רשות ההגבלים: הבנקים העבירו ביניהם מידע הנוגע לעמלות
רונית קן הודיעה לחמשת הבנקים הגדולים כי לנוכח ממצאי חקירת רשות ההגבלים היא עשויה להפעיל את סמכותה ולקבוע כי התקיימו הסדרים כובלים ביניהם שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות
בהודעתה לבנקים, ציינה הממונה כי היא שוקלת, בין היתר, להתייחס בקביעתה לתחרות בין הבנקים כלפי משקי בית ועסקים קטנים, העברת מידע בין הבנקים שנוגע לעמלות שנוהגות במועד העברת המידע, העברת מידע בין הבנקים שנוגע להתנהגות עתידית בתחום העמלות והעברת מידע כהסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים;
בהודעתה ציינה הממונה, כי לפני שתתקבל החלטה בדבר עשיית שימוש בסמכויותיה, ניתנת לבנקים האפשרות להביא את עמדתם בכתב, בפני הממונה, במסגרת הליך שימוע, עד ה-5 במאי השנה.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה, כי "הבנק יוכל להתייחס לעמדתה של הממונה על הגבלים עסקיים לאחר שיקבל אותה וילמד אותה. בנק הפועלים אף פעם לא תאם את עמלותיו עם בנקים אחרים והוא שמח שגם הממונה על הגבלים עסקיים הגיעה למסקנה זו, לאחר בדיקה ממושכת".
מבנק לאומי נמסר, כי "אין כל יסוד לטענה לפיה התקיימו לכאורה הסדרים כובלים בין הבנקים. זו טענה ישנה שהועלתה מהאוב ואין אנו מבינים על מה היא נסמכת. נתייחס עניינית לטענות הרשות לאחר שנקרא את החומר הרלוונטי".
מבנק דיסקונט נמסר, כי הם לא מגיבים לפרסום בדבר החלטת הממונה.
החקירה הגדולה בתולדות הרשות
החקירה של רשות ההגבלים בעניין עמלות הבנקים והתיאום ביניהם נמשכה זמן רב, והרשות אף מסרה באחרונה כי מדובר בחקירה הגדולה ביותר שהתנהלה בישראל מאז ומעולם בחשד לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. מיליוני מסמכים נתפסו ונערכו חקירות רחבות היקף.
החקירה עצמה נפתחה לפני שלוש שנים, ובמסגרתה נחקרו דרגי ניהול בכירים בתחום העמלות בבנקים. הטריגר לפתיחת החקירה היה בהקשר של תיאום על אשראי או אי מתן אשראי לרשויות המקומיות, אולם במסגרתה עלו חשדות שונים גם להעברת מידע בנוגע לעמלות ולתחרות על ליבם של משקי הבית והעסקים הקטנים.
ברשות ההגבלים העסקיים החליטו בסיום החקירה כי קיימים חשדות לכאורה לקיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, אולם החליטו להשאיר את העניין במסגרת אזרחית ולא פלילית, כיוון שעד היום כתבי אישום פליליים הוגשו רק בגין קרטלים ואילו כאן נתגלו ראיות להעברת מידע בלבד לגבי כוונותיהם של הבנקים אך לאו דווקא ראיות לסיכומים בנוגע לגובה העמלות.
בסוף ההליך קביעת הממונה תשמש כראייה לכאורה בהליך אזרחי והיא אמורה לסייע לציבור בהגשת תביעות נגד הבנקים. גורמים בשוק העריכו היום כי קביעה חיובית של הממונה בנוגע לקיומם של הסדרים כובלים תציף גל של תביעות, לרבות תביעות ייצוגיות בסכומים של מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים.
תביעה אחת כבר על הפרק
בספטמבר 2006 הגישה חברת שרנוע בקשה לתביעה ייצוגית ראשונה בעניין זה, נגד בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט. בתביעה נטען כי קיים תיאום בין שלושת הבנקים (ובכלל הבנקים במערכת הבנקאית) לגבי מחירי עמלות וריביות שהם גובים מלקוחות עסקיים ולקוחות משקי בית כעשר שנים.
התביעה, שנאמדה בכ-7 מיליארד שקל, אושרה בינואר האחרון כייצוגית על ידי השופט ניסים ישעיהו מבית המשפט המחוזי בתל אביב. "אין חולק כי מדובר בתביעה עתירת ממון יוצאת דופן בהיקפה ובסכומים הנטענים", ציין השופט בהחלטתו שהתפרסה על פני 31 עמודים. "עם זאת", הוסיף, "לנוכח רווחי העתק של הבנקים בשנים האחרונות והונם העצמי לא קיים חשש כי ניהול התביעה תפגע ביציבותם הפיננסית או תפגע בציבור לקוחותיהם".
אגב, בהחלטתו עקץ השופט ישעיה את הרשות להגבלים עסקיים, בציינו כי "פקעה סבלנותה של המבקשת בהמתנה לתוצאות החקירה שמנהלת הרשות להגבלים עסקיים, שסופה מי ישורנו". הוא כנראה לא תיאר לעצמו כי החקירה כבר בשלבים סופיים.
לפנייה לכתב/ת 
