עבדים הייתם? אתם יכולים לתבוע את הבוס

העובדים של היום אמנם לא נאלצים לבנות פירמידות בשמש הקופחת כשפרעון עומד ליד עם שוט (לפחות רובם), אך הם זוכים להפגנת כוח, לניצול ולהשפלות מצד מעבידיהם בדרכים שונות ומגוונות.

בית הדין הארצי לעבודה מוצף בתביעות של עובדים והנושאים המובאים כאן הם אלה שהשופטים נתקלים בהם שוב ושוב. לכל אחד מהנושאים יש דוגמה לתביעה שנפסקה לטובת העובד לאחרונה, וזו הנקודה האופטימית בסיפור.

אמנם הבוס נראה לפעמים כמו פרעון שאין להתעסק איתו, אבל בשביל זה יש את חוקי העבודה ואת בית המשפט שיעמידו אותו במקום.

שעות נוספות

תשלום על שעות נוספות אינו דבר מובן מאליו בארגונים רבים. בשנים האחרונות יותר ויותר עובדים מוגדרים כנושאי משרות שלא מצריכות תשלום שעות נוספות עקב אמון מיוחד שקיים בינם לבין הבעלים.

מה שבעבר היה שמור רק למנכ"לים ולעובדים בכירים התרחב גם אל טכנאים, עורכי דין זוטרים ועוד. את הבעייתיות במצב זה חשף לפני חצי שנה בית הדין הארצי, שקיבל את תביעתה של עו"ד זיוה כ"ץ נגד המשרד של עמוס אגרון.

בית הדין קבע שעורכי דין אינם יכולים להיות מוגדים אוטומטית כנושאי משרות אמון והם זכאים לתשלום שעות נוספות, נוהג כמעט נפסד ברוב משרדי עורכי הדין.

פיטורי נשים בהיריון

קשה להאמין, אבל בישראל של המאה ה-21 עדיין לא מעט נשים שמבשרות למעסיקן על היריון אינן זוכות רק לברכות, אלא גם למכתב פיטורים. מקרה כזה קרה לאחרונה ברשת החנויות ילו, בבעלות פז.

בית הדין הארצי לעבודה קנס את הרשת ב-50 אלף שקל בגין פיטורי עובדת בתום חופשת הלידה שלה. הסכום הגבוה כלל גם פיצוי על עבירה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה לאור התבטאויות של מנהלים בחברה, שהניחו מראש שהיא זו שתטפל בילדים ולא בעלה.

חברות קבלן

המוח היהודי הצליח לשכלל היטב את צורת ההעסקה של עובדים בחברות קבלן. עבור עובדים רבים מסוג זה ביטחון תעסוקתי הוא מושג נכסף, שכן הם יכולים להיות מפוטרים בכל רגע נתון, ללא סיבה מיוחדת.

חוק שיטיל את האחריות לתנאי התעסוקה של עובדי הקבלן גם על מזמין השירות יעבור במושב הבא של הכנסת אך זהו חוק חלקי שלא מכסה מקרים רבים.

דוגמה חיובית דווקא היא המקרה של בנק לאומי, שמקפיד לשמור על זכויות עובדי הקבלן שלו, ובודק את תלושי השכר שמקבלים העובדים מחברת השירותים כדי לוודא שזכויותיהם נשמרות.

הלנת שכר

בדיקה אקראית של כמות התביעות על הלנת שכר המתקבלות בבתי הדין לעבודה מעלה תמונה מדאיגה. אין כמעט תחום במשק שאינו נגוע בהלנת שכר, לעתים ממש כחלק ממדיניות התשלומים. אחת התופעות המקוממות בהקשר זה היא כשמדובר בעובדי קבלן המסופחים לחברות גדולות, שמתנערות מהבעיה המתרחשת בין כתליהן.

בתחילת השנה נחשף כי עובדי מוקד שירות הלקוחות של IBM בישראל לא קיבלו את שכר נובמבר ודצמבר, בין השאר בשל פשיטת רגל של חברת השירותים שהועסקו דרכה. אולם, IBM לא מיהרה לטפל בבעיה של העובדים, אלא לאחר החשיפה התקשורתית.

מ-IBM נמסר כי "החברה לא היתה צד בנושא, אולם היה חשוב לה מאוד להביא את הבעיה על פתרונה וכך עשתה".

אפליה על רקע גיל

אומרים שהחיים מתחילים מחדש בגיל 50, אולם לא אצל כולם. נדיר למצוא הוכחה לכך שאדם לא התקבל לעבודה כלשהי מכיוון שהוא מבוגר מדי, שכן אין זו בעיה לתרץ אי־התאמה ולעקוף את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

בפסק דין בתביעה של עובדת לשעבר של חברת התעופה איבריה בישראל נגד החברה, נקבע כי היא פוטרה בשל גילה. המנהל של העובדת, מסתבר, חשב כי גיל 60 הוא הזמן ללכת "ולעשות חיים בפנסיה". הוא חשב גם שהעובדת כנראה עייפה מכל הטיסות שדורשת עבודתה ולכן פרישה תיטיב עימה. החברה שילמה לעובדת כ-200 אלף שקל פיצויים.

פיטורים שלא כדין

לפחות על פי מספר הפניות לבתי הדין בנושא זה, נראה כי מעסיקים רבים שוכחים שהעובד הוא גם צד ליחסי עבודה ובעיה זו נפוצה בכל הדרגים - גם בכירים בגוף פונים לעתים לבתי הדין לעבודה כדי לקבל צו מניעה לפיטוריהם או פיצוי מתאים. מגוון התלונות רחב, החל מפיטורים שנעשו משיקולים "פוליטיים" ועד לפיטורים שנעשו שלא בתום לב.

בשבוע שעבר ניתן פסק דין שקבע פיצויים של יותר מ-220 אלף שקל לעובד בכיר לשעבר של תנובה, שפוטר לאחר 17 שנה בחברה. השופטת עדנה קוטן קבעה כי בהליך הפיטורים נפלו פגמים קשים, מכיוון שלעובד לא ניתנה הזדמנות לתת הסברים לביקורת עליו מצד הממונה.

יותר מזה, השופטת קבעה כי גם את הביקורת הזו שמר הממונה לעצמו, וכי לא ניתן לעובד ולו רמז שיש כוונה לפטרו, עד השיחה שבה הדבר נאמר לו. לזכות תנובה יש לומר כי היא עשתה ניסיון למצוא לעובד תפקיד חדש ואף אפשרה לו גמישות עם ימי החופשה שמגיעים לו.

פירוק או פשיטת רגל

בכל הקשור להגנה מפני נושים במקרה של פירוק, בעלי החברות בישראל יכולים לרשום לעצמם הישגים נאים. סוללת רואי חשבון ועורכי דין שמחה לקחת חלק בעמלות המתקבלות מהליכי הפירוק.

העובדים של אותה חברה, לעומת זאת, עתידים לכלות חלק גדול מזמנם בבתי המשפט, בניסיון לקבל את מה שעל פי דין מגיע להם. את החשבון, אגב, משלמים כולנו מאחר שפיצויי הפיטורים במקרים אלו משולמים דרך הביטוח הלאומי.

עובדי רשת קלאבמרקט, שנסגרה ברעש גדול לפני כשלוש שנים, כבר שבעים מאולמות בתי הדין, כרגע ללא הישג מהותי. אולם, את מה שהם למדו יישמו עובדי פולגת טקסטיל בקריית גת. שם, בעזרת ועד חזק וסיקור תקשורתי מאסיבי, הגיעו העובדים וההנהלה להסדרים כספיים על אופן קבלת הפיצויים המגיעים להם, אף בשיעור של 170%. עדיין, את רוב הכספים ישלם הציבור בכללו, דרך הביטוח הלאומי.

סכסוכים קיבוצייים

הרבה כבר נאמר ונכתב על כוחה היורד של העבודה המאורגנת בישראל. מה שהיה פעם מוקד כוח של רוב העובדים במשק, רלוונטי כיום רק לכ-20% מהם ושיעור זה הולך ופוחת.

עובדי ויטה פרי גליל בבאר טוביה רצו דווקא בגדים לעובדים ולא כוח. כ-100 העובדים במרכז ההפצה של קופסאות שימורים ותרכיזים החליטו להקים ועד שמטרותיו, בין השאר, היו קבלת ביגוד וארוחות מסודרות. ההנהלה סירבה להכיר בוועד זה. לאחרונה הכיר בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בחוקיות ההתארגנות של עובדי המפעל.