שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך תעברו את הלילה ללא סיוטים ובשינה ערבה
    מהן הסיבות להופעתם של התקפי חרדה תוך כדי שינה? איך אפשר להתגבר על סיוטים ומה אנחנו זוכרים בבוקר? כל מה שרציתם לדעת על חוויות לא נעימות בשינה וגם טיפים לליל מנוחה

    השינה בלילה מובילה לעתים קרובות לרגיעה ולטיול בעולמות קסומים, אך היא גם עלולה להיות סיוט, במובן העממי של המילה, ולהכיל בתוכה מגוון של מצבים מעוררי חרדה. זו הסיבה שיש לא מעט אנשים שחוששים מהשינה ומתייחסים אליה כאל ארץ לא נודעת של סכנות.

     

    התקפי פאניקה ליליים (nocturnal panic attacks)

    מופיעים ללא סיבה ברורה, ומלווים בדרך כלל עם תחושות גופניות של עלפון, דפיקות לב, הזעה

    וכדומה. חלק מהסובלים מדווחים לעתים על תחושת חרדה עמוקה וחשש מהתקף לב או התקף אסתמה, חשש מהתעלפות ותחושה ש"אני עומד להשתגע".

     

    מדי פעם מגיעים לחדרי המיון אנשים שחוו לראשונה התקף חרדה לילי. אם כל הבדיקות שלהם תקינות, מנסים להרגיע אותם בשיחה ולעתים גם בתרופה. חלק מהסובלים מפתחים אגורפוביה - פחד להסתובב לבד מחוץ לבית, וזאת בשל החשש מהתקף פתאומי. אחרים יכולים לפתח "חרדה מטרימה" (פחד מהפחד) וחוששים כל העת מפני התקף נוסף.

     

    האם התקפי החרדה מופיעים רק בלילה?

    שיעור הסובלים מהתקפי חרדה המתרחשים אך ורק בזמן השינה - נמוך ביותר. על פי מחקרים שונים, 40 עד 70 אחוזים מהאנשים שסובלים מהתקפי פאניקה מדווחים על תופעות דומות המתרחשות תוך כדי שינה. עם זאת, גם גם אצלם רוב ההתקפים מתרחשים ביום. עשרה אחוזים מהתקפי החרדה והפאניקה מתרחשים בלילה, אך ככל הנראה - על פי דיווחים של מטופלים - הפחד והדאגה המלווים את ההתקפים הליליים הרבה יותר קשים.

     

    האם יש זמן מיוחד שבו ההתקפים הליליים מתרחשים?

    רוב ההתקפים מופיעים בתחילת הלילה, אך לא בשנת חלום אלא במעבר משלב שניים לשלב שלוש של השינה העמוקה. ההתקפים נמשכים בדרך כלל בין מספר דקות ולא יותר מעשר דקות. לאחר מכן, קשה להירדם.

     

    מהן הסיבות להתקפים הללו?

    הסיבות אינן ידועות. ההתקפים עשויים להופיע לאחר שמפסיקים ליטול תרופות מרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוריבן, אסיוול או ואבן). יש שקושרים התקפים אלו לעלייה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן בעת השינה, אך יש גם עדויות סותרות.

     

    הסבר נוסף ניתן למצוא בפחד הכללי מחשכת הלילה והבלתי נודע שמתרחש בחשכה. גם החשש מאובדן שליטה במצב של שינה עשוי לספק הסבר לתופעה. יש אנשים שפוחדים להירדם מפחד ש"יקרה להם משהו" בלילה. אחרים פוחדים מהתקף לב או מהפסקת נשימה. חלק אף מפחדים שלא יתעוררו ומצב של חוסר ההכרה בשינה העמוקה נתפס על ידם כמעין "מוות קטן". אגב, אל השינה במיתולוגיה היוונית, היפונוס, הוא אחיו של אל המוות, טנטוס.

     

    אלכוהול עשוי להרגיע?

    ממש לא. שתיית משקאות חריפים,שימוש במריחואנה או חשיש וכמובן גם סמים קשים יותר - יכולים לגרום להופעת התקפי חרדה קשים. שתיית אלכוהול אמנם יכולה להרדים, אך השינה תהיה באיכות גרועה, עם יקיצות מרובות במהלכה, חלקן בתחושות חרדה.

     

    איך מטפלים?

    מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי . לרוב מספיק טיפול ממוקד - קוגניטיבי התנהגותי. לעתים יש צורך בטיפול פסיכודינאמי מעמיק.

     

    • הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות הרגעה קצרות טווח, או טיפול יסודי לטווח ארוך יותר - לרוב בתרופות שמעלות את פעילות הסרוטונין כגון רסיטל, ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל, סרוקסט ואפקסור.

    לגבי הלילות – ניתן גם להיעזר בתרופות שינה, אך רק לתקופות קצרות – כדי לא לפתח תלות.

     

    • הטיפול הקוגניטיבי מציע כלים כיצד להתמודד עם חרדה ואיך להימנע ממחשבות אוטומטיות מפחידות או מתפיסה קטסטרופלית של המצב. כשמדובר בהתקפים ליליים, ניתן לשנות את התפיסה לגבי הסכנות האורבות בשינה, וניתן גם להתרכז בסוגסטיות חיוביות לפני ההירדמות. חשוב ללמוד להסתדר עם מצבים של דופק מהיר או נשימות מהירות, בלי להיבהל מכך, תוך יכולת לחזור למצב רגיעה.

     

    חלומות סיוט (nightmares)

    בניגוד להתקפי הפאניקה הליליים, שמתרחשים בחצי הראשון של הלילה, בשלב של שינה ללא חלומות, הסיוטים מופיעים בשלב ה- REM, שבו מתרחשים רוב החלומות. המושג REM מתאר שלב בשינה המתרחש אחת ל-90 דקות ומתאפיין בתנועות עיניים מהירות. כיוון שמצב זה מתארך לקראת החצי השינה של הלילה, יש יותר סיוטים דווקא לקראת הבוקר.

     

    לפי הסיווג הפסיכיאטרי האירופי, סיוטי לילה מוגדרים כחוויות בחלום, טעונות חרדה או פחד, שהאדם זוכר בפירוט רב. חלומות אלו בהירים מאוד ובדרך כלל כוללים איומים על הקיום, על הביטחון העצמי או על ההערכה העצמית. נושאים אלו יכולים לחזור פעמים רבות, ולא מעט מהסובלים מסיוטי לילה מתארים חוויות קשות שחוזרות שוב ושוב, לעתים במשך שנים.

     

    תוך כדי החלום, תיתכן הפעלה מאסיבית של מערכת העצבים הלא רצונית (אוטונומית), המתאפיינת בעלייה בדופק, בנשימות מהירות או בהזעה. בדרך כלל מי שפוקד אותו סיוט לא משמיע מילים והשינה שלו מאופיינת בתנועתיות רבה, כיוון שמדובר במצב חלום המלווה בשיתוק שינה.

     

    חלומות כאלו מופיעים בשלבי התפתחות בילדות או בגיל ההתבגרות, שבהם מתרחשים שינויים רבים ודרמטיים. באדם הבוגר, חלומות אלו מלווים תקופות של סערות רגשיות וקונפליקטים מציקים. החלומות הללו מבטאים את המצוקה באופן סימבולי ויש להבינם כמו הנסיון לפענח חלומות אחרים.

     

    מה קורה כשמתעוררים?

    כשמתעוררים - ולעתים קרובות החלומות הללו גורמים ליקיצות מבועתות – חשים ערנות גבוהה, ההתמצאות בסביבה טובה ובדרך כלל גם זוכרים את פרטי החלום. לעתים אף מדובר בזכרון חריף מדי שמציק גם במשך היממה שאחרי.

     

    מה הקשר בין סיוטים לטראומה נפשית?

    חלומות סיוט עלולים להיות חלק מתסמונת פוסט טראומטית. במקרים כאלה, מדובר בדרך כלל בחוויות חוזרות ונשנות של האירוע הטראומטי, או חלקים ממנו. יש הרואים בכך נסיון של הנפש להתמודד ולעבד את החוויות הקשות, שאירעו במציאות. במקרה זה לא מדובר בביטוי סימבולי, אלא בחזרה על אירוע מציאותי.

     

    חלומות קשים יכולים להופיע גם כתוצאה משימוש בתרופות נוגדות חרדה ודכאון, תרופות לפרקינסון, תרופות להורדת לחץ דם ותרופות להפסקת עישון כמו זייבן. גם גמילה מתרופות הרגעה או אחרות – יכולה לגרום להגברה זמנית של סיוטים כאלו.

     

    איך מטפלים?

    בשיחות שנסמכות על הבנה והכרות עם התופעה. ניתן לתרגל בדמיון מודרך את היכולת לשנות את המתרחש בחלום. לעתים, אפשר לפני השינה לחשוב על התכנים המפחידים, להתכונן אליהם ולחשוב איך ניתן לשנות אותם. עבודה על המודעות יכולה להגביר גם את המודעות בחלום עצמו, וכשהוא מגיע – החולם יכול לומר לעצמו "אני רק חולם" ולעתים אף לשנות את מהלך החלום בכוח הרצון.

     

    חלומות בעתה - (Sleep terror disorder)

    מצב דמוי חלום עם עוררות חלקית ופחד גדול, שמתרחש בדרך בשלב השינה העמוקה (שלב 4). מצב זה שכיח בעיקר בילדים ולעתים מעורר דאגה בלב ההורים.

     

    הילד מתיישב במיטתו, נראה נסער ומבוהל, כאילו הוא "תקוע בתוך חלום בלהה". לעיתים משמיע קולות או מילמולים, ולא ניתן לתקשר איתו. כיוון שבשלב זה לא קיים שיתוק, החולם יכול להתנועע באי שקט. בנוסף, קיימת פעילות אוטונומית מוגברת המתאפיינת בנשימה מהירה, דופק מואץ ואישונים מורחבים . אם הילד (או גם המבוגר) מתעורר – הוא יהיה מבולבל מעט, הלום שינה ולא יזכור את האירוע.

     

    חלק יכולים להתעורר מהשינה בזעקות אימה, אך לאחר הרגיעה לא יזכרו מה אירע, וזאת בניגוד לחלומות הסיוט שלרוב מי שמתעורר מהם – זוכר היטב את החלום.

     

    איך מטפלים?

    לרוב מומלץ פשוט לחבק את הילד, לאפשר לו להירגע באופן טבעי ולחזור לשינה העמוקה. הוא לא יזכור דבר בבוקר. מבוגרים עלולים לא להגיב לנסיונות ההרגעה ויהיו עוד מספר דקות במצב של חוסר התמצאות ותנועות חוזרות. יש הרואים דמיון בין מצב זה למצב של סהרוריות, שבו האדם יכול ממש לקום ולהתהלך בבית, וכל זאת מתוך שינה עמוקה, מבלי שיזכור את האירוע.

     

    שיתוק שינה (sleep paralysis)

    "שיתוק שינה" מתאר מצב שבו מתעוררים, אך הגוף עדיין נשאר משותק כבמצב החלום. חלק ממנגנון החלום עדיין מופעל, למרות שמבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. במצב זה יכולות להופיע גם הזיות קצרות, כמו מפלצות הנעות מול ההעיניים או דמויות שיורדות על החולם ולוחצות עליו.

     

    בעבר היו תאורים רבים (וגם ציורים) של שדים ומפלצות, היושבים ומכבידים על חזה האדם הישן, כשהוא חרד ומבועת. מדובר בתופעה קצרה החולפת תוך כמה דקות. אין לה משמעות מדאיגה, אלא אם היא באה יחד עם הפרעות שינה אחרות. צריך להכיר את המצב ולדעת לא לחשוש ממנו.

     

    ד"ר רז אבן הוא רופא בכיר במרפאה לבריאות הנפש בשלוותה, מקבוצת כללית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כך תעברו את הלילה ללא סיוטים ובשינה ערבה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    סיוטים בשינה. יש דרכים לצאת מזה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    לאתר הכללית - ליחצו כאן
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים