חצבת חוזרת: 902 איש נדבקו מאוגוסט 2007

ישראל חוזרת עשרות שנים אחורה: אחרי שהקהיליה הרפואית הייתה משוכנעת שהחצבת כבר מאחורינו בזכות החיסונים, פרצה מגיפת חצבת בישראל. בחודשים האחרונים אובחנות מאות ישראלים, רובם מהמגזר החרדי הממאנים להתחסן, במחלה הקטלנית.

הנתונים לא מעודדים. לפני מספר שבועות נערך כנס של ארגון הבריאות העולמי בבריסל. במסגרת סקירה של מדינות שבהן מתחוללות מגיפות התברר שגם אנחנו על המפה. הנתונים שהציגו נציגי משרד הבריאות אודות המתרחש בישראל הצביעו על התפרצות של חצבת. נכון לאתמול מספר החולים בישראל הוא יותר מ-900 (ראו טבלה) זאת לאחר שבשנים האחרונות נרשם בישראל מספר בודד של חולי חצבת: ב-2006 היו 11 חולים וב-2005 חולה אחד בלבד.

• חשש: נוסעים בקו מי-ם לרכסים נדבקו בחצבת
  

• שוב חצבת: אחות חשודה שהדביקה נוסעי טיסה לאילת
• חשש: רופא נגוע בחצבת הדביק חולים בהדסה
• חשש: עשרות נוסעים בקו לבני ברק נדבקו בחצבת
• נוסעים ששבו מניו-יורק נדרשו להתחסן נגד חצבת
• טסתם מתאילנד עם אל על? רוצו להתחסן נגד חצבת
• בעקבות חצבת: בת 14 מתה קלינית והושבה לחיים
  

"זו מחלה מאד מדבקת. ברגע שהיא מצליחה לתפוס אנשים לא מחוסנים היא תוקפת אותם. כשיש הרבה אנשים מחוסנים היא נעצרת", מסביר ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאת הציבור במשרד הבריאות את התפרצות החצבת הנוכחית. ההתפרצות החלה באוגוסט האחרון, כאשר תייר בריטי אובחן כחולה והספיק להדביק עוד אנשים. לדברי פרופ' מיקי גלעדי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, "כאשר לאזור הזה נכנסו תיירים עם חצבת והיו באירוע שבו רמת החסינות פחותה, החלה הדבקה".

"החיסונים לפני 78' אינם אופטימליים"

פרופ' גלעדי מעריך שכ-90 אחוז מהאוכלוסייה מחוסנת נגד חצבת. "הסיבה להתפרצות הנוכחית היא שהאוכלוסייה אינה מחוסנת בצורה אופטימלית", הוא מציין. "כאשר נכנסו החיסונים בסוף שנות ה-50' נתנו רק חיסון אחד. עם

השנים התברר שזה לא מספיק טוב. משנת 1978 כל ילד התחיל לקבל שני חיסונים. חלק מאלו שנולדו לפני 78' אינם מחוסנים בצורה אופטימלית". אך ד"ר גלעדי מציין שבדרך כלל אותם אנשים לא באו במגע עם חולים ולכן לא היו התפרצויות.

בעשורים האחרונים היו שתי התפרצויות של חצבת, בעיקר בקרב החיילים, שמנו באותן שנים על קבוצת האוכלוסייה שקיבלה רק חיסון אחד נגד חצבת. אחת ההתפרצויות היתה בתחילת שנות ה-80'. "הגיע לצבא מחזור של חיילים שלא קיבל את החיסון, היתה התפרצות של אלפי חיילים חולים והיתה הנחייה שכל חולה חייב להתאשפז. היה בתל-השומר ביתן שלם שהיה ביתן חצבת", משחזר פרופ' גלעדי.

לדברי ד"ר גרוטו, ב-1994 היתה התפרצות נוספת בצבא, שהחלה מקבוצה של חיילים שלא קיבלו אפילו חיסון אחד נגד המחלה. בהתפרצות זו חלו כ-1500 אזרחים ו-600 חיילים. צה"ל חיסן אז את כל החיילים למחלה.

התחלואה תרגע רק כשכולם יתחסנו

קשה לחזות איך ומתי תסתיים ההתפרצות הנוכחית. "אני לא יודע אם הגענו לשיא או לא", אומר ד"ר גרוטו. גורם אחר במשרד הבריאות העריך כי, "עוד

כמה חודשים זה ישכך, הבעייה היא שהתחלואה לא תרגע בצורה מלאה כל עוד יהיו אוכלוסיות לא מחוסנות".

פרופ' גלעדי מעריך כי "במוקדם או במאוחר יצליחו לעצור את זה על ידי חיסון האוכלוסייה. זה לא עניין של שנים. או שאנשים יחלו או שהם יתחסנו. יכול להיות שמשרד הבריאות יצטרך לעשות בדיקות דם ולחסן באופן יזום אוכלוסייה שלא מחוסנת גם אם לא באה במגע עם חולה". עם זאת ד"ר גרוטו אומר שבמשרד הבריאות אין כוונה לצאת במבצע חיסונים מסוג זה.

פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בהדסה מוסיף: "משרד הבריאות מנסה להגיע לאוכלוסיות שלא קיבלו את החיסון, שם נמצא הפיתרון. החיסון מאד יעיל ובלי תופעות לוואי כמעט. צריך לתת אותו לאוכלוסייה שבסיכון ואז אפשר יהיה לעצור את המיני-מגיפה".

חצבת: כל התשובות לכל השאלות

מה גורם למחלה?

חצבת, ובשמה הרפואי Rubeola היא מחלה מידבקת ביותר הנגרמת על ידי הנגיף מורביליווירוס. בני האדם הם המאכסנים היחידים של הנגיף הזה. מאחר שאנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים, אין כל טיפול המשמיד את הנגיף.

איך נדבקים במחלה?

הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. כך למשל, התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת כולם עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.

מה סימני המחלה?

חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתוארת על ידי חום גבוה, פריחה אופיינית, נגעים בחלל הפה, שיעול, נזלת, דלקת לחמית העין. לאחר תקופת דגירה בה מתפשט הנגיף בגוף במהלך 8 עד 12 יום מרגע ההדבקה, מתחיל שלב ראשוני

(פרודרום) הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול. אצל 50 עד 70% מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים בחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.

מה הסכנות במחלה?

ילדים מתחת לגיל 5 שנים, או מעל לגיל 20 שנים נמצאים בסכנת חיים ממשית לאחר שלקו במחלה. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידקים ה"מתלבשים" על הריאות וגורמים לזיהום משני.

חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס הגורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.

האם קיים טיפול לחצבת?

אין כל תרופה המרפאת מהמחלה. אנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלת ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

איך מונעים הידבקות?

לפני עידן החיסונים חצבת הייתה אחת ממחלות הילדות השכיחות ביותר, אולם בעשורים האחרונים כמעט שלא נצפו ילדים שחלו בה. אלא שבשנים האחרונות חלה שוב עליה בעולם המערבי במקרי החצבת, בשל הורים המסרבים לחסן את

ילדיהם בחיסון MMR מחשש לאוטיזם. עם זאת כל המחקרים הראו כי החיסון אינו גורם לאוטיזם, ולמעשה ניתן לאבחן אוטיזם בילדים עוד לפני גיל שנה, זמן מתן החיסון.

מתי צריך להתחסן?

החיסון נגד חזרת חצבת אדמת, מכונה כאמור MMR, וניתן בהזרקה תת עורית בשתי מנות, הראשונה בגיל שנה והשניה בגיל שש. החיסון כאמור נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעליה קלה של חום הגוף 6 עד 12 יום מרגע החיסון, או פריחה קלה שנעלמת.

מה לעשות אם לא התחסנתי בעבר?

משרד הבריאות קרא לכל אלה שלא התחסנו כנגד הנגיף להתקשר ללשכת הבריאות המחוזית בסמוך לאיזור המגורים ולהיוועץ באשר לחיסון. כמו כן נתבקשו צוותי בריאות ובהם רופאים, אחיות, פראמדיקים, חובשים, פיזיותרפיסטים ועובדי מעבדה לקבל חיסון נוסף.

מה לעשות אם נחשפתי לאדם החשוד כחולה?

יש לגשת מיד לרופא בקופת החולים ולקבל חיסון נגד חצבת בתוך 72 שעות מרגע החשיפה. אם עבר הזמן, יש להיוועץ ברופא באשר לקבלת עירוי נוגדנים (IVIG) אותו ניתן לקבל עד 6 ימים מרגע החשיפה.