הבנתי שאם אחכה עד שארזה, לא יהיו לי יחסים
אם יש גבר שבוחר להיות איתך, לאהוב את כולך, חרף העובדה שאת שמנה, אל תקלקלי לו את זה. אל תגידי לו משפטים בנוסח "איך השמנתי", "שום דבר לא עולה עליי", "אני לא הולכת לים". כי ברגע שאת מכניסה את עצמך לנישה הזאת, בה את מפחיתה מערכך, הוא עלול לקבל רעיונות
את נכנסת למיטה עם גבר ואת רוצה לכבות את האור, לסגור תריסים ולהשמיע אפס קולות. אם הוא במקרה נוגע ב"צמיג" שלך, את מקבלת מראה בפנים, כמו אחרי שחרור של נפיחה. את המבט הזה, המתנצל, שאומר כולו: "אני לא עשיתי את זה..."
אם יש גבר שבוחר להיות איתך, לאהוב את כולך, חרף העובדה שאת שמנה, אל תקלקלי לו את זה. אל תגידי לו משפטים בנוסח "איך השמנתי", "שום דבר לא עולה עליי", "אני לא הולכת לים". כי ברגע שאת מכניסה את עצמך לנישה הזאת, בה את מפחיתה מערכך, הוא עלול לקבל רעיונות שכאלה. את צריכה להעריך את עצמך יותר.
איבר המין הגדול ביותר שלנו הוא המוח
נשים מוציאות הון על הלבשה תחתונה. לא אדון כאן בכך, שאין בארץ כמעט חברות שמייצרות הלבשה תחתונה למידות גדולות מבלי לפשוט את עורך מבחינה כספית. מה שנראה לי מוזר, למרות ההשקעה, הוא שאת בסופו של דבר נשארת עירומה, אז למה להשקיע?
איבר המין הגדול ביותר שלנו הוא המוח. יש דרכים אחרות להדליק גבר, גם מבלי להוציא 600 שקל על קומבינזון שחור. את יכולה לעסות לו את הגב ואת החזה, את יכולה להתקלח עם סבון בריח משכר, וכן, את יכולה גם להיות טבעית ולהתפרע - זה שאת שמנה, זה לא אומר שאסור לך.
כשתגרמי לגבר שלך להזדקק לך נואשות, שום דבר כבר לא ימנע ממנו להעריך אותך. זה יכול להיות חווייתי לגמרי. את יכולה לצאת איתו לסרטים, מסעדות, הצגות, טיולים בים ואז בסוף היום "לצ'פר" אותו במיטה כמו שרק את יודעת.
לקבל את עצמך
למדתי לקבל את עצמי. למרות השומן. זה לא קרה ביום אחד, אבל הבנתי שאם אעצור את חיי ואחכה עד שארד במשקל, לא יהיו לי שום יחסים עם אף גבר. לאט, לאט, התאהבתי בעצמי. למדתי לקבל את הדברים הטובים והרעים והגעתי להשלמה.זה לא אומר שלא התחלתי לעשות הליכה ולנוע יותר. לעלות במדרגות ולא במעלית. אבל זה תהליך, תהליך שכל אדם, גבר או אשה, חייב לעצמו.
יצא לי לפני כמה שנים להכיר גבר, שאחרי ששלחתי לו תמונה של עצמי, אמר שאין אפילו טעם להתניע את הרכב. אני זוכרת שנעלבתי קשות והיו לי כמה ימים קשים אחר כך, אבל בהמשך, עם הקבלה העצמית שלי, הבנתי שאני ממילא לא רוצה להיות עם גבר שיתייחס אליי כאל חפץ. אני מחפשת אישיות, וידעתי שזה גם יבוא. שזה רק עניין של זמן.
נשים שלא מרשות לעצמן
יש נשים שלא מרשות לעצמן לחוות שום דבר מבלי לעמוד מבחוץ ולבקר את עצמן. הדוגמה הקלאסית היא בים, כשאת נכנסת למים וכשאת יוצאת, את מיד רצה לעטוף את עצמך במגבת. מוכר? רק כדי שלא יראו לך את הפולקעס, חס וחלילה.
זה אותו תסמין גם בסקס. אם את חושבת שעם סדין את נראית יותר אטרקטיבית, את ממש טועה. הרי זה הגבר שזה עתה ראה את גופך במלואו. נראה לך שהוא שכח איך את נראית? ולמה לא להיות שלמה עם מה שאלוהים נתן לך?
מה יקרה אם לא?
מה שיקרה זה, שאת עלולה להישאר רווקה בלה. זה מה שיקרה. את חייבת לשחרר את הפחדים האלה. שהרי מי שלא ירצה לשהות במחיצתך בגלל המראה של התחת שלך הוא המפסיד העיקרי.
את הפגמים שאת חושבות שלא רואים בחושך ניתן למשש ולהרגיש. אני אומרת, תעשו אהבה באור. תסתכלו זה לזו בעיניים ותהיו טבעיים. חוץ מזה, מי אמר שבן הזוג שלך הוא מושלם? אולי יש לו אף גדול, ירכיים עבות ואוזניים בולטות? אנחנו לא מושלמים, גברת. אנחנו יצורים אנושיים עם מגרעות ויתרונות, אנחנו פשוט כאלה, וצריך להתרגל לעובדה.
זה לא אומר שאני אלבש שמלה הדוקה שתבליט את כל השפע המיותר בו חנן אותי הטבע. אבל למדתי לקחת טיפים קטנים מעצמי ומאחרים ולפתוח את הראש לרעיון של אהבה לעצמי. פשוט כי אחרת כנראה זה לא ילך.
אז תאהבו כל יום כאילו זה היום האחרון, תאהבו את עצמכן, ואל תשכחו לא לכבות את האור.
לפנייה לכתב/ת 
