אל תנדבו מידע ברשתות חברתיות / דעה

כל פרח הון סיכון ואנליסט מתחיל בחברת יעוץ למד לדקלם שרשתות חברתיות הן הדבר החם ביותר. שנת 2007 היתה ללא ספק שנת הרשתות החברתיות, ולפי הלך הרוח בתעשייה, קרנן לא צפויה

לרדת השנה - אלא אפילו לעלות.

מישהו שלח לכם ביצה

רשתות אלה הן אולי ה-מקום למציאת אנשים עימם לא דיברתם מאז ימי הגן, הן אמצעי שימושי לצמצום היקפי הגלובוס, ומכשיר יעיל להשחתה יסודית של זמן פנוי (אפשר להוכיח מתמטית שבזמן המצטבר שמקדישים לעדכון הפרופיל אפשר לסיים לימודי ערב בהנדסת מחשבים). אלה כמובן התכונות החיוביות של רשתות חברתיות, שכוללות גם (איך שכחנו) אפשרויות אינסופיות לבירור איזה דמות דיסני אנחנו, איזה סרטים החברים אוהבים, ואיך אנחנו נראים בתמונות לא מוצלחות שאותם צילמו החברים. אין אפשרות להמחיש בשורות אלה את עוצמת החוויה שבקבלת ביצה עם תכולה לא ידועה (דינוזאור? פינגווין? פריס הילטון? מטריד אלמוני? פדופיל?) מחבר ברשת החברתית, או את קבלת ההצעה להינשך ולהפוך לערפד (ובכך להיכנס למעגל פנימי עוד יותר - מעין רשת חברתית בתוך רשת חברתית).

מטרות אנטי-חברתיות

כל זה טוב ויפה, וחברי המערכת האקולוגית - מפתחי הפלטפורמה והיישומים - יכולים באמת להתפרנס ולהשיא את רווחי חברותיהם, אולם רשתות חברתיות יכולות לשמש להרבה מטרות אנטי-חברתיות. מדהים לגלות (ועל כך נכתב רבות בעבר) מה גדולה רמת הנכונות של החברים ברשתות חברתיות להיות פתוחים, חברותיים, גלויים וכל כך לא - אינטרנטיים. העמימות המקוונת שלנו נעלמת באורח פלא בעת הצטרפות לרשת חברתית, כאילו היה המקום קיר האמת, בדיקת פוליגרף און-ליין, בה האידיאל זה לחשוף ולשתף.

אנו לא מסתתרים מאחורי כינויים אניגמטיים כמו בימי התום בחדרי הצ'ט, אלא חולקים בנדיבות שפע פרטים אישיים, מצב משפחתי, גובה, צבע עיניים של הכלב ומספר הנשמות של החתול. כל מה שלימדו אותנו לגבי ביטחון שדה בזמן גלישה - נעלם. המרושת החברתי הסביר אמנם לא שומר את מספר כרטיס האשראי שלו בפרופיל, אבל המצב לא תמיד רחוק מכך. הנדיבות בה אנו תורמים מידע שיכול להיצפות על ידי רשימה תופחת של חברים, גורמת לכך שאנו חושפים את עצמנו יתר על המידה.

לכאורה אנו יכולים להחליט בקלות אל מי לחבור, ואת מי להשאיר מחוץ לרשימת החברים, אולם מומחים להנדסה חברתית יכולים לנצל רשתות כאלה על מנת להתחבב על האנשים הנכונים, כדי להתקרב אל "יעדים" - אנשים בעלי תפקיד מפתח בחברות מסחריות, או אנשים פרטיים לחלוטין, שאת פרטיהם האישיים אפשר לנצל באמצעות גניבת זהויות. גם אם אנחנו לא צפויים להיות פיונים כפויים על לוח השחמט של הונאת הענק הבאה, הרי שגורמים מסחריים יכולים לבצע (הודות לנידוב המידע השיטתי שלנו ויכולתם להצליבו) קציר ממוקד ומפולח של לקוחות פוטנציאליים, למוצרים

ושירותים עליהם אנו מעדיפים לא לשמוע.

גם מטרידים אובססיביים חוגגים ברשתות חברתיות. עבורם רשתות חברתיות הן סביבות ציד לרומנטיקה עתידנית שנמצאות תמיד בשיא העונה. אמצעי ההטרדה הדיגיטליים הן רק הדובדבן שעל הקצפת, בנוסף לאפשרות לדלות פרטים אישיים ולנצלם "בעולם האמיתי". החוק למניעת הטרדה מאיימת - התשס"ב 2001, מאפשר אמנם להרחיק מטרידים הן בעולם הפיזי והן בסייבר ספייס, אולם על כל מטריד נגדו הוצא צו, יקומו שלושה חדשים.

חלון ראווה ושימוש נבון

ברשתות חברתיות אנו מציגים את עצמנו לראווה, לטוב ולרע, והופכים למטרה מקוונת ונייחת. אנו מזדהים באופן וולונטרי וחושפים את עצמנו ואת הגיגינו - לא תמיד באופן שקול וזהיר. אנו לא בהכרח רוצים שהמעסיק הבא יוכל לצפות בקליק אחד בתמונות בהן אנו שרועים על מדשאה בעת טיול. אנו ודאי לא רוצים שמעריץ אלמוני ולא רצוי יוכל לאתר בלחיצת כפתור את כתובתנו ואת הטלפון בבית ובמשרד.

לא כל חילופי דברים ברשת חברתית נגמרים בהתאבדות או באונס, כמו שלא כל צ'ט רומנטי מוביל לרצח על רקע לאומני, אולם דווקא מקרי קצה אלה ממחישים את הצורך לשמור על שיקול דעת מרגע ההצטרפות, ובמהלך השימוש היומיומי. חשוב לזכור שרשתות חברתיות אינן מובלעות בהן שימוש נבון וזהיר הופך למותרות, אלא דווקא מקום בו יש להפעיל משנה זהירות, מפאת אווירת השיתוף.

אם הצטרפתם לרשת חברתית, ודאו שהפרופיל לא מספר עליכם יותר ממה שאתם מעוניינים לחלוק עם כל העולם. השתמשו בהגדרות הפרטיות הנרחבות ביותר שמאפשר השירות, והיו בררנים לגבי האנשים שאתם מצרפים כחברים. נמאס לכם לעדכן את הפרופיל? קחו את החברים שהכרתם ברשת ולכו לפתח את הלהיט הבא באינטרנט. שותפים חדשים הם ללא ספק "התכונה הלוהטת" של רשתות אלה.