פסח: בקרוב תשמעו שוב את ה"בקרוב אצלך"
כן, אני יודעת שמי שאומר את זה מתייחס לאמירה כסוג של ברכה. נשאלת השאלה למה דודות, שבמקרים מסוימים לא פגשו אותי מאז הבת-מצווה, חושבות שהן יודעות מה אני רוצה כרגע בחיי? ואם זאת הבטחה, אז אפשר תאריך מדויק?
לא ברור לי למה במשך 30 שנה אני צריכה לשמוע את אותו סיפור (ספוילר: הטובים תמיד צולחים את הים, הרעים תמיד טובעים בו) ואת אותם בדיחות (לא, לא בן זונה, זה בן זומא...) ולאכול את אותם מאכלים (סנדוויץ' מחסה ומצה זה לא ממש פסגת הקולינריה). אבל אלה, ככל שהם בלתי אטרקטיביים, אינם הסיבה העיקרית לשנאתי את החג הזה. הרי פסח הוא חג החירות, אז למה לעזאזל אני עדיין מרגישה משועבדת לצמד המילים "בקרוב אצלך"?
באחרונה התפרסמו פה טורים שקראו להוציא משימוש מילים שונות בשפה. עד כה היו הפגנות בכיכר הטוקבקיה על המילים "נדבר" ו"לזרום". היום, לכבוד החג, יקבל צמד המילים "בקרוב אצלך" את היחס המגיע לו, וזה לא יהיה מראה יפה.....שנתחיל?
כל רווק/ה יודע שאין להתחמק מצמד המילים האלה בכינוס משפחתי. גם אם לא התקיים באחרונה אירוע כמו חתונת בת דודה או ברית אצל השכנה, שניתן ישירות לעשות בהם שימוש כדי לפלוט איזה "בקרוב אצלך", הסבתות, הדודות ושאר צובטות הלחי למיניהן יידעו בערמומיות לשרבב בנונשלנטיות: "את זוכרת את שרה, הגננת שלך מגן חובה? אז לבת שלה יש חברה מהאוניברסיטה שהתחתנה השבוע. נו, בקרוב אצלך...".
מה בדיוק מבטיחים לי?
מה בדיוק בקרוב אצלי? שחברה שלי מהאוניברסיטה תתחתן?כן, אני יודעת שמי שאומר את זה מתייחס לאמירה כסוג של ברכה. נשאלת השאלה למה דודות, שבמקרים מסוימים לא פגשו אותי מאז הבת-מצווה, חושבות שהן יודעות מה אני רוצה כרגע בחיי? למה הן חושבות שהן יכולות להחכנס לתחום אינטימי של חיי ולשאול שאלות שבסופן יצקצקו ויפלטו לחלל האוויר את ה"בקרוב" הזה?
אין בכוונתי להצהיר כרגע שאני רוצה כך או אחרת, אלא להדגיש כי יש בזה חוצפה, משום שיש פה חדירה לפרטיות ועוד בפורום משפחתי רחב יריעה. אולי בדיוק נפרדתי מבחור ואני שבורת לב, כך שהאמירה הזאת זורה לי מלח על הפצעים. אולי אני שואפת לזוגיות שקשה כל כך למצוא, ואמירתן רק מדגישות את קושי המציאה והופכות את החג לעצוב יותר (כאילו אין די בגפילטעפיש עם העין שמביט בך כדי להרגיש כמו בסרט אימה). ואולי בכלל אני בתקופה בה לא בא לי קשר רציני, והן מאחלות לי משהו שבכלל לא מתאים לי?
למען האמת, אני אף פעם לא באמת יודעת אם ה"בקרוב אצלך" נאמר כסוג של הבטחה כלפי הרווק/ה, או כסוג של הבטחה כלפי אותה דודה עצמה, שרוצה להבטיח לעצמה שתזכה בחייה לראות את הרווק/ה מתחת לחופה. לעיתים זה אפילו יכול להיאמר כסוג של עידוד, אם כי במקרים כאלה, הטון המיואש שמתלווה לאמירה מסגיר את האמת. כאילו אמרה - אני את הנדוניה שלך כבר חילקתי, לא נראה לי שיהיה לך צורך בה בגלגול הזה.
זו בעצם עסקת חבילה
בדרך כלל האיחול הזה מתייחס לדובדבן שעל הסיטואציה, בלי להתייחס לכל עסקת החבילה. האם אותה דודה מביאה בחשבון שכשהיא מאחלת לי בקרוב חתונה, לדוגמה, היא מאחלת לי טרטורים מצד אולם החתונות, הרבנות, החותנת לעתיד, מציאת שמלת כלה, בחירת טבעת, ומציאת צלם מוצלח שיידע לצלם מעולה ואחר כך לתקן בפוטושופ את הצדדים הלא מחמיאים?
האם כשמאחלים לי בקרוב הבאת ילד מביאים בחשבון שהאיחול כולל כאבים, טחורים, לילות בלי שינה, ואיבוד עצמאות שכרגע חשובה לי?
חשבתם פעם שבעצם יש בכך מעין העברת ביקורת על אורח חיי הרווקוּת כאומרים, "בקרוב אצלך, ואם את/ה לא חושב/ת שזה צריך להיות בקרוב, אולי הגיע הזמן לחשוב כך?"
בנוסף, כמובן, יש באיחול הזה סוג של נזיפה על התמהמהות במציאת קשר והבאת ילדים. ובינינו, לא מספיק לשיר "אחד מי יודע", צריך לצרף לזה גם מבטים מאוכזבים מצד זקנות השבט?
כמה זה קרוב?
דבר נוסף שמרגיז אותי באיחול הזה הוא התפקיד שלוקחים על עצמם אותם אנשים שפולטים אותו. האם הם מחביאים מתחת לבגדי החג כדור בדולח, שבו הם רואים שאוטוטו הבחור המיועד מוצא חנייה ליד ביתי (דיינו!) וטורח לטפס את כל 60 המדרגות? האם אותם אנשים קנו לוח שנה מיוחד בו מסומן תאריך מסויים כ"יום שגולדי הארט מוצאת עלם חמודות"?
אם זה המצב, אני מבטיחה לא להתרגז. אבל כיוון שאני יודעת שכדור בדולח ולוחות שנה כאלה יהיו במקרה הטוב רק בסרט ההמשך של הארי פוטר, הרי שאמירות כאלה רק מרגיזות, בנסיונן להבטיח משהו שלא בשליטת המבטיח. יש לכם משהו להבטיח לי בזמן מדוייק? תבטיחו. "בקרוב" זה לא מספיק טוב, אז עדיף שתשתקו.
למה זה מרגיז? כי זה נותן הרגשה שמישהו יודע מה טוב עבורי.
למה זה מקומם? כי מישהו נותן לי מעין הבטחה שלא יוכל לקיים.
למה זה מכעיס? כי מישהו נותן לי הרגשה שחיי לא שווים מספיק עד שיקרה אותו אירוע ה"בקרוב".
למה זה מעציב? כי זה שם לי מראה מול הפרצוף, שמראה דברים שאולי אני לא רוצה לראות.
אולי, רק כדי לשרוד את החג, צריך לשאול – אז למה זה משעשע?
כי לא משנה אם אתם מאוכלי קיטניות או לא, אם אתם מחפשים את האפיקומן או התייאשתם, אם קראתם את ההגדה כהלכתה או חיפפתם. איפשהו, יכול להיות אפילו בבית השכן, מישהו שומע ממש כמוכם "בקרוב אצלך".
אז מה נשתנה הלילה הזה? שבכל הלילות אנחנו יכולים להתעלם מ"הבטחות" שכאלה. הלילה הזה - שתי פעמים.
- הטור מוקדש לבמבינו שהגיח לאוויר העולם, ובעקבותיו אני שומעת "בקרוב אצלך". (רק) הפעם, זה מחיר שאני משלמת בשמחה.
לפנייה לכתב/ת 
