פותחים עונה ב-NFL: ניו אורלינס סיינטס

הלוויות הן משהו שגרתי בניו אורלינס של היום, שנתיים אחרי סופת ההוריקן קטרינה. בעיר מוכת הפשע והסמים, קודם יורים, ואחר כך בוכים על סף הקבר. כך זה נהוג, במיוחד מאז שהסערה הנוראית הטביעה את רחובות ברפש ושלוליות של מים ודם. פעם קראו לפנינה של לואיזיאנה ה'ביג איזי' היום כל שנשאר ממנה זה חתיכת 'ביג סליזי'...סדום ועמורה ומשיחי הפוטבול שלה, הניו אורלינס סיינטס. הם התכנסו בחודש יוני לח להלוויה משלהם, טקס אשכבה לעונת 2006. 

לבושים שחור וגם זהב, התכנסו השחקנים וחברי הצוות המקצועי והניהולי במתקן האימונים ב'איירליין דרייב' כדי להיפרד: תזמורת ג'אז ניגנה מוזיקה עגמומית משהו, והכומר המקומי נשא הספד, כשכמה מהנוכחים במקום הטמינו את ארון הקבורה בבור שכרו מבעוד מועד. בתוך הארון, הושמו כ-18 העתקים של פרסים בהם זכו חברי הקבוצה, שהיו שותפים למהפך הסוער והמרגש כל כך - זה שליכד מחדש את העירה ההרוסה ונתן לה תקווה. לא צפויה לחלוטין.

"זה היה סמל לכך שעלינו לעבור הלאה לעונה הבאה, וכל השחקנים הבינו זאת", הסביר המאמן שון פייטון את המחזה הקאמפי. "זאת היתה דרך טובה להבהיר להם זאת". פייטון, מאמן השנה ב-NFL, הוא אחד מאלו שזכו בתארים אשתקד על העונה הנפלאה, כך קרה גם עם דרו בריז.

"רק בגלל השגינו בעונה האחרונה, זה לא מבטיח לנו שום דבר" אמר הקווטרבק, "ברגע שאתה מגיע לרמה כזו של הצלחה, טבע האדם נוטה להרגע. אבל אנחנו מנסים להגיע לשלב הבא. זו המטרה הראשונה שלנו".

פייטון ודרו בריז. לקבור את עבר טוב לטובת עתיד טוב יותר (איי.פי)

כך זה עובד בסיינטס, מהלוזריות הגדולות בספורט האמריקני בכללו. אכזבות קשות, מפלות צורבות, והמון קארמה רעה ליוו את הקבוצה ב-40 שנות קיומה. ופתאום, דווקא אחרי קטרינה והגלות שכפתה על הסיינטס בעונה הגרועה בתולדותיהם, נסקו לגבהים חדשים ולחלוטין לא מוכרים - מרחק ניצחון אחד מהסופרבול, אליו מעולם לא התקרבו בעבר. ועכשיו הם נחושים לקבור את הזכרונות. כי כך זה עם הסיינטס. הם למדו לחיות עם הכשלונות, אבל איך לעזאזל ממשיכים מהצלחות?

האמת...כאוהד הסיינטס מזה שבע שנים כואבות, גם אני מוצא את עצמי מלא חששות יותר מאי פעם. לא יודע איך לאכול את הסטטוס החדש והמחייב של הקבוצה שלי כמועמדת לאליפות. והפעם לא בצחוק.

אוהדים מורבידים של הסיינטס. לקבור את העונה שעברה (רויטרס)

העונה שעברה של ה'בלאק-אנד-גולד' היתה אולי המדהימה ביותר בתולדות הליגה. היו מהפכים גדולים יותר מבחינת מאזן הניצחונות, אבל אף קבוצה לא היתה צריכה להתאושש מטראומה מהסוג שחוו הסיינטס ב-2005 בדרך לעונה הטובה ביותר בתולדות הפרנצ'ייז, שכמעט והועבר לסן אנטוניו.

את העונה שעברה ליוויתי בצפייה בהמון משחקים טלוויזיונים ולקראת סופה פשוט עליתי על טיסה ויצאתי לניו אורלינס כדי להיות חלק מהדבר הגדול הזה. חלק קטן באגדה שמשתה עיר שלמה מאשפתות ונתנה לתושביה משהו אחר להתאחד סביבו ולדבר עליו מלבד האובדן והסבל בחייהם האישיים. למזלי הטוב, אובדן וסבל לא היו חלק מחיי האישיים לאחרונה, אבל אני מודה: התרגשתי שם ב'סופרדום', אפילו הצטמררתי.

רג'י בוש. יש משיח בניו אורלינס (איי.פי)

היה שווה, אבל אין לי כסף לשלם אלפי דולרים על הסופרבול השנה. וזה בהחלט יכול לקרות. אחרי עונת רוקי שהתחילה במתינות ונחתמה בטירוף מוחלט, רג'י בוש מגיע לעונה השנייה כמו טייסון גיי על אדן הזינוק. הוא לא הרבה פחות מהיר ממנו ובמונחים של פוטבול הרבה יותר מוכשר. איתו ועם בריז כמנהיג כריזמטי, עם הגנה משודרגת ומעל לכל מאמן מקורי ומבריק, הסיינטס היא הקבוצה הטובה ביותר ב-NFC, לפחות על סמך העונה שעברה. אבל היא כאמור קבורה באדמה. 

התקפה

רג'י בוש הוא הנשק הכי נוצץ ומגוון שיש לפייטון להציע בהתקפה, אבל סט הכלים שעומדים לרשותו נראה כמעט בלתי מוגבל. עם הנועזות החצופה של המאמן הצעיר והנכונות לעשות דברים לא מקובלים, ידע איך להשתמש בהם כהלכה. כך הובילו הסיינטס את הליגה כולה עם 391.5 יארדים למשחק בסך הכל, אפילו יותר מאינדיאנפוליס קולטס.

דיוס מקאליסטר (משמאל) עם הפול-בק הנאמן מייק קארני (איי.פי)

הראנינג-בק המוביל של הסיינטס הוא עדיין דיוס מקאליסטר, סוס עבודה אמיתי שלא חושש מהמגע ויודע לפלס את הדרך מבעד לשניים-שלושה-ארבעה מגנים בדרך לטאצ'דאון. לבוש יש את היכולת הכמעט על-אנושית פשוט להתחמק מהם ולהשאירם מאחור. הוא אתלטי, מהיר ובעיקר זריז כל כך, שניסיון לתקל אותו עלול לעלות לשחקן ההגנה בסיבוב הקרסול. עם זאת, הניסיון של בוש לחתוך בהגנות עלה לו לא פעם באובדן יארדים. בהמשך למד, את דרך ישר.

למרות שהוא מוגדר כראנינג-בק, התרומה של ה'פרזידנט' אינה מסתכמת בנשיאת הכדור. את מירב היארדים שלו, בוש צבר באוויר דווקא עם 88 תפיסות כדור, שיא ליגה לרוקי בעמדת הראנינג-בק. חשוב יותר, הכוכב הצעיר פותח המון אופציות בהתקפה כפתיון. הוא מושך כל כך הרבה תשומת לב מההגנות היריבות ומערער אותן. פייטון יודע זאת ומנצל זאת לטובתו. לא פעם יציב את שני הראנינג-בק'ס על המגרש. כולם יסתכלו על בוש נע, כשאת הכדור דווקא יקבל ה'דיוס'.

טרנס קופר חוגג עוד מסירת טאצ'דאון מוצלחת עם בריז (איי.אף.פי)

גם משחק המסירה משודרג ויתכן כי הנוכחות של בוש עזרה לנסיקה המפתיעה של מרקוס קולסטון. הווייד-רסיבר גבה הקומה נבחר ארבע מקומות מסוף הדראפט, והפך תוך זמן קצר לכתובת העיקרית של בריז. הקפטן הוותיק ג'ו הורן יחסר לקהילה המקומית, אבל דברי הנדרסון הסילוני, טרנס קופר ודייויד פאטן הוותיק מפצים על עזיבתו. אליהם הצטרף גם הרוקי המבטיח רוברט מיצ'ם והטייט-אנד אריק ג'ונסון שהגיע מסן פרנסיסקו.

כל מעגלי ההתקפה הללו סובבים סביב המחולל האמיתי של ההתקפה והקבוצה כולה, הקווטרבק בריז שהגיע מסן דייגו אשתקד כשהוא פצוע בכתפו. למרות הכתף, חיבק את הקהילה המקומית וזו החזירה לו המון אהבה בחזרה. היא קיבלה את המנהיג לו ציפתה. בריז היה מדויק, עירני ואחראי, ועם שחרור הכדור המהיר שלו סחף את הסיינטס קדימה.

בריז מוסר בחסותו של האופנסיב-טאקל ג'ון סטינצ'קומב (איי.פי)

קו ההתקפה המאולתר שהרכיב פייטון, דאג שאף אחד לא יהדוף את הקווטרבק אחורה. ג'ף פיין, ג'אהרי אוואנס, ג'מאר נסביט, ג'ון סטינצ'קומב ובמיוחד ג'מאל בראון התגבשו במהירות לחומה בצורה שהגנה על בריז מכל רע. ואם לבריז לא יאונה כל רע, כנראה שלסיינטס יהיה רק טוב.

הגנה

למרות האופטימיות הכובשת שההתקפה מביאה עמו, ההגנה ממשיכה להוות נקודת תורפה בניו אורלינס. ממש כמו הסכרים שנשברו בעת הסופה, כך קרה לא פעם במערך הדפנסיבי של הסיינטס בעונה שעברה. כך קרסו בגמר ה-NFC בשיקגו. הבעיה העיקרית היתה וכנראה נותרה בעמדת הקורנרבק. ג'ייסון דייויד הגיע כדי לקחת מפרד תומאס הדועך את המקום בהרכב לצידו של מייק מקנזי הסולידי, אבל זה לא מה שיזרע שיתוק בהתקפות היריבות.

מייק מקנזי אחרי אינטרספשן נדיר. צ'ארלס גרנט מגבה (איי.פי)

קווין קייסוויהארן הצטרף לרוטציית סייפטיז לא רעה עם רומן הארפר וג'וש בולוקס הצעירים והנמרצים. הוא זה שעשוי להיות האקס-פקטור בכל הנוגע לכפיית איבודי כדור. הגנת הסיינטס גבתה פחות מדי כאלה מהיריבות. ביחד עם קייסוויהארן, הגיע מסינסינאטי הליינבקר הוותיק בראין סימונס. אמנם סקוט פוג'יטה, סקוט שאנלי ומארק סימונאו הפתיעו, אבל יש הרגשה שאי אפשר באמת לבנות עליהם. מה שאומר שאולי שהם יפתיעו שוב...

למרות ההצלחה והרוחות החיוביות שמנשבות השנה בניו אורלינס (הפעם הן לא מביאות עמן גשם), תמיד חייב להיות מישהו לא מרוצה. וכך, צ'ארלס גרנט יילל על רצונו לעזוב. יילל וקיבל 63 מיליון דולרים לשבע שנים. זה מגיע לדפנסיב-אנד, אחרי עונה נהדרת של עבודה בלתי פוסקת. עכשיו גם וויל סמית' לוטש עיניים מהצד השני של קו ההגנה ורוצה שדרוג חוזה. גם הוא יקבל את שלו. סמית' הוא השחקן הטוב ביותר בצד הזה של הכדור. בין אם ב'סופרדום' או בכל מקום אחר. 

הוליס תומאס. בעיות משקל, אסטמה ואדים מהפדחת (איי.פי)

בין גרנט לסמית' יפרידו הדפנסיב-טאקל'ס בראין יאנג והוליס תומאס. הראשון נמרץ, נייד ו...מחלים משבר ברגל. השני ענק, מפחיד ומנוסה ו...סובל מקוצר נשימה ומשקל עודף. קנדריק קלנסי שהגיע מאריזונה אמור לגבות כל אחד מהם שיימעד.

ספיישל טים

מחזיר הכדורים מייקל לואיס, שהתחיל דרכו כנהג משאית בירה בניו אורלינס, שוחרר אחרי שש שנים בסיינטס כדי לחפש לעצמו עבודה חדשה בגיל 37. לאנס מור הצעיר והמהיר לא פחות יירש אותו. ביחד עם לואיס נשלח לשוק העבודה, הקיקר ג'ון קארני בן ה-43. אולינדו מארה יחליפו. סטיב וות'רפורד שהפתיע כרוקי אשתקד, ימשיך בעמדת הפאנטר.

וויל סמית' (משמאל) רודף את מייק ויק. נכס הגנתי (איי.פי) 

על שולחן ההימורים

ג'וקר: וויל סמית' - זה לא הפרש פרינס מבל-אייר, אבל הדפנסיב-אנד הבלתי פוסק הזה, הוא נכס הגנתי שיעלה הרבה ויתן הרבה יותר, תמיד.

קלף מהשרוול: מייק קארני - הוא אמנם פול-בק, אולי הכי טוב בליגה, אבל פייטון הראה שהוא יכול להוציא גם ממנו זהב בהתקפה ולמצוא עוד דרך להביך את ההגנה ולהוציא אותה משיווי משקל.

דברי הנדרסון. יעבוד לצד קולסטון, או במקומו בלית ברירה (איי.אף.פי)

רולטה: מרקוס קולסטון - אחרי עונת רוקי יוצאת דופן, הווייד-רסיבר כבר לא אלמוני. אם תמצא הדרך לנטרלו, ישארו הסיינטס בלי 'גו-טו-גיי' אמיתי במשחק המסירה.

ערבוב החפיסה: עמדת הקורנרבק - פרד תומאס היה השעיר לעזאזל של הסיינטס העונה. לפחות עכשיו כשדייויד פה, אף אחד לא יכול לבוא אליו בטענות.

מה בקופה? משכורת ינואר שלי.

• לתגובות אישיות לכותב: bogen.blogen@yahoo.com