המשפחה כולה מתה בגז, הקנס - 400 אלף שקל

זו היתה אחת מהתעלומות הקשות ביותר שעמדו בפני משטרת מחוז תל אביב. שלושה בני משפחה אחת נמצאו באחד הימים בינואר 2002 מתים בביתם ברמת אביב ג' בתל אביב - ללא מכתב התאבדות, ללא סימן של אלימות וללא כל רמז שיסביר כיצד הלכו לעולמם יחדיו. רק שבועות אחר כך התבררה התמונה המלאה: בני המשפחה מתו משאיפת גז שדלף בבית.

היום הגיעה הפרשה לסיומה, כשבית משפט השלום בתל אביב סטה מהסדר טיעון וגזר על חברת "פזגז" לשלם 400 אלף שקלים קנס למדינה. זאת, לאחר שחברת הגז הורשעה בגרימת מותם של בני המשפחה ברשלנות. יצוין כי בהליך אזרחי שהסתיים בעבר - קיבלו בני המשפחה פיצוי של כ-3 מיליון שקלים.

מפסק הדין עלה כי בני משפחת אייל מתו בדירתם לאחר שנשמו גז מסוג חד תחמוצת הפחמן - גז רעיל ללא טעם, ריח או צבע. חקירת המשטרה העלתה אז שחסימת ארובת המערכת בקיני ציפורים ובערה חלקית בתנור גרמו לפליטת חד תחמוצת הפחמן (co) לחלל הדירה, אותו נשמו בני המשפחה.

בני המשפחה, נמרוד אייל, אדריכל בן 57, רעייתו דליה, בת 53, ובנם אסף, בן 24, התגוררו ברחוב דב גרונר ברמת אביב ג'. במשך יומיים לא הצליח גיסו של הבעל ליצור קשר עם משפחתו ולכן באחת השבתות, בשעות אחר הצהריים, הגיע לדירה. לאחר שדפק על הדלת ולא נענה, הוא ביקש מפתחות מהשכנים ונכנס לדירה, שם גילה את הגופות.

הזנחה והתעלמות 

במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים הודו החברות בגרימת מותם ברשלנות של בני המשפחה, כאשר הרשלנות מתבטאת באספקת גז מבלי שנבדקה תקינות המערכת ומבלי שננקטו אמצעי זהירות סבירים. החברות התחייבו בהסדר לקבוע נהלי עבודה ובטיחות בנוגע להפעלה ואחזקה של מערכות חימום מסוג זה, בפעילות לאיתור לקוחות המשתמשים במערכת חימום מאותו סוג, פנייה ללקוחות, התקנה של גלאי גז co והתחייבויות נוספות.

למרות כל אלה, השופטת דורית רייך שפירא דחתה את הסדר הטיעון בנוגע לסכום הפיצויים, שעמדו על כ-67 אלף שקלים בלבד. השופטת מתחה ביקורת על כך שאף אחד מנושאי התפקידים בחברות פזגז לא הועמדו לדין וקבעה כי במקרה זה מדובר ברשלנות המתבטאת בהזנחה מתמשכת ובהתעלמות מהוראות החוק והנחיות שיפוטיות אשר הביאו לתוצאה חמורה, דבר שמצדיק את הסטייה מהסדר הטיעון.

"עיסוקן של הנאשמות, איננו סובל עצימת עיניים באי ידיעה. מעצם העיסוק,

נגזרות חובותיהם של העוסקים בגז לברר, לאתר ולדעת מי מלקוחותיהן רוכש גז להפעלת מערכות חימום שעשויה להיות מסוכנת. גופים כאלו לא יישמעו בטענה - 'לא ידענו' אם לא עשו דבר על מנת להשתחרר מחוסר הידיעה", הוסיפה.

השופטת כתבה כי חברות אלו היו מחויבות בנקיטת פעולות לקידום פני סכנת הרעלה, כמו במקרה זה. לדבריה, מדובר בסכנה שהיא אינה תיאורטית ותרחישים כאלה כבר קרו בעבר. השופטת התייחסה להרשעה קודמת נגד חברת פזגז ב-1996 בעבירה זהה, כאשר בהכרעת הדין נותחו חובות הזהירות המוגברות בהן חייבת חברת הסוחרת בגז לנקוט. כבר אז התריעה השופטת איילה פרוקצ'יה על מחדליה של חברת פזגז, שגרמו למותה של ילדה בת שנתיים וחצי ולאובדן הכרה של אמה, שניצלה רק לאחר טיפול רפואי מסובך ואינטנסיבי. אך גם בעקבות הכרעת הדין הזו לא ננקטו האמצעים הראויים על ידי החברה. "לעובדה שבמשך שש שנים שחלפו מאז פסק הדין הנ"ל ועד לאסון שבדיון, לא יושמו החובות שבחוק וההנחיות שבפסק הדין, להוציא אזור ירושלים, מוכיחה את רשלנותן של הנאשמות, ובהיעדר הסדר, גם את רשלנותן ולו לכאורה של כל אחד מהארגונים שלה".