הכדור בידיים שלנו

זה התחיל לפני שנים רבות מאוד, כְּשֶׁבְּנֵי הָאָדָם עברו להתגורר בְּיִשּׁוּבֵי קֶבַע, והפכו ליצור המוצלח ביותר על פני כַּדּוּר הָאָרֶץ. עם השנים הצליח האדם להתגבר על קשיים רבים והתיישב כמעט בכל מקום על פני הכדור - מהקוטב הקר ועד לַמִּדְבָּרִיּוֹת הַחַמִּים.

אולם, לפני כ-200 שנה הֵחֵלָּה הִתְפַּתְּחוּת טֶכְנוֹלוֹגְיָה אדירה, שנקראה "הַמַּהְפֵּכָה הַתַּעֲשִׂיָּתִית". במהלך אותה מהְפֵּכָה, החל הָעוֹלָם הַמַּעֲרָבִי לבנות בָּתֵּי חֲרושֶׁת וּמִפְעֲלֵי תַּעֲשִׂיָּה גדולים עם מכונות גדולות ויעילות שמשתמשות בּדְּלָקִים שונים, כגון פֶּחָם וְנֵפְט.

מצד אחד, הַמַּהְפֵּכָה הזו העלתה את רמת החיים של בני האדם, אך מצד שני - גם גרמה למעבר בני האדם לערים גדולות, שהפכו לצפופות מאוד. בנוסף, ייצור המזון באמצעות מכונות אוטומטיות אִפְשֵׁר לספק יותר מזון לָאוכְלוּסִיָּה, ולכן כמות אוכְלוּסִיַּת בְּנֵי הָאָדָם בעולם גדלה בְּקֶצֶב מָהִיר.

מנצלים את הסביבה

גידול האוכְלוּסִיָּה בעולם הוא, למעשה, תחילתה של בעיית זיהום הסביבה. בתחילת הַמַּהְפֵּכָה הַתַּעֲשִׂיָּתִית ישבו בנוחות על פני כַּדּוּר הָאָרֶץ כ-600 מיליון אנשים. כיום, לעומת זאת, יושבים בִּצְפִיפוּת כ-6 מיליארד בני אדם על פני הכדור שלנו - פי 10 מאשר לפני 200 שנים, ובתוך כ-50 שנה סבורים החוקרים כי על פני כַּדּוּר הָאָרֶץ יצטופפו כ-9 מיליארד בני אדם!

אוכְלוּסִיָּה זו זקוקה למזון, מים, תחבורה ועוד. אבל, בדיוק מסיבה זו אנו, בני האדם, פוגעים במקום היחיד בו אנו חיים - כַּדּוּר הָאָרֶץ.

האוויר, המים, הקרקע ואור השמש הם מַשְׁאַבֵּי טֶבַע חִיּוּנִיִּים וחשובים מאוד לְקִיּוּמֵנוּ וכן לקיומם של החי והצומח על פני כַּדּוּר הָאָרֶץ. איכות האוויר, הקרקע, המים ואור השמש תלויה בדרך ניצולם וְזִיהוּמָם על ידינו - בני האדם.

זיהום האוויר

אם נתבונן סביבנו נבחין, כי את כולנו מַקִּיפָה תַּעֲרובֶת גָּזִים, שמאוד חשובה לעצם קיומנו. תַּעֲרובֶת גָּזִים זו החלה להיפגע מאז הַמַּהְפֵּכָה הַתַּעֲשִׂיָּתִית והיא ממשיכה להיפגע על ידי בני האדם עד עצם היום הזה. כְּלֵי הָרֶכֶב הרבים בעולם פולטים לאוויר גָּזִים כְּמוֹ פַּחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי וְתַחְמוֹצוֹת חַנְקָן מסוכנות. בתהליכי הייצור במפעלי תעשייה ובתחנות לייצור חשמל נשרפים דלקים שונים, ונפלטים אל האוויר גזים מסוכנים.

הגזים הללו יוצרים בָּאַטְמוֹסְפֶרָה שכבה המונעת שחרור של חלק מקרינת החום הנפלטת מהקרקע אל מחוץ לכַּדּוּר הָאָרֶץ - לחלל. תופעה זו נקראת "אֶפֶקְט הַחֲמָמָה" והיא גורמת להתחממות כַּדּוּר הָאָרֶץ. יש חוקרים הטוענים שבעקבות הגברת אֶפֶקְט הַחֲמָמָה, הטמפרטורה של מֵי הָאוֹקְיָנוֹסִים עולה אף היא וגורמת גם להמסת הַקַּרְחוֹנִים שֶׁבַּקְּטָבִים. בנוסף, זיהום האוויר מזיק לבריאותינו וגם לבריאות החי והצומח. בעקבות פליטת הגזים המסוכנים נוצר גם "גֶּשֶׁם חומְצִי", שעלול לפגוע ביערות ובמקורות המים וכן בבעלי החיים והצמחים המשתמשים במים אלה.

זיהום המים

כ-70 אחוזים מגופינו הם מים. אנו זקוקים למים כדי להתקיים. אנו, תושבי כַּדּוּר הָאָרֶץ, תלויים במי הנחלים, האגמים, במי התהום ובמי הגשמים. תהליכי זיהום האוויר והתחממות כַּדּוּר הָאָרֶץ מַפְחִיתִים אֶת כַּמּוּת הַמִּשְׁקָעִים ולכן גם מפחיתים את כמות המים הקיימת. אם תוסיפו לכך את העובדה שכמות האוכְלוּסִיָּה על פני כַּדּוּר הָאָרֶץ גְּדֵלָה כל הזמן – הרי שֶׁיִּוָּצֵר גם מחסור במים במדינות העולם.

בנוסף, המים בהם משתמשים אינם כה נקיים כבעבר, כיוון שבני האדם מזהמים את הנחלים והאגמים. בישראל, למשל, כמעט כל מַעַרְכוֹת הַבִּיּוּב מוזְרָמוֹת לַנְּחָלִים ומשם לחופי הים שלנו. הריסוס וְהַדֶּשֶׁן, בהם אנו משתמשים כדי לקבל פירות וירקות, פוגעים במקורות המים שלנו. הכבישים שאנו סוללים מַקְשִׁים על ספיגת המים בקרקע ולכן מפחיתים גם את מֵי הַתְּהוֹם שלנו. חלק מהפסולת שאנו זורקים גורם לחִלְחוּל חומרים רעילים לְמַאַגְרֵי הַמַּיִם, ואפילו הגשם שיורד מזדהם כתוצאה מזיהום האוויר.

זיהום הָאוֹקְיָנוֹסִים והימים

גם הָאוֹקְיָנוֹסִים אינם חומקים מהזיהום שאנו, בני האדם, מייצרים. הזיהום מהנחלים עובר אל הים, מפעלי תעשייה ותחנות ייצור חשמל מזרימים את הפסולת שהם צוברים ישירות אל הים. יִשּׁוּבִים עִירוֹנִיִּים, ששוכנים לחוף הים, תורמים אף הם את תרומתם המזהמת. בנוסף, כְּלֵי שַׁיִט מזהמים גם הם את הים, וחמור אף מכך - אוניות משליכות פסולת לים בכוונה תחילה.

זיהום הקרקעות

הקרקע היא, למעשה, החלק העליון של קרום כַּדּוּר הָאָרֶץ - שכבת האדמה עליה גדלים צמחים ושאר גִּידּוּלִים חַקְלָאִיִּים. בני האדם מנצלים את הקרקע יֶתֶר עַל הַמִּידָּה בכדי לקבל יותר יבולים חַקְלָאִיִּים. אבל הַדֶּשֶׁן, הריסוסים נגד החרקים שאוכלים את הַיְּבוּל והצטברות הפסולת על הקרקעות, מזהמת אותן וגורמת להן להיות פחות פּוֹרִיּוֹת לגידולים ואף מזהמת את מי התהום שמתחת לאדמות הללו. זיהום הקרקעות עלול להרעיל גם את כל מה שֶׁגָּדֵל עליהם.

פגיעה בחי ובצומח

כשבני האדם פוגעים במקורות המים, באוויר ובקרקעות - גם בעלי החיים והצמחים נפגעים, כמובן.

בעולמנו קיימות בין 5-10 מיליון צורות חיים שונות, וזהו הַמִּגְוָן הַבִּיוֹלוֹגִי של כַּדּוּר הָאָרֶץ. מגוון בעלי החיים חשוב לנו מאוד - גם בשל יופְיָם הַמַּרְהִיב של בעלי החיים, יופיו של הטבע והמערכות הטבעיות כמו שׁוּנִיּוֹת הָאַלְמוגִּים, אך בעיקר משום שהַמִּגְוָן הַבִּיוֹלוֹגִי מגן עלינו, בני האדם. למשל: כיום תרופות רבות מיוצרות מן החי והצומח ומצילות מאות אלפי בני אדם. פרט לכך, תעשיות רבות כיום משתמשות בֶּחומָרִים מֵהַחַי וְהַצּוֹמֵחַ לצורך יִצּוּר מוּצָרִים היעילים עבור בני האדם. כל פגיעה בחי והצומח עלולה לגרום לְהֶרֶג מִינִים שונים, ובכך לפגוע גם בטבע היפה וגם בבני האדם.

התקדמות חשובה בשמירה על כַּדּוּר הָאָרֶץ שלנו היתה בעת יִסּוּד יוֹם כַּדּוּר הָאָרֶץ בשנת 1970.

יום כַּדּוּר הָאָרֶץ

לפני כ-30 שנה, ב-1970, החליטו בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לחגוג יום מיוחד למען כַּדּוּר הָאָרֶץ, שֶׁבְּאוֹצְרוֹתָיו אנו משתמשים כבר אלפי שנים. יום כַּדּוּר הָאָרֶץ מזכיר לכולנו שכדי שנמשיך לחיות בו בשלווה עלינו לשמור עליו. ביום זה אנו מבטיחים לשמור על כַּדּוּר הָאָרֶץ.

מדי שנה נבחרים ליום זה נושאים שונים, כמו איכות האוויר והמים, שימור היערות, הגנה על בעלי החיים הנמצאים בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה, מִחְזוּר ועוד.

יום איכות הסביבה

יום חשוב נוסף הוא יום אֵיכוּת הַסְּבִיבָה הָעוֹלָמִי, המצוין מדי שנה ב-5 ביוני. באמצעות ההכרזה על יום זה, מנסה אִרְגּוּן הָאומּוֹת הַמְּאוחָדוֹת לעורר ברחבי העולם מוּדָעוּת לסביבה בה אנו חיים וּלְקַדֵּם פְּעִילויּוֹת שׁוֹנוֹת לְשִׁמּוּרָהּ. יום אֵיכוּת הַסְּבִיבָה הַבֵּינְלְאומִּי מצוין ברחבי העולם בפעילויות כמו קוֹנְצֶרְטִים בחיק הטבע, תהלוכות, נטיעות עצים, תחרויות כתיבה וציור כרזות בבתי הספר וכן באמצעות מבצעי מִחְזוּר וניקיון .

מוצאים פיתרון

כיום אנו כבר מבינים, כי עלינו לשמור על כַּדּוּר הָאָרֶץ ולנסות להקטין את הזיהום וְהַפְּסולֶת שאנו מייצרים. ארגונים רבים ברחבי העולם פועלים לפיתוח מִגְוַן אֶמְצָעִים טֶכְנוֹלוֹגִיִּים וּמַדָּעִיִּים כדי לעזור לכַּדּוּר הָאָרֶץ, ובכך לעזור לנו לחיות עליו עוד שנים רבות.

• הפיתוח המדעי הקל ביותר הוא המִחְזוּר: כיום קיימות שיטות מצוינות לטיפול בפסולת ולצריכה חוזרת של מוצרים. 
• הטיפול במים: בכַּדּוּר הָאָרֶץ ישנם מַיִם מְלוּחִים ללא הגבלה, ולכן מפותחות שיטות חַדְשָׁנִיּוֹת וזולות שיעזרו להפוך את המים המלוחים למים הראויים לשתייה. פרט לכך מפותחות כיום שיטות מִחְזוּר למים משומשים (מֵי שׁוֹפְכִין), וכך ניתן יהיה להשתמש במים לצורך הַשְׁקָיָה ואף לצורכי שתייה.
• אנרגיה ירוקה: אחד מהפיתוחים החשובים ביותר לשמירה על כַּדּוּר הָאָרֶץ הוא פִּיתּוּחַ אֶנֶרְגְּיָה יְרוקָּה - אנרגיה שמיוצרת על ידי שימוש בשמש, ברוחות ואפילו בְּהֶפְרְשֵׁי מְלִיחויּוֹת בים. אנרגיה זו החלה להתפתח באחרונה וכבר ניתן למצוא אותה בכמה מדינות בעולם, ואפילו אצלנו - בישראל. אבל, עד שהמדענים יסיימו את עבודתם הקשה, אנו יכולים להתחיל לתרום בעצמנו לכַּדּוּר הָאָרֶץ.
  

מה אנו יכולים לעשות?

כל אחד מאיתנו יכול לגרום לשינוי ולעזור בהגנה על כַּדּוּר הָאָרֶץ, באמצעות כמה פעולות פשוטות.

• פשוט לְמַחְזֵר: השתדלו להשתמש בּכֵּלִים רַב-פַּעֲמִיִּים כמו כוסות, צלחות ובקבוקים. אם השתמשתם בבקבוקים חד-פַּעֲמִיִּים השתדלו לזרוק אותם לארגז המִחְזוּר הקרוב לביתכם. כיום ניתן להחזיר בקבוקי משקאות קטנים ואף לקבל עבורם מעט כסף. ניירות רגילים וגם ניירות עיתונים כדאי לזרוק לפח המִחְזוּר ולא לפח הרגיל.
• ליצור פחות אשפה: כל אחד מאיתנו מייצר כל יום בממוצע כִּשְׁנֵי קִילוֹגְרָמִים של אשפה. לכן, ניתן להוריד את כמות האשפה די בקלות. תגידו להוריכם להשתמש במטליות ובמגבות מטבח שניתן לכבס, במקום במגבות הנייר. בקשו מחבריכם ומהוריכם להביא לגן ולבית הספר ספלים לשתייה, כך שלא ישתמשו בכוסות חַד-פַּעֲמִיּוֹת.
• להשתמש בִּנְיַר טְיוּטָה: בקשו מכל בְּנֵי הַבַּיִת לא לזרוק ניירות לפח. לאחר שימוש בצידו האחד של הדף ניתן להשתמש גם בצידו האחר. כך תחסכו נייר רב. 
• לאסוף סוללות: סוללות משומשות מכילות מתכות, הגורמות בעת התפרקותן לזיהום האוויר והקרקע, ולכן חשוב לְמַחְזֵר אותן. מוקדי איסוף סוללות ניתן למצוא במרבית בתי הספר, בחנויות אלקטרוניקה ובחנויות לחומרי בניין. 
• להמעיט בנסיעות ברכב: נחמד יותר לנסוע באופניים ולטייל ברגל מאשר לנסוע ברכב ולזהם את האוויר. אם אתם קופצים לחבר שמתגורר בסמוך אליכם - כדאי ללכת אליו ברגל. כך גם תשמרו על כושר וגם תשמרו על האוויר שאנו נושמים.
• ולסיום: נסו להקים בבית הספר שלכם "פינת איכות הסביבה" בה תוכלו לשים ניירות טיוטה, בקבוקים למִחְזוּר ואפילו לפרסם כתבות ורעיונות כיצד לשמור על כַּדּוּר הָאָרֶץ.