שתף קטע נבחר

כן להורדת המע"מ

ישראל, כמשק קטן ופתוח, לא יכולה להתעלם מהמשבר וההאטה שפוקדים את הכלכלה הגלובלית. הפחת מסים עשויה לצמצם את השפעת המיתון העולמי על הכלכלה הישראלית

הכלכלה הגלובלית נמצאת בהאטה במקרה הטוב, או בפתחו של מיתון חריף ויוצא דופן במקרה הרע. בארצות הברית צופים ירידה בתוצר, אירופה מדשדשת במקום זה זמן רב, ובסין העלו את הריבית בפעם השישית השנה כדי להילחם באינפלציה הגואה. ישראל, כמשק קטן ופתוח, לא יכולה להתחמק מהעולם הסובב אותה ומשברו הנוכחי.

 

למרות זאת ואף על פי כן, לממשלה אחראית יש דרכי פעולה שניתן להפעילן (והיה צריך לבצען לפני זמן רב) כדי להקהות את עוצמת השפעת המשבר הגלובלי על הכלכלה הישראלית.

 

תוצאות הלוואי החיוביות של הפחתת המע"מ

אחת הדרכים היותר טובות לתמרץ פעילות עסקית היא הפחתת מסים, וזאת מהסיבה הפשוטה שבני אדם עובדים ומשקיעים על מנת שיוכלו להגדיל את הכנסתם ולא את הכנסת ממשלתם או זולתם.

 

הפחתת מסים תגדיל את המוטיבציה לעבוד ואת המוטיבציה להשקיע. במצב הנוכחי הפחתת מע"מ משמעותית תהיה צמצום המס הראוי והאפקטיבי ביותר מכל שינויי המס האפשריים, מפני שמקבלים ממנה שתי תוצאות לוואי חיוביות נוספות.

 

תוצאת הלוואי החיובית הראשונה היא סוציאלית־חברתית: בזמני מיתון והאטה כלכלית, הראשונים שנפגעים הם השכבות החלשות של החברה. בנוסף לכך, המצב הנוכחי מלווה באינפלציה גבוהה של מוצרי היסוד, ולכן הפגיעה בעניים היא כפולה ומכופלת. מכיוון שהמע"מ הוא מס רגרסיבי, הפחתתו תטיב מיידית עם השכבות החלשות, שכן מס רגרסיבי הוא מס ששיעורו מתוך ההכנסה עולה ככל שהפרט מרוויח פחות.

 

העני מוציא את כל הכנסתו על צריכה, ולכן הוא משלם מע"מ המתקרב ל-15.5% ביחס להכנסות. במקביל, ככל שהפרט עשיר יותר, רמת החיסכון שלו מתוך ההכנסה עולה ולכן שיעור המע"מ שהוא משלם הולך וקטן.

 

תוצאת הלוואי החיובית השנייה היא ההשפעה על מדד המחירים לצרכן. במצב הנוכחי, המשק מייבא אינפלציה מהשווקים הגלובליים, שבהם רמת מחירי הסחורות מאמירה בקצב מהיר. מדינת ישראל היא משק קטן, ולכן בשביל המשק עליית המחירים הנוכחית היא התייקרות מצד היצע המוצרים המיובאים.

 

ברוב המוצרים המיובאים כל שנשאר לצרכן הישראלי הוא לספוג את עליית המחירים. העלאת ריבית כדי להילחם באינפלציה מטפלת בעיקר בצד הביקושים המקומיים, והאפקטיביות שלו מצומצמת על ידי אינפלציה מצד ההיצע הגלובלי. עלות הטיפול באינפלציה בתקופת האטה או מיתון על ידי העלאת ריבית יכולה להיות כבדה - העמקת המשבר ופגיעה ביצוא.

 

הפחתת מע"מ, שבחלקה מתגלגלת להפחתת מחירים, יכולה למתן את קצב האינפלציה ובכך להקטין במידת מה את הצורך בהעלאת ריבית משמעותית.

 

טובה נוספת: צמצום בהוצאות הממשלה

קצב האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים עבר את שלושת האחוזים, שהם הטווח העליון של יעד הממשלה, ולכן הפחתת מע"מ יכולה לעזור במאמצים להחזיר את רמת האינפלציה לטווח היעד של הממשלה - 1%-3%.

 

הפחתת המע"מ צריכה להיות משמעותית בהרבה מחצי נקודת האחוז שאותה הממשלה שוקלת. הורדת המע"מ מ-15.5% ל-15% אינה מספיקה, למרות שכל הורדת מס מבורכת.

 

לבעלי הזיכרון הקצר - ניתן לחיות עם רמות מע"מ נמוכות בהרבה מהיום. רק ב-1976 הונהג מס ערך מוסף בשיעור של 8%, אבל מהר מאוד הוא צמח והגיע בפסגתו ל-18%. ככל שלממשלה יהיו יותר מקורות הכנסה היא תבזבז יותר כסף על המנגנונים חסרי היעילות שלה - זוהי כמעט אקסיומה הנכונה לכל ממשל בעולם, ובמיוחד בישראל.

 

לכן טובה נוספת ולא פחות חשובה היכולה לצמוח מהפחתת נטל המסים היא צמצום בהוצאות הממשלה. הממשלה יכולה לבצע קיצוץ משמעותי בהוצאותיה מבלי לפגוע בשירות שהאזרח מקבל, בתנאי שהצמצום ייצור התייעלות קטנה במנגנון הכבד שנקרא המגזר הציבורי.

 

הכותב הוא ד"ר לכלכלה וניהול בינלאומי, במכללה למינהל ומכללת ספיר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אמיר שהם
צילום: בועז אופנהיים
מומלצים