שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    פסימיות זהירה
    הזינוק במחירי חומרי הבנייה, החלפת קבלנים באמצע פרויקט ובנקים שנהפכו חשדניים גרמו לחברות הבנייה הקטנות להיקלע לקשיים. כלכליסט כינס את המנהלים הבכירים בשוק לשיחה על הקשיים שגרמו לקריסת החברות

    ענף קבלנות הבניין והתשתיות חווה לאחרונה תקופה קשה. בזה אחר זה נחשפים קשיים בחברות המבצעות בענף כגון דניה סיבוס, רמט, ב. יאיר, צוק בנייה וייזום ורושרוש. בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" כי צוק מעכבת תשלומים לספקים וכי היא נמצאת בבעייה תזרימית, וכי רושרוש קיבלה צו הקפאת הליכים מבית המשפט, בגלל חובות לספקים. עוד לפני כן צפתה דניה סיבוס כי תפסיד עד מאה מיליון שקל בשל הסתבכות בפרויקט כביש 431, ב. יאיר דיווחה על חובות של 1.08 מיליארד שקל ורמט הגיעה לבעיית תזרים מזומנים, שהביאה אותה למכירת השליטה לאלי אלעזרא בכ־20 מיליון שקל.

     

    "כלכליסט" חושף כי חמישית מהחברות הקבלניות בישראל (19.1%) מצויות בסכנת סגירה. כך עולה מנתוני חברת המידע העסקי דן אנד ברדרסטריט. 55.8% מהחברות בענף נמצאות בסיכון בינוני ורק 25.1% מהחברות נמצאות בסיכון נמוך. מה הביא למצב זה? האם אלו אירועים חד־פעמיים או מגמה מתמשכת, וכיצד ניתן להימנע מכך?

     

    יוסי פרשקובסקי, מבעליה של חברת הבנייה פרשקובסקי, מציע תשובה חד־משמעית: "מדובר באירוע שאיננו חד־פעמי. חברות נוספות עלולות גם הן לקרוס

    אם הן נכנסו לפרויקטים גדולים לפני שנתיים — כלומר, אם התמחור שלפיו נחתמו העסקאות בוצע לפני תחילת 2006". לדברי פרשקובסקי, הפגיעה בחברות נגרמת בעיקר בגלל הזינוק במחירי התשומות (חומרי הבנייה) בענף. "בשונה מהעולם המערבי, שבו משלמים לפי אבני דרך ובכך מבטיחים את חוסנו של הקבלן המבצע, בארץ משלמים על הפרויקט רק בגמר העבודה", הוא אומר. "היזמים והמדינה אף דורשים לעתים הריסה ובנייה מחדש של חלקים מפרויקטים כתנאי לתשלום הראשוני, על אף ששינוי כזה מצריך תשלום נוסף. הדרך היחידה של הקבלנים להגן על עצמם היא באמצעות הצמדת התשלומים למדד תשומות הבנייה, אולם המדד אינו משקף את הזינוקים החד־פעמיים במחירים שנראו בשנתיים האחרונות".

     

    פרשקובסקי מוסיף כי המחירים שמשלמים כיום יזמים בענף עבור ביצוע גבוהים בכ־20% מהמחירים של לפני שנה. "זו קפיצה מאוד יוצאת דופן. בדרך כלל מדובר ב־2%-3% בשנה. עם זאת, אין כיום קונפליקט בשל קפיצת המחירים בענף, כי גם מחירי הדירות עלו והותאמו למצב החדש".

     

    הגדולים מרשים לעצמם

    ניסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת הבנייה אחים דוניץ, אינו מודאג ממצבן של כל החברות בענף. לדבריו, החברות הקטנות נמצאות כיום בסכנה קיומית, ולראשי החברות הגדולות, כמו דניה סיבוס ותדהר, אין מה לדאוג. "הבעיה המרכזית בשוק כיום היא שחלק מחברות הביצוע יוצרות תחרות שקשה לעמוד בה בין קבלני המשנה. הן מעסיקות חברות ביצוע קטנות בפרויקטים שלהן ומרשות לעצמן להחליף שניים־שלושה קבלני משנה בכל פרויקט. המצב הזה מביא להורדת מחירים דרסטית".

     

    אחיעזרא מאשים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצירת מדד תשומת בנייה שאינו משקף את הנעשה בענף. "חברות שפעלו בפרויקטים שלנו נקלעו לקשיים. כשזה קורה אני מעדיף לתמוך בקבלן המשנה כדי לשמור על רציפות. במקרים מסויימים אף העדפתי להעביר את התשלומים לספקים שלו ישירות אלינו. הסיכוי שזה יקרה אצל קבלני ביצוע גדולים הוא קטן", אומר אחיעזרא.

     


     

    "שכשבוחנים את פעילות הביצוע בהחלט ניתן להגיד כי מדובר בפעילות מסוכנת", אומר חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן. "לא תמיד צריך להפיל את האשמה דווקא על חברת הביצוע. לפעמים צריך לראות מי הלקוח, מה מוסר התשלומים שלו ומה ההתנהגות העסקית שלו. למרבית חברות הביצוע אין הון עצמי גבוה, ועיכוב תשלומים יכול לגרור את קריסתן של חברות קטנות ובינוניות.

     

    "תראה מה קורה היום בענף הבנייה", הוא מסביר, "לצד מחירי תשומות הבנייה שעולים כל הזמן, קיים מחסור אמיתי בפועלים והתחרות בין החברות עצומה. לכך מתווספים גם הבנקים שהפכו לחשדניים יותר במתן האשראי".

    פייגילין מעריך כי בעתיד יסבלו חברות התשתיות יותר מהמצב ומעליית מחירי התשומות, בגלל חשיפתן למחירי האספלט והדלקים. "על היזמיות להיות ערניות יותר. במקרים רבים החברה המבצעת קורסת, וליזם אין אפילו מושג על כך".

     

    לוחצים על ההדק

    ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים והבונים, מסכים כי לצד עליית מחירי התשומות יש בשוק תופעה של חוזים מקפחים ושל מזמיני עבודה שאינם משלמים במועד. בובליל מסמן גם אשמים נוספים: "הבנקים אינם מגלים גמישות, וממהרים ללחוץ על ההדק, בעיקר בעידן שלאחר פרשת חפציבה". לדבריו, כשנוצרת מחלוקת בין קבלן לבין מזמין העבודה, התשלומים מוקפאים עד למציאת פתרון — לעתים חודשים או שנים.

     

    בובליל מציין כי סיבה נוספת לקריסות הקרובות היא קנסות של מיליוני שקלים שהטילה המדינה בגין עבירות טכניות, הקשורות בהעסקת עובדים זרים.

     

    לדבריו, התאחדות הקבלנים פנתה בנושא למשרד התמ"ת והתריעה מפני קריסתם של קבלנים בשל הקנסות הכבדים שהוטלו עליהם שלא בצדק, אולם משרד התמ"ת התעלם מההזהרה.

     

    החברות המבוססות חסינות

    עמי פרץ, מנכ"ל חברת בוני התיכון, סבור גם הוא כי עיקר הבעיה הוא במדד תשומות הבנייה, אך איננו מסכים עם בובליל. "דווקא הבנקים אינם צד בקשיי הפעילות של החברות. כשמדובר בחברות ביצוע, הבנק מסייע רק בשוטף ולא מעניק מימון מעבר למסגרת האשראי. בדרך כלל כשהחברה מגיעה לטיפול הבנקים — המצב כבר מאוחר מדי".

     

    כמו אחרים הוא סבור כי חברות ביצוע מבוססות יצליחו לספוג הפסדים, אם יהיו כאלו: "אחרי אזהרת הרווח של דניה סיבוס, אפריקה ישראל מיד הזרימה כספים. חברות אחרות לא היו יכולות לספוג כאלה הפסדים". פרץ מאמין כי צפויות עליות מחירים נוספות במחירי הדירות. "בשוק המקומי לא נותרו הרבה חברות ביצוע שפועלות רק בישראל. להערכתי, אלו שנותרו בישראל ישתתפו במכרזים במחירים שנוחים להם, ואם הן לא יקבלו את המכרז, הן יעבירו עוד ועוד פרויקטים לביצוע לחו"ל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פסימיות זהירה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים
    יוסי פרשקובסקי. מחירי הביצוע זינקו
    צילום: מאיר פרטוש
    חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן
    ניסים אחיעזרא, מנכ"ל האחים דוניץ
    עמי פרץ, מנכ"ל בוני התיכון
    צילום: שאול גולן
    טיסות
    מומלצים