השר עזרא שוקל: "מלשינון" נגד משליכי אשפה

בתום פגישה שקיים השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, עם נציגי ארגוני הסביבה היום (ה') בתל אביב רמז עזרא כי הוא שוקל הקמת מנגנון שיאפשר לציבור לדווח לרשויות על השלכה בלתי חוקית של פסולת בתמורה לתגמול כספי.

הרקע להצעה מקורו בממצאי דו"ח מבקר המדינה שפורסמו השבוע. המבקר מתח ביקורת עם חוסר התיאום והבהירות בנודע לפעילותן של היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות. המבקר מתח גם ביקורת על רקע פעילותם של עשרות אתרים בלתי חוקיים לפינוי אשפה ברחבי הארץ, לרוב על נחלות חקלאיות ומבלי שאיש יפעל לסגירתן.

עזרא אמר כי בכוונתו לפעול לחיזוקן של היחידות, וידאג שכספי האכיפה יועברו ישירות לחיזוק פעילות הפקחים. בהקשר זה הוא גילה כי בימים אלה הוא פועל, בשיתוף משרד המשפטים, להקמת "מלשינון", באמצעותו יוכלו אזרחים לדווח על פסולת בשולי הדרכים ולקבל תגמול כספי על עירנותם. התחייבות נוספת עליה הצהיר השר היא כי דו"ח איכות האוויר בסביבת רמת חובב , אשר הוכן על ידי חברת DHV - יפורסם בימים הקרובים. את "הדברים אמר עזרא, לאחר תלונותיהם של הארגונים כי המשרד אינו פועל בשקיפות מלאה. "מבחינתנו זו הבשורה החשובה ביותר ועד עכשיו לא הבנו מדוע הוא לא פורסם", הצהיר גיל יעקב, מנכ"ל "מגמה ירוקה".  

התחייבות: נקבל כל החלטה מבאלי

מפגש מסוג זה בין הארגונים לבין השר ובכירי משרדו התקיים רק פעם אחת בעבר - מיד לאחר כניסתו של עזרא לתפקיד לפני כשנה וחצי. נציגי הארגונים ניצלו את ההזדמנות כדי לתקוף את החלטתו של השר מאמש שלא לשגר משלחת ישראלית רשמית לכנס הגדול בנושא שינוי האקלים בחודש הבא בבאלי, אינדונזיה.

השר תלה את ההחלטה בעלויות האבטחה הגבוהות של המשלחת; ארגוני הסביבה טענו כי מדובר בכנס מרכזי וחשוב ביותר, בעל השלכות מרחיקות לכת על ישראל והעדרה של משלחת ישראלית תהיה טעות. השר הבהיר עם זאת לנציגים כי ישראל תשגר לכנס את עמדתה הרשמית של ישראל, והתחייב כי ישראל תקבל על עצמה כל החלטה שתתקבל בכנס.

הכנס בבאלי נועד להתוות את הדרך לגיבוש מנגנון שיפחית את פליטת גזי החממה בקרב המדינות המפותחות והמתפתחות במקום אמנת קיוטו שתוקפה אמור לפוג ב-2012. ישראל אינה משוייכת לקבוצת המדינות המפותחות ולפיכך אינה מחוייבת להפחתה משמעותית בשיעור הפליטות שלה. בפגישה ביקשו הנציגים מהשר כי יגדיל את מחויבותה של ישראל להפחתת הפליטות, ויפעל לשיוכה בקבוצת המדינות המפותחות. עזרא אמר כי כרגע אין בכוונתו לשנות את הסטטוס הקיים. 

חלק מהנציגים יצאו מעודדים

בדיון השתתפו, מלבד בכירי המשרד להגנת הסביבה גם נציגי הארגונים "חיים וסביבה", "מגמה ירוקה", "אדם, טבע ודין", "צלול" ו"החברה להגנת הטבע". "השר אמר שהוא מעוניין לקיים מפגשים כאלה בתדירות גבוהה יותר, אחת למספר חודשים וזה סימן טוב", סיפר אבי דבוש, מהפורום לסלולריות שפויה.

במהלך המפגש העלה דבוש בפני השר את נושא תקנות הקרינה הבלתי מייננת (סלולרית), אשר אושרו בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפני כחודש אך טרם זכו לחתימתו של עזרא - למרות שהיו צריכות להיכנס לתוקף כבר בינואר.

"שאלנו אותו מדוע לא נחתמו התקנות עד כה והוא התחייב כי הן ייחתמו וכי אין כוונה לשנותן, כפי שחששנו", אמר דבוש. "מבחינתו זוהי בשורה חיובית". דבוש אמר כי השר הסביר שהעיכוב נגרם בשל רצונו להגיע להסכמה עם משרד התקשורת והמרכז לשלטון מקומי.

בעמותת "צלול" ניצלו את המפגש כדי לברך את השר על הפעולות שנקט לקידוםהוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת. "חשוב להדגיש כי אילמלא המשרד להגנת הסביבה הפרשה לא היתה מגיעה לסיומה הטוב, כפי שקרה", אמר מנכ"ל העמותה, יריב אברמוביץ'. 

עזרא: מפעל שיזהם - ייסגר

אך היו גם מחלוקות, למשל בנושא הטיפול בבוצת השפד"ן. מדובר בבוצה שנוצרת אחרי טיהור השפכים על ידי השפד"ן, והמחלוקת בנוגע לדרך הטובה ביותר להיפטר ממנה. שתי החלופות העיקריות הן שריפת הבוצה במשרפה, שעלות הקמתה גבוהה והיא עלולה לזהם את האוויר, או ניצול הבוצה לייצור קומפוסט.

באחרונה התברר כי חלופת המשרפה מועדפת על ידי אנשי השפד"ן ונציגי "צלול" הביעו את התנגדותם לכך. עמדתם היא שמשרפה תהיה פיתרון בעל השלכות סביבתיות ובריאותיות חמורות, וכי הוא מנוגד לעקרונות של פיתוח בר קיימא. בנושא זה הביע עזרא הבנה לעמדתם, ואף רמז כי קיימת נכונות למציאת הסדר אחר - אם כי לא אמר מפורשות שהוא מתנגד למשרפה.

כמו כן מתחו נציגי הארגונים ביקורת חריפה על השר באשר לאופן טיפולו במפעלים מזהמים. "זוהי תקופת העדנה של המזהמים", אמרו נציגי הארגונים. בתגובה אמר עזרא כי בעתיד יידרשו מפעלים להגיש תוכניות מפורטות לטיפול בזיהום, וכי מפעל שלא יעמוד בתוכניות - ייסגר.

סוגיה נוספת שהעלה השר בפגישה היתה הקשר בין נושאים סביבתיים לבריאותיים. המדען הראשי במשרד, ד"ר ישעיהו בראור, הבהיר כי כיום אין בישראל מספיק מחקרים העוסקים בקשר שבין סוגיות סביבה ובריאות. עזרא מצדו הצהיר כי הוא מבקש לשלב בין תסקירי הבריאות במשרד הבריאות לבין תסקירי הסביבה. בהתאם לכך, הוחלט לאחרונה במשרד לקדם מחקר מדעי להרחבת הידע הקיים בנושאים אלה בישראל.