אלה החומרים המזהמים הנפלטים בתעשייה

כלל אורגנים נדיפים - TVOCs

השפעות משמעותיות של בנזן על בריאות האדם מתעוררות לאחר חשיפה לריכוזים גבוהים מאד של בנזן (כ- 160,000 מיקרוגרם בנזן למטר מעוקב אוויר).

השפעות ארוכות טווח כוללות שינוי בכרומוזומים והפחתה בייצור תאי דם העלולה לגרום ללוקמיה (סוג של סרטן הדם).

הסכנות הכרוכות בחשיפה לריכוזים נמוכים של בנזן עדיין אינן ברורות לחלוטין. חשיפה לריכוזים גבוהים של בנזן בנסיבות תעסוקתיות הוכחה כקשורה באופן ברור ללוקמיה, לכן הוכר הבנזן כחומר מסרטן והתעוררה מודעות לעובדה שגם רמות נמוכות של בנזן באוויר הפתוח עלולות להיות קשורות למקרים של סרטן הדם בקרב כלל האוכלוסייה.

חשיפה קצרת טווח לריכוזים גבוהים: גירוי בעיניים, באף, ובגרון. כאבי ראש, בחילה, הקאות, ישנוניות. בריכוזים גבוהים מאוד לחוסר תגובה. חשיפות ארוכות גורמות לטשטוש ראיה, נזק לריאות וכן לבעיות לב, כליות וכבד.

מתנול - Methanol

חשיפה קצרת טווח לריכוזים גבוהים: כאבי ראש, הקאות, גירוי לאף ולגרון, הרחבה של האישונים, אובדן קואורדינציה של השרירים, הזעת יתר, ברונכיט, התכווצויות ומוות. חשיפה גבוהה במיוחד יכולה להסתיים גם בחוסר תגובה, התכווצויות ובעיות ראיה, רגישות לאור ועיוורון. ההחלמה לא תמיד שלמה והסימפטומים יכולים לחזור גם ללא חשיפה נוספת.

סילוק המתנול מהגוף איטי ולכן בחשיפות חוזרות הוא מצטבר בגוף ויכול לגרום לסימפטומים חמורים. חשיפה כרונית לריכוזים נמוכים: נזק למערכת העצבים המרכזית,גירוי במערכת הנשימה ובעור.

גורם לגירוי בעיניים, בעור, באף ובמערכת הנשימה, כאבי ראש, בחילה, הקאות, ישנוניות, דכאון, ערנות יתר, לחץ תוך עיני, חוסר קואורדינציה, תנועות לא רצוניות, השפעה על מערכת העיכול, על הבלוטות, בריכוזים גבוהים גורם דיכוי של מערכת עצבים מרכזית ולהשפעות טרטוגניות.

טולואן - Toluene

חשיפה כרונית גורמת גם לגירוי של דרכי נשימה עליונות, לגירוי של העיניים ולכאבי ראש.לטולואן השפעה על מערכת הרביה, השפעה על ההתפתחות, השפעות נוירולוגיות, השפעות טרטוגניות. בילדים לאמהות שנחשפו לטולואן בזמן ההריון נמצאו הפרעות בהתפתחות וחוסר ריכוז.

חשיפה אקוטית: גרוי של הרירית במערכת הנשימה, גירוי בעיניים והשפעות על מערכת העיכול.

חשיפה כרונית: כאבי ראש, עייפות, חולשה, דכאון, ירידה בשמיעה, השפעה על מערכת העצבים המרכזית כמו תגובות איטיות, ירידה בזכרון, השפעה על התגובות המוטוריות של העין. פגיעה במערכת העצבים הפריפרית.

דיאוקסינים ופורנים

דיאוקסינים הם חומרים רעילים ביותר גם בריכוזים נמוכים. הם עלולים לגרום לסרטן ולפגיעות במערכת הפוריות והמערכת החיסונית. מעבר לכך, דיאוקסינים הם חומרים עמידים, שעוברים דרך שרשרת המזון ומצטברים ברקמות השומניות בגוף האדם. חשיפה של שטחי חקלאות ובריכות דגים לדיאוקסינים עלולה לחשוף גם את צרכני התוצרת החקלאית להשפעות דיאוקסינים.

HF (מימן פלואורי)

חשיפה אקוטית: נזק למערכת הנשימה כולל גירוי חמור בריאות, בצקת ריאות, גירוי חמור בעין, כויות בעור. חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים יכולה לגרום להצטברות פלור בשלד.

חלקיקים - PM

ההשפעות הרחבות של חומר חלקיקי על בריאות הציבור באות לידי ביטוי בשיעול וגירוי של קנה הנשימה ושל העיניים. החומר החלקיקי קיים בגדלים שונים. חלקיקים גדולים יותר מסוכנים פחות כיוון שהם נתפסים ביתר קלות על ידי האף או הגרון ולאחר מכן נפלטים החוצה על ידי הנשימה, על ידי שיעול, או נבלעים. חלקיקים קטנים יותר נשאפים לתוך קנה הנשימה. חלקיקים קטנים מ- 10 מיקרון עלולים לגרום לירידה בתפקודי ריאה, למחלות דרכי נשימה, מחלות לב וכלי דם.

חלקיקים בקוטר של 2.5 מיקרומטר ומטה הם המסוכנים ביותר: הם יכולים לחדור בקלות לפינות העדינות ביותר בראות, ולפגוע בתהליך הנשימה. בהיותם בעלי שטח פנים גדול הם יכולים גם לספוח חומרים רעילים אחרים.

ההשפעה המדאיגה ביותר של חומר חלקיקי היא על אוכלוסיות רגישות. אלה כוללות אנשים הסובלים ממחלות נשימתיות כרוניות מסוימות כגון אסתמה. הגירוי הנוצר על ידי החומר חלקיקי עלול להחמיר את מצבם. הם מגבירים תופעות של שיעול, זיהומים, דלקות וקוצר נשימה .

החלקיקים מגבירים מחלות דרכי נשימה תחתונות בילדים.

חשיפה כרונית לחלקיקים קטנים יכולה לגרום לתמותה ממחלות לב וריאות ומסרטן ריאות.

תחמוצות גפרית - SOx

עבור רוב האנשים הבריאים, גופרית דו-חמצנית גורמת לגירוי זמני ולאי-נוחות.

ההשפעה העיקרית של גופרית דו-חמצנית על הבריאות היא בקרב אוכלוסיות רגישות, כמו חולי אסטמה. מחקרים רבים מראים תגובה מיידית של התקפת אסתמה או ברונכיט בחשיפה לריכוזים נמוכים יחסית של גופרית דו-חמצנית. מחקרים בקרב ילדים מראים שחשיפה לרמות מוגברות של גופרית דו-חמצנית בצירוף עם חלקיקים יכולה לחולל הפרעות זמניות בתפקודי הראות.

SO2 גורם לגירוי בדרכי הנשימה ובעיניים. בריכוזים גבוהים יכול לגרום לכוויות של רירית הסימפונות עד כדי תגובה חסימתית שלהן. עלול לגרום להחמרה של מחלות לב וכלי דם.

תחמוצות חנקן - NOx

דו תחמוצת החנקן חודרת, בשל מסיסותה הנמוכה יחסית במים, לעומק דרכי הנשימה, ועלולה לגרום לסימפטומים שונים של מחלות בדרכי הנשימה. בריכוזים נמוכים גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעות עלינו בעיקר על ידי החלשת הגנות הגוף נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ריאות.

מחקרים מראים שילדים הם קבוצת האוכלוסייה הרגישה ביותר לחנקן דו-חמצני. ילדים שנחשפו לרמות גבוהות של חנקן דו-חמצני נוטים להיות רגישים יותר לחלות בדרכי הנשימה והראות, לפתח ברונכיטיס, שיעול מלווה בליחה, ומחלות נשימתיות בכלל.

חולי אסתמה רגישים לחנקן דו-חמצני: גז זה מוריד את סף הרגישות שלהם לחומרים הגורמים להצרה של דרכי הנשימה (התקפי אסתמה).

חשיפה אקוטית ל- NO2 גורמת להתדרדרות בתיפקודי ריאה. חולים אסמטיים וחולי לב-ריאה רגישים במיוחד. חשיפה כרונית מגבירה את הסיכון לחלות במחלות נשימתיות.