החבר הכי טוב

יש לי חבר טוב. למעשה, החבר הכי טוב! קוראים לו עמית. אני ועמית לא תמיד היינו כל כך קרובים. אבל איך שהוא היום אני יודע שאין עוד אחד כמוהו. אז מה בעצם הופך את החברים שלנו לחברים הכי טובים? ולמה תמיד יכול להיות רק אחד כזה? ולמה אני שואל את עצמי שאלות?! אולי אנסה לענות לעצמי עליהן ולהבין כמה דברים על הדרך.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש חבר או חברה איפשהו. את עמית אני מכיר כבר שמונה שנים ועד היום עברנו הרבה ביחד – ריבים, ויכוחים וכל מיני נושאים שלא תמיד היינו מסכימים עליהם. למרות הכל, היו לנו המון חוויות טובות. גם כשלמדנו ביחד בתיכון וגם אחרי הלימודים. תמיד ניסינו להבין אחד את השני, ללכת זה לקראת זה ופשוט לעשות כייף חיים ביחד. עד היום לי ולעמית יש את הבדיחות הכי מטופשות שרק שנינו מסוגלים לצחוק מהם.

לירן והקטור

אבל עדיין, כשאני חושב על זה, חבר טוב לא חייב להיות רק חבר. זה יכול להיות כל אחד שקרוב אלינו באופן אישי, לא? אפילו האחים שלנו. לדוגמה: אני והאחיות שלי החברים הכי טובים בעולם. אז מה אם עד כיתה ו' היינו הולכים מכות כל היום, רבים בלי הפסקה, צועקים, מתווכחים, גוזרים אחד לשני את השיער, שמים גרביים בפה אחד של השני.

המממ.... סליחה, נסחפתי קצת. בכל מקרה, אין באמת חברים טובים כמו המשפחה. כי בסופו של דבר, אין להם ברירה, הם חייבים לסבול אותנו. הם אלה שמכירים אותנו הכי טוב כבר מגיל אפס. הם אלה שיודעים מה אנחנו הכי אוהבים לאכול ומתי והם אלה שתמיד תמיד יהיו שם בשבילנו כשבאמת נזדקק. הם אלה שמכירים אותנו בכל מצב, אם זה עצב או שמחה, כעס או אהבה. הם גם אלה שרואים אותנו נפוחים והפוכים ישר איך שקמנו מהמיטה בבוקר - למרות שזה לא המראה הכי מלבב, תאמינו לי.

ואם לרגע אחד אשים בצד את כל האהבה, הנתינה והקבלה שלי לחבריי ומשפחתי, אגלה לכם בסוד שיש לי חבר טוב שתמיד יסכים איתי על הכל! כן כן. קוראים לו הקטור והוא במקרה גם הכלב שלי. לא סתם אומרים: "הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם". כשאני צריך להיות קצת לבד עם עצמי או סתם לשאוף אוויר בראש שקט, אני מבלה ביחד עם הכלב שלי, לוקח אותו לטיול בפארק, או אפילו סתם מפנק אותו בכמה דגדוגים בבטן. ללטף את הכלב שלי זה כמו לאכול סופגנייה ענקית ומתוקה מלאה בסוכר ושאף פעם לא נגמרת. בקיצור ולעניין – חבר מזן אחר.

מי החבר הטוב שלכם?

לבלוג הראשון של לירן נוטיק