אחת ולתמיד: האם אנחנו באמת זקוקים לוויטמינים?
הפרסומות דוחקות בנו לבלוע מולטי-ויטמינים ותוספי תזונה שיהפכו אותנו לבריאים, יפים אנרגטים ומאושרים. אלא שעם אורח החיים הישראלי והתזונה הים-תיכונית הבריאה בדרך-כלל, בכלל לא בטוח שהתוספים השונים כלל נחוצים. שניים שבקיאים בתוספים עושים סדר בבלגן
פעם ארוחה הייתה ארוחה. היינו ישובים סביב שולחן אחד, בוקר צהריים וערב, נהנים ממטעמי בית אימא שכללו כמובן את כל אבות המזון, לצד סלטים עשירים ופירות עסיסיים. אבל אורח החיים המודרני הפך את הארוחות האלה למחטף שבו אנחנו פותחים את המקרר ושואבים בעמידה את מה שהעין צדה.
בדיוק על ההנחה הזו התבססו חברות הוויטמינים, שהחלו לפני כעשר שנים
מי שנאמן לדרך הוויטמינים הוא ד"ר לרפואה משלימה אלכס מאור, מנכ"ל סולגאר, מיצרניות הוויטמינים הגדולות, שמשוכנע שכל אחד מאיתנו צריך ידיד ויטמיני משלו. "המזון שאנו צורכים מעובד ומכיל רמות נמוכות מאוד של ויטמינים ומינרלים", טוען מאור. "רוב האנשים צורכים ירקות שאינם אורגניים ולכן מעבר לכמות הנמוכה של רכיבי תזונה הם מכילים רמות גבוהות של חומרי הדברה ומזהמים".
ויטמין לא מרפא אלא מגן
לדברי מאור, צריכת ויטמינים ומינרלים כיום, ובניגוד לעבר, לא נועדה לפתור מחלות שונות כמו צפדינה, ברי-ברי או פולגרה, אלא להפחית סיכון למחלות כמו התקפי לב. "העדויות המחקריות נרחבות ביותר", טוען מאור. "חברתנו בלבד אחראית על כעשרה מחקרים קליניים בתחום". 
לקחת או לא לקחת? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אם כן, איך יודעים באיזה מולטיויטמין לבחור? מאור: "לגישתי יש להעדיף מולטי ויטמין המכיל מינונים גבוהים עד לרמה של עודף קל. רופאים שחסרים ידע אלמנטארי בתזונה או בתוספים ובאים ממקום שבו עודף יכול להיות קטלני כמו בתרופות, מתקשים להבין זאת. החלטה על לקיחת מולטי ויטמין יומי אינה צריכה ייעוץ רפואי".
- מרבים בשבחי האומגה 3, אך המחקרים אינם חד משמעיים. האם אומגה 3 הוא תוסף נדרש?
"חשוב לקבל אומגה 3 ברמה יומית. ישנן עדויות קליניות על יעילות אומגה 3 בטיפול בהפרעות קשב ודיכאון. אך מעבר לכך, קיימות גם עדויות רבות על יכולת של תזונה עשירה בשמן דגים (המכיל כמויות גבוהות של אומגה 3, א.ג) להפחית מחלות לב ולהאריך חיים. גם כאן יש להפעיל את המשוואה לפיה אם לקחתי וטעיתי - לא נורא, אם לא לקחתי וטעיתי - לא נעים".
- לפי המשוואה שציינת, אין סכנה בצריכת ויטמינים ותוספי תזונה שלא לצורך.
"בפירוש אין סכנה. נטילת ויטמינים ומינרלים שלא לצורך היא בטוחה מאוד. לשם המחשה, טיפול רפואי מהווה כיום גורם התמותה מספר 4 בעולם המערבי. יותר אנשים לוקחים ויטמינים מאשר תרופות, ובכל זאת הספרות הרפואית איננה מתעדת תמותה מעודף ויטמינים ומעט מאוד פגיעות הקשורות לצריכה עודפת של תוספי תזונה".
- האם מה שיקר יותר גם טוב יותר?
"כמו בכל מוצר אחר, לעתים איכות עולה כסף. בתעשיית תוספי התזונה נושא בקרת האיכות הוא בעל העלות הגבוהה ביותר. היא גורם השקוף לצרכן, הוא אינו יכול לראות אותו אך הוא חשוב ביותר.
"גורם נוסף הוא איכות חומרי הגלם: חומר גלם טבעי יקר יותר מסינטטי (ויטמין E איכותי עולה יותר מפי מסינטטי). כך שבחירת המותג המתאים בתחום אינה שונה בהרבה מבחירת מותג אחר כמו רכב או ציוד צילום".
"אנשים בריאים לא צריכים ויטמינים"
אבל נראה שדעותיו של מאור, כעומד בראש חברת ויטמינים, מנוגדות לחלוטין לדעת עולם הרפואה. האם באמת אנחנו צריכים ויטמינים? לדעת ד"ר ניר ברק, מומחה בכיר לרפואה פנימית ולתזונה קלינית מהמרכז הרפואי רבין – התשובה היא לא. "אנשים בריאים, שלא מגבילים את עצמם מבחינת מזון, ואוכלים את כל מה שמומלץ להם לאכול, לא צריכים ויטמינים".- זה נכון גם אם אנחנו לא צורכים תפריט לפי הספר, שכולל שלוש מנות פרי ביום, ירקות מחמישה צבעים ואת כל אבות המזון?
ברק: "גם אם לא מקפידים ללכת לפי הספר, התזונה הישראלית מאוזנת מאוד. בארה"ב היו נותנים בשימחה את ידם הימנית אם היו מצליחים להשיג את צריכת הירקות והפירות הישראלית הממוצעת, ואת הכמויות הנמוכות כאן של צריכת בשר אדום ושומן רווי. אנחנו במקום טוב מבחינת צריכה. אמנם הישראלים הולכים ומשמינים, שזו בעיה בריאותית בפני עצמה, אבל את זה הוויטמינים בפירוש לא פותרים".
- אז מי באמת זקוק לויטמינים?
"אנשים שסובלים מחסר ויטמין כזה או אחר. בחברה המודרנית כיום, רוב המקרים של חסר בוויטמינים הם בקרב חולים כרוניים, קשישים, פגים או אנשים בטיפול תרופתי ממושך. אנשים כאלה, בשל הטיפולים ומצבם הגופני הקשה, לא מצליחים לעמוד ביעדים התזונתיים הרצויים להם, וסביר שבנקודה מסויימת יסבלו מחסר בוויטמינים. אבל מובן שתמיד כדאי להעדיף תזונה טרייה מאשר תוספים סינתטיים".
- ומה בדבר הטענה כי שימוש יתר בוויטמינים אינו מזיק?
"זו הטעיה מפורשת, במיוחד לגבי מינונים גבוהים של ויטמינים שחלק מהמותגים מכילים. כך למשל, ישנם מחקרים שמראים שצריכה של ויטמין E במינון של למעלה מ-400 מ"ג ליום כרוכה בעליה בתמותה בקרב חולי לב. תוספות של
ויטמין A לאנשים מעשנים מגבירה את הסיכון ללקות בסרטן ריאות. יש סיטואציות מסויימות שבהן כבר קיים חשד שתוספות של ויטמינים עלולות להרע את מצב המחלה ולא לשפר.
"גם תוספת של חומצה פולית עלול להחמיר מצבי מחלה, והשיקול אם להעניק תוספת ממנה צריך להיות בהתאם ליעד שמנסים להשיג. אם ניתן חומצה פולית לאדם שיש לו פוליפים עם פוטנציאל סרטני במעי, ייתכן שנגביר בכך את הנטיה הסרטנית של אותם פוליפים. לכן יש לשקול כל מקרה לגופו. יש לבחון את נטילת הוויטמינים ותוספי התזונה באותן משקפיים שאנו בוחנים את נטילת התרופות: מקווים להשיג יעד מסויים, תוך מודעות מלאה לתופעות הלוואי ולסכנות".
