באו"ם לא התאפקו, ומתחו ביקורת על ישראל
מועצת זכויות האדם של האו"ם אישרה כללי עבודה חדשים לבחינת מצב זכויות האדם במוקדים שונים בעולם. אך חברי המועצה לא התאפקו ובחלק ההצהרתי של המנדט התמקדו בביקורת על "הפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים על-ידי ישראל"
חברי מועצת זכויות האדם החדשה של האו"ם אישרו היום (ג') באופן רשמי את כללי העבודה של המועצה, אחרי שנה של פעילות. בין השאר הוחלט לבצע בחינה שגרתית של מצב זכויות האדם במוקדים שונים בעולם.
ועם זאת, בחלק ההצהרתי של החלטת מנדט המועצה המתייחס באופן כללי לדרכי הפעולה של הגוף, מצויינת ישראל - ואף מדינה אחרת בעולם - באופן ספציפי. הנוסח קובע כי כינוסי המועצה יכללו דיון קבוע על "הפרות זכויות האדם והשלכותיהן בשטחים הפלסטינים הכבושים על-ידי ישראל".
מועצת זכויות האדם הוקמה בשנה שעברה, כדי להחליף את נציבות זכויות האדם של האו"ם, שאיבדה מאמינותה. ואולם המועצה החדשה, שנשלטת על-ידי רוב של נציגים ממדינות אסיה ומדינות ערב, התמקדה בכל פגישותיה עד כה בנושא אחד בלבד: מתיחת ביקורת על ישראל.
אפילו מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, מתח בעבר ביקורת על המועצה ודרש כי ידונו בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה מאוזנת, ויעלו לסדר יומה הפרות קשות של זכויות אדם במדינות אחרות בעולם.
אך לשווא. אפילו כאשר התכנסה המועצה לדון במצב הקשה בחבל דרפור שבסודן - שמכונה על פי כמה מדינות רצח-עם - לא הצליחו חברי המועצה לנסח הודעת גינוי שתהיה מוסכמת על כולם, וקראו לבסוף לשלוח לחבל משלחת בדיקה. יצויין כי החלטותיה הצהרתיות בלבד ואינן בעלות תוקף מעשי.
אמש אושרה הצעת פשרה בנוגע לכללי העבודה של המועצה ברוב של 46-1. המדינה היחידה שהתנגדה הייתה קנדה, שמחתה על כוונת חברות המועצה להמשיך להתמקד בנושא ישראל.
בחלק המעשי של המנדט נקבע כי תשעה צוותי חקירה אחרים שמונו ימשיכו לפעול לבדיקת הפרות זכויות אדם: בשטחים הפלסטיניים, בהאיטי, סומליה, קונגו, סודן, מיאנמר וצפון קוריאה. במקביל הוסרו מרשימת מוקדי הפרות זכויות האדם שיימצאו תחת בדיקה שתי מדינות: קובה ובלארוס - דווקא מדינות שארגוני זכויות אדם בעולם מגנות אותן על הפרות קשות. הצעד גרר ביקורת חריפה מצד כמה מהמדינות שחברות במועצה במעמד משקיפות - ובראשן ארצות הברית - וכן ביקורת מצד ארגונים לא-ממשלתיים.
חברת קונגרס: אציע להפסיק את מימון המועצה
שגריר ישראל למוסדות האו"ם, יצחק לבנון, הביע את אכזבתו מקווי היסוד של המועצה ואמר שהיא לא הצליחה להבטיח שתפעל באופן "חסר פניות ולא סלקטיבי". "זהו לא יום בהיר להגנה על זכויות האדם", אמר לבנון, והוסיף כי ההסכם "מנציח קבעון לא מוסרי בישראל".
ארצות הברית, שלה כאמור מעמד של משקיפה בלבד במועצה, הביעה אף היא צער על הסעיף המאזכר את ישראל. השגריר האמריקני וורן טיצ'נור, אמר כי "ארצות הברית מזהירה כי הטיה, סדר יום קבוע בעניין השטחים הפלסטינים הכבושים, וביטול חקירת הפרות זכויות האדם בקובה ובלרוס, מעלות שאלות חמורות בנוגע לסדר העדיפויות של מועצת זכויות האדם".
האיחוד האירופי, ששיחק תפקיד חשוב במשא ומתן בין חברות המועצה, הודיע לקראת הכינוס כי נותר עדיין לראות כיצד תפעל המועצה על בסיס ההסכם. "חבילת הרפורמות אינה אידיאלית, אך יש לנו בסיס שאפשר לעבוד איתו", אמר השגריר הגרמני, מייקל שטיינר, שארצו היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. הוא הוסיף כי "החבילה הזאת עוד צריכה להוכיח את ערכה המעשי".
חברת קונגרס מפלורידה, אילאנה רוס-לטינן, אמרה כי תפעל להפסקת המימון האמריקני של המועצה "בשל החוקים הפגומים, הפוטרים את קובה ובלרוס מחקירה, אך מסמנים את ישראל". חברת הקונגרס, הרפובקלנית הבכירה בועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים, אמרה כי בכוונתה להגיש מאוחר יותר השבוע תיקון בנושא לחוק תקצוב פעולות החוץ.
"למרבה הבושה, מועצת זכויות האדם של האו"ם חגגה את יום הולדתה הראשון במתן מתנות לפידל קסטרו, למשטר הדיקטטורי בבלרוס ולאויבי המדינה הדמוקרטית ישראל", אמרה רוס-לטינן.
לפנייה לכתב/ת 
