים בשמיים, הוכחה רק בשנת 2001, לאחר שהמרחב האווירי של ארה"ב קורקע בשל פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר. מדידות חום שנעשו במקומות שונים הראו כי פסי העמעום יכולים להשפיע במידה ניכרת על מעלות החום, הרבה מעבר למה שהוערך לפני כן. כך שלעמעום הגלובלי אכן ישנה השפעה מרובה על סוגיות אקלימיות רבות, ובפרט על התחממות כדור-הארץ. עובדה זו מצוטטת בהרחבה ובתדירות על ידי המתנגדים להתחממות האקלים כתוצאה מזיהום.
המדענים, מצידם, ממשיכים לטעון שתופעת העמעום הגלובלי אינה מספקת כדי למנוע את התחממות כדור-הארץ. לטענתם, הנזק לסביבה אינו נגרם רק בשל כליאת החום באטמוספירה, אלא גם בפיזור החומרים המזהמים המזיקים לבני אדם אך גם לבעלי החיים ולצמחים המהווים חלק במארג המזון. פגיעה בכל אחד מחלקי המארג המורכב והעדין, עלולה לגרום לנזקים סביבתיים רבים ולהשפיע על נישות אקולוגיות מגוונות - גם מחוץ לטווח הפגיעה המיידי.
בחזית המאבק: חברות הנפט
כיום דעת הקהל נוטה לכיוון החוקרים המציגים את נזקי ההתחממות הגלובלית שתוצאותיה ניכרות במקומות רבים בכדור-הארץ והשפעתם המזיקה לסביבה ולאדם. אולם ככל שמתחזק כוחם של ה"ירוקים", גם חסידי תיאוריית הקשר צוברים תאוצה, בין היתר בשל הבמה ההולכת וגוברת שהם מקבלים מאמצעי התקשורת השונים. הנושא, הנמצא בראש סדר היום של כמה מגופי התקשורת המובילים בעולם ונחשב לאחד מתחומי העיסוק המרכזיים כיום של מכוני מחקר ואוניברסיטאות, הולך ומצטייר כסוגיה בעלת השלכות עצומות - הן על חייהם של מיליארדי בני אדם, אך גם על הכלכלה והמסחר הגלובליים. וכאשר מדובר בכסף, הרבה מאוד כסף, יותר ויותר גופים, מוסדות ואנשים רוצים להיות חלק מהמשחק.
האשם העיקרי בהתחממות הגלובלית הוא הזיהום הנפלט מכלי רכב ומפעלים מזהמים העושים שימוש בחומרי דלק פחמניים (פוסילים). מאגרי הנפט הולכים ומתדלדלים, והשליטה על הנפט משולה לשליטה על בסיס פירמידת האנרגיה העולמית. חברות הקידוח, השאיבה, ההפצה והמסחר בנפט ומוצריו הן מהחברות הגדולות והחזקות בכלכלה העולמית, ובארה"ב יש להן גם כוח פוליטי עצום והשפעה רבה על פוליטיקאים ובעלי משרות בכירות בממשל. המעבר לאנרגיות חלופיות, דוגמת שימוש באנרגיית שמש, רוח ומים, פירושו ירידה ברווחיהן של חברות אלו, ופעילי איכות הסביבה ברחבי העולם ובפרט בארה"ב טוענים כי חברות אלו יעשו הכל כדי להפריך את המחקרים הרבים התוקפים את הזיהום ומציגים את נזקי ההתחממות הגלובלית. חוקרים רבים צוטטו כשאמרו שהם היו נתונים תחת מכבש לחצים רב, בין היתר מצד פקידים בכירים בממשל, ולא הורשו לפרסם את מחקריהם ולא קיבלו נגישות למשאבים חיוניים לעבודותיהם.
תיאוריית הקשר היא אפוא כפולה: החוקרים העוסקים בבדיקת ההתחממות הגלובלית, הגורמים לה והשלכותיה, טוענים כי הם נמצאים תחת ביקורת מתמדת של בעלי אינטרס המנסים למנוע פרסום מחקרים, משלמים סכומי עתק כדי להשתיק חברות ו"לשמן" מכוני מחקר ואוניברסיטאות, ואף מאיימים או פוגעים בשמם הטוב של מדענים עקשניים ונחושים לפרסם את ממצאיהם. מנגד, טוענים המתנגדים למחקרי ההתחממות הגלובלית, כי מדובר בקבוצה של בעלי אינטרס כלכלי, המעוניינים לזרוע פחד בציבור כדי להגביר את משאביהם הכלכליים ולזכות בעמדת כוח ויוקרה.
אולם המתח המתמיד בין שתי הגישות דווקא מועיל לאמת. יותר ויותר אנשים מודעים כיום לסוגיית ההתחממות הגלובלית והשלכותיה. הנושא עולה תדיר לסדר היום הציבורי דרך אמצעי התקשורת העוסקים בו בהרחבה, אזרחים רבים מפנימים את המסרים הנוגעים להפחתת הזיהום והקטנת הצריכה האישית, וחלק מהם אף מצטרפים למאבק לשימור הטבע ולקידום ערכי סביבה. כך שלא מן הנמנע שדווקא המאמצים להשתקת הנושא ודחיקתו לקרן זווית, הם אלו שמעלים אותו לראש סדר העדיפויות של אמצעי התקשורת - הששים לעסוק בדרמות הגדולות בהן מעורבים שחקנים בעלי כוח עצום והרבה מאוד כסף.
לפנייה לכתב/ת 
