לזכר ח"כ יורי שטרן ז"ל: טיפולים הוליסטים ללא תשלום

"בחודש הראשון לאחר שאובחנה המחלה, אבי היה פשוט בהלם ושבור לגמרי. בהכחשה מצד אחד ואובד עצות מצד שני. הטיפולים ההוליסטים השפיעו לטובה וסייעו לו להתמודד בהמשך עם הטיפולים הכימותרפיים, לחזור לעבוד בכנסת ולחייך". כך מספר בהתרגשות, מריק שטרן, על אביו, יורי שטרן, שנפטר לפני למעלה משנה ממחלת הסרטן. בעצת אשתו עבר יורי טיפולים הוליסטיים, ואלה, לדברי מריק, רק שיפרו את מצבו ואת התמודדותו עם המחלה. "בטווח הארוך המחלה הכריעה אותו, אבל הימים האחרונים, החודשים האחרונים שהיו לנו איתו, דווקא בגלל שהם לא נעשו מתוך איזושהי גסיסה איטית, סובלת ומתמדת אלא במיצוי מקסימלי של איכות החיים, היו שונים בתכלית. זה הבדל של שמיים וארץ כשאתה נפרד מאדם. לא ידענו שאנחנו נפרדים ממנו אבל בדיעבד, אם הוא לא היה עושה את זה והוא היה הולך מובס, זה היה הופך את החוויה השלמה להרבה הרבה יותר קשה. אנחנו הרווחנו המון בזכות זה".

ח"כ יורי שטרן נפטר בגיל 58. את דרכו בחיים הציבוריים החל עוד ברוסיה שם היה בין הפעילים להעלאת יהודי ברית המועצות בשנות השיא של המלחמה הקרה ומסך הברזל, פעילות אותה המשיך גם לאחר שעלה ארצה באפריל 1981. הוא הקים את "המרכז למידע על יהדות בריה"מ", שפעל בארץ ובמערב על מנת לחשוף את יחסם המחפיר של השלטונות הסובייטים ליהודים במדינה. שיאה של הפעילות היה בהתבצרותו לצד שותפו לארגון, יוסף מנדלביץ', בשדה התעופה בז'נבה, שעה שהתקיימה בה פגישת פסגה בין נשיאי ברית המועצות וארצות הברית באותם הימים, מיכאיל גורבצ'וב ורונלד רייגן, התבצרות שלדברי מריק הביאה את העניין היהודי לשולחן הדיונים.

לכנסת נבחר לראשונה בשנת 1996 כחבר בסיעת "ישראל בעלייה", אך מחלוקת שנתגלעה בינו ובין אנטולי שרנסקי קרעה אותו ממנה לקראת בחירות 1999 והוא חבר לאביגדור ליברמן ומפלגתו "ישראל ביתנו". לצד פעילותו בוועדות הכנסת השונות כיהן גם כסגן שר במשרד ראש הממשלה בממשלת שרון הראשונה. בתפקידו האחרון שימש כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

לנה, אשתו של יורי שטרן, היא שדחקה בו לפנות אל הרפואה המשלימה, מיד כשהתגלתה המחלה. כאמור, הטיפול היטיב עם יורי, ובשיא מחלתו אף נסע לבלות עם אשתו מספר שבועות בארצות הברית, זמן קצר לפני שנפטר. "ראינו שינוי משמעותי בהתמודדות שלו עם המחלה בזכות אותם טיפולים, החל מדמיון מודרך ומדיטציה ועד דיקור סיני ושיאצו. הטיפולים שיפרו את מצבו הנפשי והפיזי, ובעיקר את תופעות הלוואי למחלה. בעזרתם, המשיך לעבוד, לחיות ולקוות. דברים שמאוד חשובים להבראה, ובעיקר בשיפור איכות החיים בימי המחלה".

"כעת, כשאני חולה, אני חשה בהבדל"

הטיפולים אותם מעניק המרכז מוצעים לכל החולים בלי הבדל בסוג הסרטן ממנו הם סובלים, וניתנים על ידי מטפלים מוסמכים, במחלקות לאשפוז יום או במחלקה האונקולוגית.  

"אני בהחלט מרגישה בהבדל בתגובה של הגוף לאחר הטיפול הרפלקסולוגי". מספרת ר' מאזור ירושלים, הנלחמת בסרטן השד ולצד הטיפולים הכימותרפיים מסתייעת גם בטיפול הרפלקסולוגי שמציע המרכז. "ברגע שאתה מרגיש טוב יותר אתה מחלים טוב יותר, כך שהטיפולים בהחלט משפיעים. קיבלתי טיפולים רפלקסולוגים לא רבים לפני כן, אבל כעת, כשאני חולה בסרטן, אני בהחלט חשה בהבדל. שמעתי אנשים אחרים שאמרו שהטיפול לא רק עזר להם להרגיש טוב יותר אלא גם הפחית את תופעות הלוואי שלהם ושיפר את איכות חייהם".

כשיש תקווה, סיכויי ההחלמה משתפרים (צילום: כינרת עמירב)

לדברי מריק, חלק מתופעות הלוואי שהמטופלים מספרים כי הצליחו להתגבר עליהן לאחר הטיפול הן אובדן תיאבון, כאבי פרקים במאמץ וכאבים באזורים שונים בגוף. "הכרתי מטופלת שלא הצליחה לפתוח את כף ידה בבוקר, כי היד הייתה מכווצת, והטיפול סייע לה לשחרר את המפרקים", אומר מריק. "אבל איננו מחוללים ניסים. פתרון זמני שמעביר את הכאב אינו מעיד על ריפוי מלא". 

אוזן קשבת למצוקה

המרכז מפעיל למעלה מ–50 מתנדבים שעובדים בו שעתיים בשבוע כל אחד. הטיפולים ניתנים בחדרי אשפוז שהוקצו על ידי בית החולים במיוחד למטרה זו. בחלק מהמקרים נוצר קשר קרוב בין המטפלים למטופלים, והאחרונים פותחים בפניהם את ליבם ומוצאים אוזן קשבת, לעיתים היחידה, למצוקותיהם. מכיוון שהטיפול ניתן ללא תשלום, מגיעים אליו לאו דווקא קהל היעד הטיפוסי של רפואה

בעתיד, מקווה מריק, יתרחב המרכז ההוליסטי למרכזים רפואיים נוספים, ישכון במבנה קבוע ומתנדביו אף יטפלו בחולים בבתיהם. הדבר תלוי בראש ובראשונה בתקציבים. כיום ממומנת פעילות המרכז מתרומות שמגיעות לקרן יורי שטרן. הכסף מופנה לשימור המטפלים לאורך זמן ובעיקר בהקלה על התמודדותם הנפשית עם המראות הקשים להם הם נחשפים. כך מוצעים להם ימי עיון, תוכניות העשרה וסמינרים.

"המחלה פוגעת לא רק בגוף אלא גם בנפש, והמצב המנטלי של החולה משפיע על הסיכויים שלו להחלמה", מסכם מריק. "אם הוא מדוכא וכנוע, ואת זה יגיד כל רופא, הסיכוי שלו להירפא נמוך יותר. לעומת זאת, כשיש תקווה, משתפרים סיכויי ההחלמה".